החייה את המשרד, אך נמנע מעימותים עם נתניהו: השנה של אשכנזי במשרד החוץ

בלט בהתנגדותו לסיפוח, היה לאיש הקשר המרכזי לממשל ביידן והשקיע בשיקום היחסים עם ירדן, אחרי שנים של נתק כמעט מוחלט. גבי אשכנזי הגיע לאזור מוכה אסון, מימש כמה ממטרותיו ונכשל באחרות, אך יעביר למחליפו לפיד משרד מרומם ומשוקם, שצפוי להיות בעל השפעה גדולה מאי פעם

שר החוץ היוצא, גבי אשכנזי, גילה על ההודעה הממשמשת ובאה על הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ב-13 באוגוסט, שעות ספורות לפני הודעת הבית הלבן בנושא. נתניהו החליט למדר אותו ואת שר הביטחון בני גנץ, ואף ביקש מהבית הלבן לא לעדכן אותם במשך שבועות ארוכים לגבי המגעים שהובילו להסכם. אחר כך הוא טען שחשש שהם ידליפו. אלה היו ימים מתוחים ממילא בקואליציה בגלל המועד המתקרב של העברת התקציב, ואשכנזי רתח על נתניהו. ביום שלמחרת הוא כינס כמה מבכירי המשרד ואמר להם - במקום לכעוס, אנחנו הולכים להשתלט על האירוע.

שלושה ימים אחרי ההודעה על הסכם הנורמליזציה, התקיימה השיחה הראשונה בין אשכנזי לבין מקבילו שייח' עבדאללה בן-זאיד - שיחת הטלפון הפומבית הראשונה בין שר חוץ ישראלי לשר חוץ מאיחוד האמירויות. אשכנזי גם חתום על הביקור המשותף ההיסטורי עם שר החוץ האמירתי באנדרטת השואה בברלין.

ביום שני בבוקר, בטקס הפרידה מאשכנזי, הוקרנו ברכות מצולמות ששלחו לו שייח' עבדאללה ושר החוץ של בחריין ד"ר עבד אל-לאטיף אל-זיאני. בחודשים שאחרי ההודעות על הסכמי הנורמליזציה, הפך משרד החוץ לגורם מרכזי בקידום היחסים עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, בפתיחת הנציגויות הישראליות שם ובחתימה על 29 הסכמים עד כה.

עוד בוואלה!

ישראל משתחררת ממעמדה כ"חצי סיכה על מפת העולם"

לכתבה המלאה
כשהגיע למשרד החוץ, מצא אזור מוכה אסון. אשכנזי, בשנה שעברה (צילום: פלאש 90, גילי יערי, פלאש 90)

כמה חודשים קודם לכן, כשהגיע למשרד החוץ, אשכנזי מצא אזור מוכה אסון. סמכויותיו של משרד החוץ פוזרו לכל עבר, קודמו בתפקיד ישראל כץ נעדר כל השפעה, המשרד הורעב, תקציביו קוצצו ונתניהו מידר את הדיפלומטים הישראלים והתייחס אליהם כ"סמולנים" ומדליפים שיש להישמר מפניהם. אשכנזי הגיע למשרד החוץ ללא כוח פוליטי עצמאי משלו, אבל עם מעמד ציבורי חזק ועם תוספת תקציב של כמה עשרות מיליוני שקלים, אותם השיג בהסכם הקואליציוני.

בשבועות הראשונים שלו בתפקיד הוא התמקד בטיפול נמרץ ובהחייאת המשרד. היעד הראשון שלו היה להחזיר לאנשי משרד החוץ את המוטיבציה הבסיסית לבוא לעבודה בבוקר. הוא הצליח בכך במיוחד כאשר עירב את אנשי המשרד, כולל הזוטרים שבהם, בנושאים מדיניים שעל שולחנו. דסקאים זוטרים נדהמו לקבל טלפון בו התבקשו לסור במהירות ללשכת השר, רק כדי לגלות שאשכנזי רצה שהגורם הבקיא ביותר יתדרך אותו לקראת שיחת טלפון עם שר חוץ כזה או אחר.

אחת המשימות המרכזיות שאשכנזי שם לעצמו, עוד מהיום הראשון בתפקיד, היה סיכול יוזמת הסיפוח של נתניהו. בפגישה עם שר החוץ האמריקני מייק פומפאו בירושלים, יום לפני השבעת הממשלה החדשה, הבהיר אשכנזי כי מהלך הסיפוח יביא ליותר נזק מתועלת. כשפומפאו שב לוושינגטון, הוא דיווח לשאר בכירי הממשל על הפער הגדול בין אשכנזי וגנץ לבין נתניהו בנושא הסיפוח. "הבית מפולג", הוא דיווח. כמה שבועות אחרי שנכנס לתפקיד אירח אשכנזי את שר החוץ הגרמני הייקו מאס. אל מול מצלמות הטלוויזיה, הכריז אז אשכנזי כי עד כה לא ראה כל תכנית סיפוח מפורטת. "אין תכנית ואין מפות", הוא אמר והביך את נתניהו.

היה לשר החוץ הישראלי הראשון שמגיע בגלוי לבירת מצרים מזה 13 שנה. אשכנזי בקהיר, בחודש שעבר (צילום: אתר רשמי, דוברות משרד החוץ)

בדיונים שקיים נתניהו על הסיפוח, בלט אשכנזי בהתנגדותו למהלך. אשכנזי וגנץ יצרו ערוץ קשר שקט מול יועצי טראמפ, שהסתייגו ממהלך סיפוח חד-צדדי, וגיבשו עמם הבנה כי גם אם יתרחש מהלך סיפוח הוא צריך להיות מצומצם והדדי. כלומר, לכלול גם תמורות משמעותיות עבור הפלסטינים. לכך נתניהו לא היה מוכן בשום אופן. מכאן ועד ההגעה למבוי סתום בסוגיית הסיפוח - הדרך הייתה קצרה. זה היה אולי הישגו הגדול ביותר של אשכנזי בתפקיד.

אחרי כניסת ביידן לבית הלבן, הפך אשכנזי לאיש הקשר המרכזי לממשל האמריקני. עד למבצע בעזה הוא היה הכתובת הכמעט יחידה עבור האמריקנים בישראל, ושוחח ארבע פעמים עם עמיתו אנתוני בלינקן. כשנתניהו רצה לפתוח בקמפיין קולני נגד ממשל ביידן בנושא האיראני, אשכנזי הוריד אותו מהרעיון בדיון מצומצם ודחף במקום לחידוש הדיאלוג האסטרטגי השקט עם ממשל ביידן. זה החזיק מעמד כמה חודשים בלבד.

הכישלון הגדול ביותר של אשכנזי היה חוסר הנכונות שלו להתעמת עמו בפומבי. נתניהו, באוקטובר האחרון (צילום: אתר רשמי, עמוס בן גרשום לע"מ)

אשכנזי השקיע בשיקום היחסים עם ירדן. אחרי שנים של נתק כמעט מוחלט, פגש אשכנזי שלוש פעמים את מקבילו הירדני בגשר אלנבי ועמד לצאת לביקור ברבת עמון כדי לחתום על הסכם סחר, אלא שהלחימה בעזה הביאה לדחיית הביקור. אחרי המבצע בעזה, הוזמן אשכנזי לקהיר והיה לשר החוץ הישראלי הראשון שמגיע בגלוי לבירת מצרים מזה 13 שנה. הוא קיים קשר טלפוני עם עוד חמישה שרי חוץ ערבים אחרים - כולל ממדינות שלא מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל.

היו כמה תחומים בהם אשכנזי לא הצליח לממש את מטרותיו, עליהן הכריז בנאום הכניסה שלו לתפקיד. למרות התחלה חיובית הוא לא הצליח להסדיר את היחסים עם האיחוד האירופי. מהר מאוד הלך אשכנזי בדרכם של קודמיו, התייחס לאיחוד האירופי כשק חבטות והמשיך את החרם על בכיריו, ובראשם שר החוץ ג'וזף בורל, שרצה לבקר בישראל וסורב פעם אחר פעם בתירוצים שונים.

הכישלון הגדול ביותר של אשכנזי היה חוסר הנכונות שלו להתעמת בפומבי עם נתניהו בנושאים שבתחום סמכותו. נתניהו מנע ממנו לטוס לארצות הברית, ביטל לו נסיעה לכנס בבחריין והטיל וטו ברגע האחרון על נסיעתו לאבו דאבי לפתיחת השגרירות הישראלית. בכל המקרים הללו אשכנזי בלע את הרוק, הבליג ולא עמד על שלו מול ראש הממשלה. במשך חודשים עיכב נתניהו לאשכנזי מינויים של עשרות שגרירים ישראלים - כולם דיפלומטים מקצועיים. אנשי משרד החוץ קיוו שאשכנזי יילחם את מלחמתם, אך הוא העדיף לא ליצור משבר פומבי עם נתניהו בנושא. אשכנזי גם נמנע כמעט לחלוטין מראיונות לתקשורת הישראלית או הבינלאומית במהלך כהונתו. הדבר גרר עליו ביקורת הן בתוך משרד החוץ והן מחוצה לו. הוא טען להגנתו שהעדיף להתמקד בדיפלומטיה שקטה.

שר החוץ הנכנס יקבל מקודמו משרד שעבר משלב ההחייאה לשלב השיקום. אשכנזי ולפיד, היום (צילום: אתר רשמי, משרד החוץ)

היחסים בין אשכנזי לבין מחליפו, יאיר לפיד, לא היו מן המשופרים בשנה האחרונה. אחרי הפיצול בכחול לבן, לפיד לגלג עליו וכינה אותו "שר חוץ בזום". אולם, לפיד יקבל מאשכנזי משרד חוץ שעבר משלב ההחייאה לשלב ההתאוששות והשיקום. האתגר שלו יהיה להפוך את משרד החוץ לחזק ביותר שהיה אי פעם, יש לו את כל התנאים והכלים לכך. אנשי משרד החוץ, שחוו רנסנס בתקופת אשכנזי, עומדים לפגוש מציאות בה שר החוץ הוא האדם החזק ביותר בממשלה - על כל המשמעויות הקשורות לכך - החל מתקציבים וכלה בפוטנציאל השפעה גדול מאי פעם על קבלת ההחלטות.

לפיד מתכונן לתפקיד שר החוץ כבר כמה שנים. הוא מגיע לאחר היכרות עם חלק מראשי הממשלה ושרי החוץ של מדינות העולם ועם ידע מדיני לא מבוטל. אבל הניסיון המדיני הנחוץ עבור יו"ר האופוזיציה לא דומה לזה הנחוץ לשר חוץ - במיוחד כזה ששווה במעמדו לראש הממשלה. הקואליציה השברירית, מצבה הבינלאומי הבעייתי של ישראל בעקבות המבצע בעזה, במיוחד בארצות הברית, ואתגרים כמו הסכם הגרעין עם איראן יחייבו את לפיד לנקוט בדיפלומטיה יצירתית גם בחו"ל וגם בבית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully