בית משפט במוסקבה הוציא מחוץ לחוק הערב (רביעי) את רשת הארגונים של מנהיג האופוזיציה הכלוא אלכסיי נבלני, אחרי שהוגדרו ארגונים קיצוניים. הפסיקה היא חלק מקמפיין של הקרמלין להשתיק את מתנגדיו של הנשיא ולדימיר פוטין. משמעותה היא שתומכיו של נבלני לא יוכלו להתמודד בבחירות הקרובות לפרלמנט שייערכו בספטמבר.
"לא אכנע", אמר נבלני בתגובה שפורסמה בחשבון האינסטגרם שלו, אחרי שככל הנראה נוסחה מראש לקראת הפסיקה הצפויה. "אנחנו לא הולכים לשום מקום", הפציר נבלני בתומכיו. "אנחנו נעכל זאת, נסדר דברים, נשתנה ונפתח. נסתגל. אנחנו לא נסוג מהמטרות והרעיונות שלנו. זאת המדינה שלנו ואין לנו מדינה אחרת".
ההחלטה של השופטים התמקדה ספציפית בקרן המאבק לשחיתות של נבלני ומטות הקמפיין האזוריים שלו, שארגנו הפגנות נגד הקרמלין. עתה, הרשויות יוכלו לאסור את הפעילים ולהקפיא את חשבונות הבנק שלהם אם ימשיכו בפעילות שלהם. ההליך המשפטי כבר הוביל את בעלי בריתו של נבלני להשעות את פעילותם עוד בטרם הפסיקה.
בשבוע שעבר, פוטין כבר חתם על חוק האוסר על חברי ארגונים "קיצוניים" להתמודד לתפקיד. יחד עם הפסיקה של היום, מתנגדיו של הנשיא ינסו להשתמש באסטרטגיית הצבעה טקטית במקום לפגוע בתמיכה במפלגת השלטון.
לקריאה נוספת על רוסיה
התיק המשפטי נגד הרשת של נבלני, שפעלה לחשיפת מעשי שחיתות בקרב האליטה הרוסית, הובא על ידי התובע הכללי של מוסקבה. הוא האשים את נבלני ובעלי בריתו בניסיון לגרום למהפכה באמצעות ערעור המצב החברתי-פוליטי ברוסיה. דובר של לשכת התביעה במוסקבה אמר לכתבים כי הוא מרוצה מהפסיקה, שהכירה בכך שהאופוזיציה ארגנה הפגנות רחוב לא חוקיות שהובילו למהומות.
אחרי דיון של 12 שעות וחצי מאחורי דלתיים סגורים, עורכי דינו של נבלני אמרו כי הם יערערו על החלטה. הם טענו כי הראיות שהציגו התובעים לא היו מספקות. ההליך המשפטי נגד הארגונים של נבלני דומה לזה שהתנהל נגד ארגוני ימין קיצוני, ארגונים אסלאמיסטיים ועדי יהווה, שכולם הוכרזו ארגונים "קיצוניים" על ידי בתי המשפט והוצאו מחוץ לחוק.
האופוזיציה דוחה את הטענות נגדה, ואומרת כי זה ניסיון למחוץ את ההתנגדות למפלגת השלטון "רוסיה מאוחדת" לפני הבחירות בספטמבר.
נבלני בן ה-45, יריבו הבולט ביותר של פוטין בשנים האחרונות, נעצר בינואר לאחר שובו מגרמניה, בתום חמישה חודשי החלמה מהרעלתו בגז עצבים. הקרמלין מכחיש את טענות נבלני ומדינות המערב בדבר מעורבות בניסיון חיסולו.
בפברואר הוא נידון לשנתיים וחצי מאסר בשל הפרת שחרורו על תנאי בעודו נרפא בגרמניה. העונש נובע מהרשעתו במעילה ב-2014, שלטענת נבלני נתפרה נגדו. בית המשפט האירופי לזכויות אדם קבע כי היא אינה חוקית, אך הרשויות ברוסיה התעלמו מהפסיקה.
הפסיקה הגיעה שבוע בלבד לפני הפסגה המתוכננת בין פוטין לבין נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן. היא נתפסת כמסר של מוסקבה לוושינגטון, שהבטיחה כי ביידן יעלה בפני פוטין את סוגיית הפרות זכויות האדם ברוסיה.
וושינגטון, שדורשת ממוסקבה לשחרר את נבלני, גינתה את פסיקת בית המשפט ומחלקת המדינה אמרה כי זה "מטריד מאוד". הקרמלין טוען כי זה עניין פנימי של רוסיה, והוא מתאר את נבלני בתור בובה של המערב.
ביידן, שהגיע הערב לביקור באירופה, שיגר גם הוא מסר לפוטין. "אנחנו לא מחפשים עימות עם רוסיה", אמר בהצהרה שנשא בפני חיילים אמריקניים בבסיס חיל האוויר בבריטניה, במקביל לפסיקת בית המשפט. "אנחנו רוצים קשר יציב ללא הפתעות. אבל הבהרתי שהתגובה של ארצות הברית תהיה משמעותית ועוצמתית אם יהיו פעולות עוינות של הממשל ברוסיה".
גם בריטניה גינתה את הפסיקה ברוסיה. "זאת מתקפה נגד מי שעומד נגד השחיתות וחברות פתוחות, וזה ניסיון מכוון להוציא מחוץ לחוק אופוזיציה פוליטית אמיתית ברוסיה", צייץ שר החוץ של בריטניה, דומיניק ראב.