בלי רוב מובטח: חוק האזרחות מהווה מבחן ראשון לקואליציה

שבוע ויום לאחר שהוקמה ממשלת בנט-לפיד, הקואליציה עומדת בפני מבחן משמעותי בדמות חוק שנוי במחלוקת, ובינתיים אין לה כל דרך יצירתית לצאת מהפלונטר. חוק האזרחות והכניסה לישראל, החוק שלמעשה אוסר איחוד משפחות, אמור לקבל את אישור הכנסת עד ל-6 ביולי, אחרת יפקע. עד כה לא נמצא לו רוב, לאור ההתנגדות של חברי סיעת רע"מ וחלק מחברי סיעות מרצ והעבודה.

זה 18 שנים שממשלות ישראל מאריכות את תוקפו של החוק, שמטרתו להגביל מתן אזרחות או תושבות לפלסטינים שנשואים לערבים ישראלים. למרות שחוק איחוד המשפחות לא יעלה היום להצבעה, בממשלת האחדות נמשכים המאמצים בין הצדדים במטרה להגיע להבנות. מטעם הקואליציה נמסר כי "מאכזב, אך לא מפתיע, שמי שכן משחק בביטחון ישראל הם דווקא בנימין נתניהו ומפלגות האופוזיציה - ששמים שיקולים פוליטיים לפני האינטרס הביטחוני של אזרחי מדינת ישראל".

מהו הרקע לחקיקה, מה הסיכוי לערוך שינויים בנוסח ומדוע מפלגות הימין באופוזיציה אינן תומכות בו? המדריך המלא.

מדובר בהוראת שעה המוארכת מדי שנה מאז שנת 2003, עת נחקקה ברקע האינתיפאדה השנייה. מטרתה להטיל מגבלות על מתן אזרחות או היתרי שהייה בישראל לפלסטינים שנישאו לישראלים, כמו גם לאזרחי איראן, לבנון, סוריה ועיראק המבקשים לקבל מעמד על רקע איחוד משפחות. הוראת השעה נולדה בהנחיה של שר הפנים דאז, אלי ישי, בסוף מארס 2002.

היה זה אחד החודשים הקשים ביותר באינתיפאדה השנייה, ימים ספורים אחרי הפיגוע במלון פארק בנתניה ועם תחילת מבצע "חומת מגן". למחרת הפיגוע במסעדת מצה בחיפה, בו נהרגו 16 אזרחים, הורה ישי לכל מנהלי לשכות האוכלוסין בארץ להפסיק את הליכי "איחוד המשפחות". הליכים אלה אפשרו לתושבי השטחים שהם בני זוגם של אזרחים ותושבים ישראלים לקבל מעמד חוקי בישראל.

העילה לחקיקתו הייתה ביטחונית: המחבל שביצע את הפיגוע בחיפה, שאדי טובאסי, התגורר בג'נין, אך החזיק בתעודת זהות ישראלית, מאחר שאמו הייתה אזרחית ישראלית. החוק חל על בני זוג ועל ילדים מעל גיל 14 שנולדו לזוג מעורב.

במהלך השנים הוגשו נגד החוק עתירות לבית המשפט העליון. בשנת 2012 הסתיים דיון בהרכב מורחב של שופטי בג"ץ שדנו בכמה עתירות נגד החוק. העתירות נדחו על חודו של קול: חמישה שופטי העליון קבעו כי יש לבטל את החוק, בעוד שישה קבעו שיש להותיר אותו על כנו. השופטים הדגישו את היותו של החוק "הוראת שעה" זמנית שדורשת אישור שנתי של הכנסת, אך ניסיון העבר מלמד כי רוב כנסות ישראל אישרו את החוק באופן כמעט אוטומטי, מבלי לקיים דיון או לבחון את הנתונים.

תאריך פקיעתה של הוראת השעה הנוכחית הוא ב-6 ביולי, בעוד כשבועיים. לקואליציית בנט-לפיד אין רוב מובטח לאשר את הארכת החוק: סיעת רע"ם וכמה חברי כנסת מסיעות מרצ והעבודה מתנגדים לחוק, ומבקשים לכל הפחות לערוך בו שינויים כדי לתמוך בו.

בין הצדדים מתנהלות שיחות אודות שינויים במתכונת החוק. לדוגמה, אחת המתנגדות להצביע על הארכת החוק, ח"כ איבתיסאם מרעאנה (העבודה), מבקשת לאפשר לבני הזוג הפלסטינים לנהוג ברכב בשטחי ישראל, לאפשר להם לקבל ביטוח בריאות ממלכתי, וכן להעניק אזרחות ל-2,000 משפחות שהגישו בקשת איחוד לפני שחוקק החוק ב-2003. אם הקואליציה תסכים לשינויים מעין אלה, סביר להניח ששאר המתנגדים לו יביעו בו תמיכה, אך יהיה בכך ויתור משמעותי שעשוי לצייר את ימינה ותקווה חדשה כפשרנים בנושאי ביטחון.

במשך שנים, חברי הכנסת של מפלגות הימין הצביעו בעד החוק, בין היתר בטענה כי מדובר ב"מתג להפחתת פיגועים" ומשיקולים ביטחוניים. כעת, בצל הסיטואציה הפוליטית שנוצרה, מפלגות האופוזיציה שוקלות להתנגד לחוק כדי להביך את הממשלה הנוכחית. בכך, מקווים באופוזיציה להוכיח כי קואליציה המורכבת ממפלגתו של מנסור עבאס, מרצ ושאר מפלגות הימין אינה יכולה להתקיים, מאחר שהפערים ביניהם גדולים מדי לגישור. עם זאת, הדילמה של חברי הכנסת מהצד הימני של המפה נעוצה בשאלה האם התנגדותם עשויה לפגוע בהם יותר מאשר לפגוע בממשלה.

חברי הכנסת של מפלגות האופוזיציה, למעט הרשימה המשותפת, הגישו בשבוע שעבר הצעת חוק יסוד שמטרתה לקבוע לראשונה, בחקיקת יסוד, את הקווים הכלליים בנוגע לאישור הכניסה לישראל. היה ויעבור חוק היסוד, הוא ייתר את הצורך בהארכת הוראת השעה, ובחוק האזרחות בכלל. הצעת חוק היסוד כוללת גם פירוט לגבי הסמכויות לאסור כניסה לישראל, האופנים בהם ניתן יהיה לאסור כניסה לישראל, הדרך בה ניתן יהיה לשלול את אזרחותו של תושב או אזרח ישראלי, ועוד.

חברי הכנסת של מפלגות הימין באופוזיציה טוענים כעת כי יתנגדו להצעת הממשלה להאריך את הוראת שעה. לדבריהם, יש לקדם חוק יסוד ש"סותם את כל החורים שיש בהוראת השעה". חברי הכנסת טענו כי "אם הקואליציה רוצה שתתמוך בחוק שלנו, אנחנו לא צריכים לספק להם רשת הגנה לממשלה עם מנסור עבאס".