ממשלת בנט-לפיד

שרים חדשים, בעיות ישנות: האתגרים הבוערים של הממשלה הנכנסת

בתום ישיבת הכנסת והשבעת הממשלה ה-36 ייכנסו השרים באופן מידי לתפקידם, ואחרי ארבע מערכות בחירות - הם כבר לא יזכו למאה ימים של חסד. מהן המשימות הדחופות ביותר בכל משרד, ואיך על העומדים בראשו לתעדף אותן? ניתוח כתבי וואלה!

לקראת השבעתה היום (ראשון) של ממשלת האחדות החדשה, ריכזו כתבי וואלה! את הנושאים הדחופים ביותר העומדים לפתחם של חברי הממשלה. השרים הנכנסים יידרשו לטפל בבעיות הבוערות, להיאבק על תקציבים ולתעדף את פעולותיהם בבואם ליישם מדיניות חדשה במשרדים. כל זאת, כדי להצדיק את הסיבה בגינה נבחרו לתפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי.

עם תום הישיבה המיוחדת של הכנסת לכינון הממשלה ה-36, ייכנסו לתפקידם באופן מידי ראש הממשלה המיועד נפתלי בנט, שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד ואיתם גם כל שרי הממשלה משמונה סיעות הקואליציה. אלה המשימות הדחופות ביותר אליהן יידרשו השרים הנכנסים אל משרדי הממשלה החדשה.

עוד בוואלה!

סער במשפטים, הורוביץ בבריאות ומספר שיא של נשים: כך צפויה להיראות ממשלת ישראל ה-36

לכתבה המלאה
לטפל במשימות הבוערות ביותר בכל משרד ממשלתי. יו"ר סיעות הקואליציה (צילום: מערכת וואלה!, רענן כהן)

משרד הביטחון: החזרת השבויים מעזה והקרב על אביתר

שר הביטחון בני גנץ אמנם כיהן בתפקיד זה גם בממשלה האחרונה, אך המשימות אותן הוא צריך לקדם דורשות חשיבה מחודשת. אי אפשר להפריז בחשיבות הובלת מדיניות התגובה כלפי רצועת עזה, טיפול בהסדרת המצב הביטחוני ושיקום עזה תוך בניית מתווה שישים קץ לסוגיית השבויים והנעדרים. דגש מיוחד צריך להינתן על התוויית מדיניות ברורה כלפי איראן ופרויקט הגרעין עליו היא שוקדת.

גנץ מטפל גם בסוגיית מתווה עסקת הרכש, שרובו נועד עבור מטוסים וחימוש חיל האוויר. מתווה זה אף אושר על ידי הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אך טרם אושר על ידי הממשל האמריקני. עם כינון הממשלה החדשה, יצטרך גנץ להגביר על האמריקנים את הלחץ למימוש העסקה.

מדיניות תגובה מול עזה, הגרעין האיראני, ומתווה להחזרת השבויים והנעדרים. גנץ (צילום: ראובן קסטרו)

במקביל, מפלגת כחול לבן הכניסה להסכם הקואליציוני את התכנית הרב שנתית שצה"ל כל כך משווע לה. על משרדי הביטחון והאוצר יהיה לסכם את המתווה, אך ניסיון העבר מלמד שצפוי לגנץ קרב משמעותי בסוגיה. לפי הערכות, משרד האוצר ידרוש קיצוץ משמעותי בתקציב.

קיצור השירות הוא נושא דגל עבור גנץ, שרואה בו מהלך שיתרום רבות לחברה ולמשק. לשיטתו, המהלך משתלב היטב עם הרעיון לשירות אזרחי ועם פועלה של עמותת "פנימה". לעומתו, הרמטכ"ל אביב כוכבי מתנגד נחרצות למהלך. זאת, בטענה שלא מדובר במהלך כלכלי וכי המתווה המוצע עלול לפגוע "בחברת ההשמה הגדולה במשק".

ימנה פרקליט מדינה ושני שופטים לעליון. סער (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

גנץ רואה בהעברת אגף המודיעין במסגרת העתקת בסיסי צה"ל לנגב פרויקט לאומי. הוא פועל לקדם אותו, בניגוד לעמדת שר הביטחון לשעבר בנט והרמטכ"ל. עתה, כשיש זוכה במכרז המיליארדים, הוא יידרש לקדם את מימון הפרויקט ולייסד דרכי גישה לכתובת החדשה באמצעות רכבת מאזור המרכז אל האזור בו מיועדת להיווסד קריית המודיעין - צומת ליקית.

אחד מהנושאים החמים בשבועות האחרונים הוא מאחז אביתר. גנץ כבר הספיק להיכנס לקרב ראש בראש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו סביב הסוגיה, לאחר שראש הסגל של נתניהו, אשר חיון, שיגר אליו מכתב בו טען כי לא קיבל אישור לתחילת הליכי פינוי. בתגובה, גנץ הבהיר כי לראש הממשלה אין סמכות במתן אישור לפינוי. במקום ניצתו מחאות פלסטיניות, ונער נהרג מאש צה"ל בסוף השבוע.

משרד המשפטים: מינוי בכירים ופיצול תפקיד היועמ"ש

משרד המשפטים עבר תהפוכות לא מעטות בשנים האחרונות. כהונתו הסוערת של אמיר אוחנה, התקופה הקצרצרה של אבי ניסנקורן, ומילוי המקום על ידי גנץ מדצמבר האחרון, לא הועילו ליציבות המשרד. כתוצאה מהשיתוק הפוליטי נתקעו מינויי הבכירים, שהדחוף שבהם הוא מינוי פרקליט המדינה. מדובר באחת המשרות הבכירות בעולם המשפט, האדם האחראי על הפרקליטויות וניהול כלל ההליכים הפליליים. מאז פרישתו של שי ניצן פרש בדצמבר 2019, אין בישראל פרקליט מדינה קבוע.

גדעון סער, שר המשפטים הנכנס, יעמוד בראש הוועדה לבחירת שופטים, כשעל הפרק מינויי שני שופטים לבית המשפט העליון, ולפחות עוד שניים בשנתיים הקרובות. שלושה מהמשנים ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פרשו לאחרונה, ויש צורך למנות אחרים תחתיהם. גם מנדלבליט בעצמו צפוי לפרוש בשנה הקרובה, כך שלשר המשפטים החדש תהיה השפעה גדולה על עיצוב סביבת התפקיד המשמעותי.

שקט בערים המעורבות והגברת האמון במשטרה. בר-לב (צילום: ראובן קסטרו)

אחד ההישגים של תקווה חדשה בהסכם הקואליציוני הוא הסכמה על כך שהממשלה תבחן את פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. היוזמה להפריד בין שני תפקידיו, האחד כאחראי על התביעה הכללית והאחר כיועץ המשפטי לממשלה - אינה חדשה. אך כל הניסיונות לפיצול בעבר נתקלו בחומה בצורה של התנגדות עזה מצד מערכת המשפט. בכירים בעבודה ובמרצ הודיעו כי הם מתנגדים למהלך זה, שנתפס כניסיון להחליש את מעמדו של היועמ"ש. טענתם העיקרית היא שההסכם בין סער ללפיד לא מחייב את כלל הממשלה, כיוון שאינו כלול בהסכם המחייב בין ימינה ליש עתיד.

רוב שרי המשפטים שהגיעו מימין, בהם פרופסור דניאל פרידמן, יעקב נאמן ואיילת שקד, ביקשו לקדם את המהלך, אך ללא הצלחה. "המצב בו אותו אדם גם מייעץ לראש הממשלה ולשרים בענייני מדיניות, וגם מורה על חקירתם והעמדתם לדין, הוא לא הגיוני ונגוע בניגוד עניינים מובנה", הסביר סער בסרטון שפרסם בינואר האחרון. לא מדובר במצב היפותטי, שכן מנדלבליט הגיש את כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולאחר מכן היה צריך להמשיך ולייעץ לממשלה כרגיל.

המשרד לביטחון הפנים: שקט בערים ומאבק באלימות נגד נשים

למשרד לביטחון הפנים ייכנס השר עמר בר לב, שיגלה מהר מאוד שבמשרד זה לא מתקיימים מאה ימי החסד. המתיחות בין יהודים לערבים בערים המעורבות, הפשיעה המשתוללת בחברה הערבית, האלימות נגד נשים ואובדן האמון ההולך וגובר במשטרה, הן רק חלק מהמשימות איתן יצטרך להתמודד השר החדש.

החודש האחרון המחיש עוד יותר עד כמה המשטרה זקוקה לתקציבים ולתגבור כוח האדם. בר לב יידרש להביא לגידול משמעותי בתקציבי המשטרה וכן בכמות התקנים עבור שוטרי הסיור. עוד יידרש בר לב להתוות מדיניות של אפס סובלנות כלפי עבירות שוטרים וקצינים שמשתמשים לרעה בכוח המשטרה. כיום, בית הדין המשמעתי במשטרה נחשב למקל במקרים רבים של עבירות קצינים, עובדה שפוגעת באמון הציבור בארגון האמון על שמירת ביטחונו.

בר לב לא יידרש, לפחות בשנתיים וחצי הקרובות, לעסוק במינוי מפכ"ל למשטרה או נציב לשירות בתי הסוהר. עם זאת, לקראת חודש מרץ עליו יהיה למנות נציב חדש לשירות הכבאות וההצלה תחת דדי שמחי, שלמרות סכסוך מתוקשר עם ועד העובדים, הצליח לייצב את מערך הכבאות.

שיקום מערכת הבריאות ומלחמה בקורונה. הורוביץ (צילום: TPS, שלו שלום)

משרד הבריאות: שיקום המערכת מנזקי הקורונה והוספת כוח אדם

אל משרד הבריאות ייכנס ניצן הורוביץ בדיוק כשכל מגבלות הקורונה בארץ הוסרו. מעתה מוטלת עליו האחריות לוודא כי השלכות המהלך לא מחזירות את ישראל לימים של תחלואה גבוהה. הורוביץ יודע כי ברחבי העולם הקורונה עדיין משתוללת, אפילו במדינות מחוסנות כמו אנגליה. באחריות השר החדש לוודא כי שערי הכניסה לארץ יוותרו שמורים, תוך איתור ופיקוח הדוק על כל חולה מאומת שמגיע ארצה, כך שאף וריאנט לא יחדור לארץ ויגרום להתפרצות מחודשת.

כפועל יוצא מתפקוד המערכת הרפואית בתקופת הקורונה, היא יוצאת מהמגיפה במצב קשה, ממש נואשת לשיקום. על הורוביץ להוסיף כוח אדם באופן משמעותי ולכל הסקטורים - רופאים וסיעוד. עליו להילחם על תקני החירום שנוספו במהלך הקורונה, ולהופכם לקבועים על אף דרישת האוצר הצפויה לבטלם. גם בשירותי הרפואה בקהילה יש לווסת את התחרות האגרסיבית בין קופות החולים וכן לדאוג לשיקום המערכת לבריאות הנפש.

העברת תקציב והארכת מועד החל"ת. ליברמן (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

משרד האוצר: העברת תקציב והארכת תכנית החל"ת

אישור תקציב המדינה הוא כנראה המשימה החשובה ביותר שתעמוד לפתחו של שר האוצר הנכנס, אביגדור ליברמן. המדינה מתנהלת ללא תקציב מאושר זה כמעט שנתיים, ואירוע חריג זה הפך לנורמה חדשה שהוא יבקש לעקור.

לבד מתקציב המדינה קיים גם חוק ההסדרים שמכיל רפורמות שהממשלה מעוניינת לקדם - ואותו יידרש ליברמן לשקול בכובד ראש. מדובר בצעדים תומכי צמיחה דוגמת הקמת הרכבת הקלה בגוש דן, הקלות רגולטוריות והסרת חסמים לעסקים, הקלות בייבוא מזון ותמרוקים ועוד. חוק ההסדרים נועד לקדם את המדיניות הכלכלית של הממשלה, והוא מאושר יחד עם תקציב המדינה.

כבר שנתיים שהמשק מתנהל ללא יעדים כלכליים ברורים, וזאת בשיא המשבר הכלכלי החריף ביותר שידעה המדינה מאז שנות השמונים. מלבד הרפורמות התקועות והפגיעה בשירותים שניתנים לאזרח ללא מסגרת תקציבית מספיקה, היעדר תקציב המדינה עלול לעלות לישראל בהורדת דירוג האשראי.

צמצום הפער בין תלמידים עשירים לעניים וחיזוק המורים. שאשא ביטון (צילום: אתר רשמי, דוברות הכנסת , דני שם טוב)

הארכת מודל החל"ת תהיה כנראה ההחלטה הראשונה עליה יחתום שר האוצר הנכנס ליברמן. מהנתונים שפרסם הביטוח הלאומי בחודש האחרון, מספר מקבלי האבטלה בארץ הוא 431 אלף בני אדם. זאת, על אף העובדה שהמשק פתוח במלואו כבר חודשים, וכל המגבלות מלבד כניסת התיירים הוסרו.

הצורך בשינוי דחוף של תוכנית החל"ת ברור: מעסיקים רבים נאלצים לצמצם את שעות הפתיחה של העסק בשל המחסור בכוח האדם, ומספר המשרות הפנויות במשק הגיע לשיא של 140 אלף. עם זאת, יש לזכור כי לא מעט אנשים אינם מועסקים שלא מבחירה, ועבורם המשך קבלת דמי האבטלה הוא צורך חיוני.

ליברמן צפוי להפסיק את תשלומי החל"ת למובטלי הקורונה מתחת לגיל 45. זאת, בניגוד לקודמו בתפקיד ישראל כץ, שהיה סבור כי יש להמשיך לשלם לכל המובטלים מעל גיל 28 בהתאם למצבם המשפחתי. החשש שאיתו יצטרך להתמודד ליברמן הוא החמרה במצבן הכלכלי של משפחות רבות עקב שינוי מודל החל"ת.

משרד החינוך: צמצום הפער בין תלמידים עשירים לעניים

לשרת החינוך הנכנסת יפעת שאשא ביטון צפויות משימות רבות לביצוע, והראשונה שבהן היא צמצום הפערים הלימודיים בין שכבות האוכלוסייה השונות. הפערים בחינוך בין תלמידים עניים לעשירים בישראל הם מהגבוהים במדינות ה-OECD. תלמידים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות בדרך כלל מצליחים פחות בלימודים. עובדה זו מקבעת את הפערים החברתיים, כיוון שרק מעטים מהצעירים בישראל משפרים את דרג החינוך שקיבלו לעומת הוריהם.

אתגר נוסף העומד לפתחה של שאשא ביטון הוא שיפור איכות ההוראה והמנהלים. ישראל היא אחת המדינות המובילות בפערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים. שכרו של המורה הוותיק ביותר מגיע ליותר מכפליים משכרו של מורה מתחיל. מבנה השכר המעוות וכן היקף המשרה הנמוך מונעים הלכה למעשה את כניסתם של בעלי המיומנויות הגבוהות לענף החינוך.

שנת הקורונה הוכיחה מעל לכל ספק את חשיבותם של מנהלי בתי הספר במערכת החינוך, אלא שבפועל הליכי המינוי וההכשרה לתפקיד רגיש זה לוקים בחסר. "המינויים של מי שלא עומדים בדרישות הסף וללא פרסום המשרה הפנויה מהווים מחצית מהמינויים של מנהלים במערכת החינוך הרשמית", קבע מבקר המדינה בדוח האחרון שעסק בדרכי מינוי והכשרת מנהלי בתי הספר.

קידום הרכבת הקלה והמלחמה בתאונות הדרכים. מיכאלי (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

משרד התחבורה: עידוד השימוש בתחבורה ציבורית ותאונות הדרכים

שרת התחבורה המיועדת מרב מיכאלי מודעת לעובדה כי עשורים של הזנחת תשתיות התחבורה הביאו לפערי ענק בין ישראל לבין מדינות העולם בתחום זה. למרבה המבוכה, לא מדובר בפערים מול מדינות מערביות מתקדמות, אלא גם מול מדינות מתפתחות. התנופה בפיתוח פתרונות בדמות שירות השאטלים "מהיר לעיר", הרכבת הקלה והמטרו העתידי יבשילו בתוך כעשור - אך את השינוי התודעתי חייבים להתחיל כבר עכשיו. הענקת תמריץ בשיטת "המקל והגזר" להגעה למוקדי תעסוקה בתחבורה ציבורית, לצד הפיכה שלה לחכמה וגמישה הן הפעולות שיניחו את היסודות לאמון ולשימוש בכל אותן תשתיות עתידיות.

שמו המלא של המשרד הוא "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים" והגיע הזמן שגם הסיפא של השם לא יהיה לנטל ואות מתה. מדינת ישראל זקוקה לגוף מקצועי בלתי תלוי שתפקידו לבצע חקר תאונות דרכים, לא בפריזמה החוקית-משפטית כפי שנעשית היום על ידי המשטרה, אלא כדי לייצר תובנות שיובילו לשינוי בפועל. שינוי בכבישים לפני שהם הופכים לאדומים, ושינוי בצמתים בטרם יהפכו לקטלניים.

אנרגיה מתחדשת וסילוק מזהמים מריכוזי אוכלוסייה. זנדברג (צילום: TPS, שלו שלום)

המשרד להגנת הסביבה: אנרגיה מתחדשת והמפעלים במפרץ חיפה

חיזוק מעמדו ומשאביו הדלים של המשרד הוא האתגר שעומד בפני השרה המיועדת תמר זנדברג. במדינה בה ביטחון והון קודמים בסדר העדיפויות של הממשלה לסביבה בתוכה אנו חיים, זו לא תהיה משימה קלה עבורה.

המשימה המיידית הראשונה היא הפסקת התלות בדלקים הפוסיליים (נפט, פחם וגז) בתוך עשור, כחלק מהתמודדות עם משבר האקלים, ומעבר ל-100% בשימוש באנרגיות מתחדשות עד 2050. יעד זה שקבעה הממשלה הוא לא יותר ממס שפתיים להסכמים בינלאומיים עליהם היא חתומה. הוא נמוך מזה שבמדינות הייחוס לישראל ובביצוע בפועל ישראל אף אינה עומדת ביעדיה שלה.

המשימה השנייה היא נקודתית אך לא פחות ממהפכנית: סילוק התעשייה הפטרוכימית המזהמת ממפרץ חיפה. 90 עמודי הדוח שנכתב בוועדת המנכ"לים לנושא פיתוח וקידום המפרץ והונח על שולחן הממשלה בשבוע האחרון לכהונתה יצהיבו ויעלו אבק, אם לא תפעל השרה לאימוץ ההמלצות בממשלה וליישומן בפועל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully