החשיבות במסע הראשון של נשיא ארצות הברית מעבר לים מאותתת על הכיוון שאליו הוא שואף להפנות את מדיניות החוץ שלו. ג'ו ביידן, שימריא היום (רביעי) לביקור בן שמונה ימים באירופה, מקווה לחזק את הברית עם היבשת שהתרופפה במהלך ארבע שנות כהונתו של דונלד טראמפ כמשקל נגד לעלייתן של רוסיה וסין, אולם לא בטוח שניתן להחזיר את הגלגל לאחור.
ביידן הצהיר על רצונו לשקם את היחסים הטרנס-אטלנטיים, ובאירופה מקבלים בברכה את דבריו אחרי שקודמו בתפקיד פלרטט בהנאה עם פירוק נאט"ו והאיחוד האירופי, להנאתו הרבה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין - שעמו ייוועד בשבוע הבא.
"האם הבריתות והמוסדות הדמוקרטיים שעיצבו חלקים רבים כל כך מהמאה הקודמת יעמדו מול האיומים והאויבים של ימינו?", כתב ביידן במאמר דעה בוושינגטון פוסט. "אני מאמין שכן. והשבוע הזה באירופה, תהיה לנו הזדמנות להוכיח זאת".
ואולם, למרות חילופי הממשלים בוושינגטון והרוח הפרו-אירופית המנשבת שוב בבית הלבן, באירופה מודעים לכך שהשיח הטראמפיסטי לא הלך לשום מקום וחלקים מהאג'נדה הכלכלית שלו נותרו על כנם, רק בשינוי אדרת.
במקום "קודם כל אמריקה" של טראמפ, ביידן מבטיח "מדיניות חוץ של מעמד הביניים". באירופה תוהים מה זה בדיוק אומר, והאם ניתן לסמוך שוב על ארצות הברית. במשך שבעה עשורים הייתה אמריקה המשענת הביטחונית של אירופה, אך עלייתו של טראמפ חוררה את הנחת היסוד הזו. השיח הפנימי בארצות הברית משתנה, הן במפלגה הדמוקרטית והן במפלגה הרפובליקנית, ולאידיאולוגיה של הנשיא לשעבר יש קונים רבים.
גם המשך היכולת של ארצות הברית לחזק את הכוחות הדמוקרטיים בעולם מוטלת בספק. ההסתערות של תומכי טראמפ על הקפיטול ב-6 בינואר, המאמצים לסכל את ניצחונו של ביידן וחוקים שמקדמים הרפובליקנים להגבלת זכות ההצבעה כורתים את הענף שעליו יושב הממשל בבואו להטיף למשטרים אוטוריטריים ברחבי הגלובוס.
"יש חרדה לגבי הפוליטיקה האמריקנית", אמר לניו יורק טיימס יאן לסר, סגן נשיא קרן מרשל הגרמנית בארצות הברית. "מה הולך לקראות בבחירות אמצע הכהונה? האם הטראמפיזם ישרוד יותר מטראמפ? מה יקרה עוד בפוליטיקה האמריקנית?". המפלגה הרפובליקנית, שברובה נותרה נאמנה לטראמפ, מקווה להשתלט מחדש על בית הנבחרים בבחירות בנובמבר הבא, וכך להצר עוד יותר את מרחב התמרון של ביידן.
התחנה הראשונה של ביידן תהיה בעיירת החוף סנט איבס, שם תתקיים פסגת שבע המדינות המתועשות (G7). הוא צפוי לדון עם מנהיגי המערב בדיפלומטיית החיסונים, סחר, אקלים ויוזמה להשקעה אדירה בתשתיות ברחבי העולם, כמשקל נגד להשפעה הגוברת של סין.
רצונו של הנשיא הדמוקרטי לגבש תמיכה עולמית במיסוי גלובלי על התאגידים הרב-לאומיים, רעיון שסוכם במפגש שרי החוץ של הארגון בסוף השבוע, נתקל בהתנגדות מבית מצד הרפובליקנים הפועלים במרץ לסכל כל תכנית שלו.
ביידן יקיים גם פגישה אישית עם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, בניסיון לחדש את "היחסים המיוחדים" בין הממלכה לארצות הברית. למרות יחסים טובים בין ג'ונסון לטראמפ, והרבה דמיון ביניהם, ראש ממשלת בריטניה מיהר להתנער מהנשיא הקודם אחרי שביידן הוכרז כמנצח בנובמבר. ביידן, בניגוד לטראמפ, לא עוין את האיחוד האירופי, ובינו לבין ג'ונסון צפויות שיחות לא קלות ביחס לצפון אירלנד.
אחרי פסגת G7, שתימשך שלושה ימים, ביידן והגברת הראשונה ג'יל יבקרו את המלכה אליזבת בטירת ווינדזור. הפעם האחרונה שבה הם נפגשו הייתה ב-1982, כשביידן היה סנאטור.
היעד הבא במסע האירופי של ביידן יהיה בריסל, שם יתכנסו מנהיגי נאט"ו והאיחוד האירופי. גולת הכותרת תהיה התוקפנות הרוסית, במיוחד כלפי אוקראינה, כהכנה לקראת הפסגה בין ביידן לפוטין בז'נבה בשבוע הבא. היועץ לביטחון לאומי של ביידן, ג'ייק סאליבן, אמר כי הנשיא מקווה שהפגישות שלו עם מנהיגי אירופה יחזקו את תחושת האחדות בקרב בעלות הברית לקראת הפגישה עם נשיא רוסיה.
בשתי המעצמות לא צופים פריצת דרך ביחסים שנמצאים בשפל העמוק ביותר מאז תום המלחמה הקרה, אך עצם הפסגה ביניהם נתפסת כהזדמנות להנמיך את עוצמת הלהבות, גם אם באופן זמני.