למרות 73 שנותיה, הדמוקרטיה הישראלית עדיין נחשבת צעירה וכזו שמנסה ליצור מסורת של ממשל בריא ויציב. אחד המבחנים החשובים של המערכת הפוליטית במדינה דמוקרטית מגיע לידי ביטוי בעת הליך של חילופי שילטון.
מדובר בקו תפר רגיש שאפילו בארצות הברית הקשישה, עם מסורת דמוקרטית של 245 שנים, תהליך חילופי השילטון עמד השנה במבחן רציני, כשאלפים מתומכיו של הנשיא היוצא, דונאלד טראמפ, הסתערו בחמת זעם על גבעת הקפיטול.
היו כמה פעמים שבהן השלטון עבר מצד אחד של המפה הפוליטית אל האחר, לעתים באופן ג'נטלמני ולעתים מלווה בחריקות ובחשדנות. חזרנו אל כמה מהרגעים שבהם הימין והשמאל החליפו ביניהם את השלטון והאופן שזה נעשה.
לקריאה נוספת:
אחד מאותם מבחנים עברה ישראל ב-1984. אחרי שני הפסדים צורבים במערכות בחירות, זכה שמעון פרס לעמוד בראשות ממשלת ישראל. בערב השבעת ממשלתו היה פרס מעט צרוד ועל פניו אפשר היה לראות סימנים של לילות ארוכים ללא שינה. אבל כשעלה לדוכן הנאומים במליאת הכנסת, כשהוא לבוש חליפה כחולה ועונב עניבה אלגנטית, נראה היה שהעייפות חלפה. תם המשא ומתן הקואליציוני הסבוך וקמה ממשלת אחדות לאומית.
"ממשלת אחדות היא לא חטא", צעק מהדוכן לעבר אנשי מפ"ם שבחרו להישאר באופוזיציה ואחר כך נשבע לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא באמונה את תפקידו כראש ממשלה.
השבעת ממשלת ישראל ה-21 בספטמבר 1984 הייתה תקדים בפוליטיקה הישראלית, כשלראשונה הוקמה ממשלת אחדות לאומית כששתי המפלגות הגדולות שהרכיבו אותה, המערך והליכוד, קבעו ביניהן מנגנון של רוטציה - שנתיים של ממשלה בראשות שמעון פרס מהמערך ולאחר מכן שנתיים בראשות יצחק שמיר מהליכוד.
כמעט חודשיים עברו מאז הבחירות לכנסת ה-11 עד שהושבעה ממשלת פרס-שמיר. זו הייתה חתונה שלא מתוך אהבה גדולה אלא מתוך כורח. כשירד פרס מהדוכן, חלף לידו שמיר בדרך להישבע גם כן ו"לחץ לפרס לחיצה חפוזה, כלאחר יד", תיארו כתבי עיתון "חדשות" אמנון לוי וסילבן שלום.
למרות אותה חמיצות מדובר היה בממשלה שתפקדה היטב - היא התמודדה היטב עם משבר כלכלי עמוק והסיגה את צה"ל לרצועת הביטחון בדרום לבנון.
על אף שלא שררה חיבה גדולה בין שתי המפלגות היה שם אמון והבנה שיש לכבד את הסיכומים אליהם הגיעו. כך היה כבר מהיום בו נאלץ שמיר לפנות את כיסא ראש הממשלה אחרי שנה בלבד שבה כיהן בתפקיד, אחרי פרישתו של מנחם בגין. גם העובדה ששמיר נותר חבר בכיר בממשלה - שר חוץ וממלא מקום ראש הממשלה - הפכה את חילופי הממשלות למהלך פחות דרמטי.
עם זאת, היריבות בין פרס ושמיר גרמה לכך שהם כמעט ולא שוחחו ביניהם ולא עשו חפיפה מסודרת. נמרוד נוביק, שהיה אז מיועציו הקרובים של פרס, אמר לחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, שחיברו ספר בשם "מעברי שלטון בישראל", כי אנשי לשכתו של שמיר השאירו אחריהם "אדמה חרוכה" ורוקנו את המחשבים ממידע.
הצינה שנשבה בין לשכות פרס ושמיר שררה בין אנשיהם גם כשהגיע מועד יישום הרוטציה, בנובמבר 1986; הצוותים לא ביצעו ביניהם חפיפה מסודרת והמחשבים שרוקנו ממידע שנתיים קודם, רוקנו פעם נוספת, הפעם על ידי אנשי פרס.
דווקא ב-1977 המעבר היה אלגנטי יותר; ואז מדובר היה באירוע פוליטי חסר תקדים בישראל - לראשונה, מאז קום המדינה בת ה-29, התחלף השילטון. המערך ירד מהשלטון והליכוד בראשות מנחם בגין, עד אז האופוזיציונר הנצחי, עלה במקומה.
זו הייתה מציאות חדשה ולאף אחד לא היה ברור איך ייעשו חילופי השילטון. אבל ראשי שתי המפלגות - יצחק רבין ומנחם בגין - ידעו להתעלות מעל יריבויות אישיות ומחלוקות אידאולוגיות ישנות. תהליך העברת המקל יכול לשמש עד היום בית ספר לחילופי שילטון.
עוד בטרם הטיל הנשיא אפרים קציר על בגין את מלאכת הרכבת הקואליציה, תוצאות הבחירות היו חד משמעיות והבהירו כי כך יהיה. כבר בשלב זה, חודש לפני שבגין הציג את ממשלתו, פתח רבין ישיבת ממשלה בנושא העברת השלטון לממשלת הליכוד והציב את הנושא במרכז הישיבה. שר המשפטים, חיים צדוק, הציג בפני השרים את הצעדים שיש לבצע בעת החלפת שילטון ועל חברי הממשלה הוטל להציג סיכומים של עבודת משרדיהם.
כשבוע וחצי אחר כך, כשבגין שקוע בתהליך הרכבת הקואליציה, הוא הגיע למשרד ראש הממשלה, לפגישה עם רבין. השניים דנו בסדרי העברת השילטון שכללו הצבת אנשי קשר מטעם הליכוד במשרדים השונים ועל העברת המידע לשרים החדשים. רבין הציג בפני בגין סקירה בנושאים מדיניים והתעכב בעיקר על היחסים עם ארצות הברית.
על פי הגישה הממלכתית בה נקטו השניים, בגין החליט שלא לטלטל את השירות הציבורי ומיעט בהחלפת עובדים בדרגים אלו. "לא יעלה על הדעת לפגוע בעובדי מדינה בגלל השתייכותם הפוליטית", אמר ראש הממשלה המיועד.
"הצגנו תקדים יפה, יעיל ומופת בחברה דמוקרטית - כיצד מועברים ענייני הממשל לממשלה של מפלגה אחרת, שזכתה לאמון העם", אמר רבין ביום בו נערכו טקסים של חילופי שרים במשרדי הממשלה ובגין הודה לו והחמיא לרבין על תרומתו למדינה, מאז היה לוחם צעיר בפלמ"ח וציין כי "למר רבין יש זכויות היסטוריות בתולדות עם ישראל כרמטכ"ל במלחמת ששת הימים". רבין איחל לבגין "הצלחה בכל אשר תרצה כי הצלחת הממשלה היא הצלחת העם והמדינה".
כמי שישב שנים רבות על ספסלי האופוזיציה ולעתים אף זכה להתעלמות מופגנת מצד ראש הממשלה, דוד בן גוריון, הבטיח בגין ליו"ר מפלגת העבודה, שמעון פרס, כי ייפגש איתו מדי שבוע להעברת עדכונים ולשמוע לעצתו. "האופוזיציה בכנסת תדע את המצב לאשורו - כפי שמקובל במדינות דמוקרטיות", אמר בגין.
גם אחרי "מהפך 92'", כשממשלת רבין החליפה את ממשלת שמיר, נקט יוסי בן-אהרון - מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא מדיניות דומה: הוא הכין מסמך ובו פירט מהם הנושאים הדרושים לטיפול וכמי שעמד בראש המשלחת לשיחות עם סוריה, הכין מסמך מפורט וגם נפגש עם רבין ועדכן אותו בנושא.
לצד חילופי השלטון המסודרים גם נעשו ניסיונות למחטפים - נוכח החשש כי ממשלת רבין "תייבש" את הבנייה בשטחים, ניסה שר הבינוי והשיכון אריאל שרון לאשר תוכניות בנייה ביהודה ושומרון, אולם שמיר לא אפשר זאת.
ממש לפני העברת השלטון עוד דאגו השרים לעוד כמה כיבודים למקורבים - חמישה עובדי מדינה זכו לתנאים של מנכ"ל משרד ממשלתי ולפתע גם זרם שטף גדול של בקשות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות.
פרקטיקה זו גם התבצעה ב-1977; ערב חילופי השילטון דיווח אריאל ויינשטיין, אז כתב "מעריב" ואחר כך חבר כנסת מטעם הליכוד, כי המערך מזדרז לחדש כתבי מינוי של 200 דירקטורים בחברות ממשלתיות.
ביום ראשון נדע אם ממשלת לפיד-בנט תזכה לאמון הכנסת, כפי הצפוי. אם ממשלת הרוטציה דגם 2021 אכן תהפוך למציאות, יהיה מעניין לראות איך יתבצעו חילופי השילטון והאם הדגם הממלכתי של רבין ובגין יזכה אחרי 44 שנה לשחזור או שאנחנו עלולים לראות בגבעת רם מחזות פחות נעימים שיגרמו לנו להתגעגע לג'נטלמניות של מהפך 77'.