מוחקת את עברה: טבריה תהרוס שני בתים בני מאה שנה בשכונת מואריס

בתחילת החודש אישרה העיר להרוס את שני הבתים, בין השרידים האחרונים של השכונה, זאת למרות חוות דעת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שקבעה כי חשוב לשמר אותם. בעירייה טוענים שהמבנה מהווה סכנה בטיחותית, אך החוקרים טוענים כי "ההחלטה אינה סבירה בצורה קיצונית"

  • טבריה
  • עתיקות

"קהילת טבריה הישישה, אשר דורות קפאה על שמריה, דמתה לפתע להר געש נרדם שהתעורר" - כך תיאר עודד אבישר, מחבר "ספר טבריה", את עיר הכנרת לפני מאה שנה. באותה תקופה החלו היהודים לצאת מחוץ לחומות העיר העתיקה ולראשונה החלו להיבנות שכונות חדשות ממערב.

שכונת מואריס הייתה אחת מאותן שכונות חדשות שהקמתן מהווה פרק חשוב ביותר בהיסטוריה של העיר. הבתים בשכונה זו, כמו גם בשכונות נוספות שהוקמו באותן שנים, נבנו בסגנון בנייה ייחודי לטבריה.

אלא שעם השנים, רבים מאותם בתים נהרסו ונותרו רק מעטים. בתחילת החודש אישרה ועדת השימור של עיריית טבריה להרוס שני בתים, מהשרידים האחרונים של שכונת מואריס, לטובת בניית שטח נוסף למגרש חניה המקיף אותם כיום. ההחלטה על הריסת הבתים התקבלה למרות חוות דעת של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל שקבעה כי חשוב לשמר אותם.

עוד בוואלה!

אושרה תכנית בניית אלפי יחידות דיור ברכס לשימור בירושלים: "מחיר סביבתי גבוה"

לכתבה המלאה
ועדת השימור בעירייה אישרה להרוס אותם. שני המבנים העתיקים שייהרסו (צילום: אתר רשמי, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל)

שכונת מואריס, כמו גם שכונות מימוניה ואחווה, קמו לפני כמאה שנה. למרות מותם של 400 תושבים במלחמת העולם הראשונה, בעיקר ממחלות ומרעב, העיר גדלה באותה תקופה, לאחר שהטורקים גירשו את היהודים בפתח תקווה ויפו צפונה. באותה תקופה גם שבו לעיר משפחות טברייניות בעלות נתינות צרפתית שגלו כמה שנים קודם לכן לקורסיקה, נוכח הכבדת ידו של השלטון העות'מאני.

תהליכים אלו הביאו לכך שנוצר צורך לצאת מתחומי הרובע היהודי בעיר העתיקה ששכנה על שפת הכנרת. התהליך הדרמטי של היציאה מחומותיה הביא גם לשינויים משמעותיים בסגנון הבנייה, בתכנון העירוני ובהשקעה בתשתיות שלה. בעיר העתיקה הבתים שנבנו היו בתים פשוטים מאד וצפופים, וסיתות האבנים בהם לא היה מוקפד.

בהשוואה לבתים הישנים, בשכונות החדשות נבנו הבתים מאבני בזלת מסותתות ואבן גיר לבנה שולבה כמסגרות לחלונות ובמשקופי הדלתות. אלא שבמשך שנים סגנון הבנייה הטברייני הייחודי הזה לא זכה להכרה, ובמשך התפתחות מרכז העיר רבים מאותם בתי בזלת נהרסו או שהתבלו.

בית הבזלת בן ה-101 שהעירייה החליטה להרוס. טבריה (צילום: אלי אשכנזי)

בעבודתה שערכה ד"ר קרן לוי, "נוף המורשת בעיר פריפריאלית: המקרה של טבריה", היא כתבה כי "ניתן לומר שמבני הבזלת הטברייניים הייחודיים אינם מהווים מוצג בנוף המורשת של העיר. כלפי פנים מדובר בפרק מההיסטוריה של העיר שנמחק. כלפי חוץ המשמעות היא שגורם פיזי ייחודי שיכול היה לסייע לבידולה של טבריה מערי תיירות אחרות בישראל, ולהוות אטרקציה נוספת לתייר המזדמן לעיר, איננו מנוצל, ואף הולך ונהרס".

דוגמה לכך היא שני בתי הבזלת המדוברים, אותם מבקשת העיריה להרוס. הבתים, שכלואים בין בית מלון לסניף בנק חדש, הם מבין השרידים האחרונים של שכונת מואריס. הסיבה שהמבנים לא זכו להגנה כמבנים לשימור היא שלא הוגדרו כחלק ממרקם לשימור, בגלל ההרס הנרחב שנעשה בעבר לשכונת מואריס ההיסטורית.

"מדובר על שני מבנים שאמנם מנותקים מהרקמה של שכונת מואריס, עם זאת, לאור ההרס הנרחב שקיים בשכונה היסטורית זאת, חשוב לשמר מבנים טבריניים מסורתיים שנותרו", נכתב בחוות דעת של המועצה לשימור אתרי מורשת. "במבנים אלו מספר אלמנטים אדריכליים מיוחדים וצמידותם של שני המבנים מהווה שריד שהשתמר היטב עד היום", הוסיפו.

הם אף המליצו להסיר את התוספות המאוחרות הנרחבות במבנים כדי לאפשר להגדיל את שטח החנייה כפי שביקש היזם, אך אמרו ש"המבנים ההיסטוריים עצמם ללא התוספות הינם קטנים יחסית ויוכלו לשמש כמבני שירות".

"חשוב לשמר מבנים טבריניים מסורתיים שנותרו" (צילום: אתר רשמי, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל)

גם האדריכל דרור סולר, שייעץ בתכנית נרחבת ללב העיר, ציין כי מדובר בשני מבני בזלת היסטוריים, מהשרידים המועטים שנותרו לשכונת מואריס. הוא המליץ לשמר את המבנים ולשלב אותם בפיתוח השטח.

ד"ר אסתי ינקלביץ', מהחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה וחוקרת תולדות טבריה, אמרה כי היא מתקשה לקבל את העובדה שבשביל סלילת מגרש חניה יהרסו מבנים בני מאה שנה שחשוב לשמרם. "שינצלו את הבתים, שימצאו להם שימושים מועילים וחשובים יותר מחניה", הציעה.

"ההחלטה אינה סבירה בצורה קיצונית", כתב אורי בן-ציוני, מנהל מחוז צפון במועצה לשימור במכתב ששלח לועדת השימור של עיריית טבריה. "טבריה, העיר שמסמלת אולי יותר מכל בישראל את מחדלי ההרס למרקמים אורבניים היסטוריים, לא זונחת את מסורת ההרס, וגם כיום, בשנת 2021, מחליטה להמשיך ולהכחיד מבנים היסטוריים לטובת מגרשי חנייה", מחה.

מעיריית טבריה נמסר: "מדובר על מבנה משנת 1920 ללא ערך ייחודי לשימור והוא מהווה סכנה בטיחותית היות והוא בסכנת קריסה. המועצה לשימור אתרים היא גוף מייעץ בלבד והוועדה שמעה את נימוקי המועצה, דנה על כך בכובד ראש והחליטה שלא לעכב את התפתחות האזור בשל הימצאות המבנה. העירייה תמשיך לפעול למען מורשתה של העיר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully