נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן השתוקק בכל מאודו להתרחק מהמזרח התיכון הנפיץ והבלתי-צפוי לטובת האתגרים ההולכים וגדלים מצדן של המעצמות היריבות, סין ורוסיה. הוא התעכב עם שיחות הטלפון שלו למנהיגי האזור - נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי עוד ממתין, שואף לחזור להסכם הגרעין עם איראן כדי להרחיק כל אפשרות לעימות עמה ואף החליט לסיים אחת ולתמיד את המלחמה באפגניסטן, שאמנם אינה נמצאת במזרח התיכון אך כל התדרדרות שלה לכאוס תשלח גלים הרחק מעבר לגבולותיה.
אולם לסכסוך הישראלי-פלסטיני חוקים משלו.
בימים הראשונים למבצע, ביידן ובכירי ממשלו התבטאו בעד "זכותה של ישראל להגן על עצמה", במה שהתפרש כאור ירוק להגיב על מטחי הרקטות של חמאס לעבר ירושלים. הבית הלבן קרא לרגיעה, להימנעות מאלימות ולהגנה על עיתונאים בעזה אחרי הפלת מגדל התקשורת, תוך שהוא מונע שלוש פעמים הצהרות חד-צדדיות במועצת הביטחון של האו"ם. הוא לא "זנח" את ישראל כפי שהזהירו בימין הישראלי והאמריקני לאחר שניצח את דונלד טראמפ, אולם הוא נאלץ להגביר את הלחץ על ישראל - בשיחות סגורות - לאחר הזעם של האגף הפרוגרסיבי המפלגה הדמוקרטית.
דווקא אחרי תחילת כהונה שנראתה כמו ירח דבש מפתיע בינם לבין הנשיא, שמקדם חלק מהחלומות הכי רטובים של השמאל, הלחימה בעזה עוררה על הנשיא חלקים במפלגתו, בעימות פנימי שאפיין עד לאחרונה את המפלגה הרפובליקנית היריבה.
הליברלים לא מסתפקים בארבע שיחות הטלפון שקיים ביידן עם נתניהו מאז תחילת המבצע. מנקודת מבטם הצרה, ישראל היא האשמה הבלעדית לקרבות בשל יתרונה הצבאי וחלקם אף סבורים כי המחסור במערכת דומה לזו של "כיפת ברזל" ברצועת עזה אינו הוגן. קבוצת מחוקקים דמוקרטים קידמה הצעת חוק להקפאת מכירות נשק לישראל, ואף שזו יוזמה חסרת סיכוי, היא משקפת את הלך הרוח המשתנה בתוך המפלגה.
הסנאטור ברני סנדרס, שהפסיד בפריימריז הדמוקרטיים אך רתם את המחנה הפרוגרסיבי לטובת ביידן כדי להביס את טראמפ, הפציר בממשל לחדול מההגנה האוטומטית על ישראל. יחד עם הסנאטור ג'ון אוסוף, יהודי כמוהו, הוא מקדם הצעה הקוראת להפסקת אש, לעומת הצעה שקידמו הרפובליקנים המביעה תמיכה בישראל.
היחס האמביוולנטי של ביידן ביחס לישראל מאפיין את 50 שנות הקריירה הפוליטית שלו. מצד אחד, הבעת תמיכה נלהבת בישראל בפומבי, ומצד שני העברת מסרים תקיפים להנהגה בירושלים בשיחות פרטיות. בוואלה! פורסם כי נשיא ארצות הברית העביר מסרים תקיפים לראש הממשלה בשיחתם האחרונה אתמול, אך בטקס חניכת צוערים במשמר החופים שבו השתתף שעות לאחר מכן הוא לא הזכיר במילה את המבצע בעזה בעודו מתאר את האתגרים הגלובליים הניצבים בפני אמריקה.
מוקדם יותר השבוע, הוא התלוצץ שהוא ייאלץ "לדרוס" עיתונאים תמורת מענה על שאלות בנוגע למבצע בעזה, אך הלחץ מתוך המפלגה גובר וביידן מודע לקולות המכריעים של המצביעים המוסלמים במדינות מפתח, כמו מישיגן. אחת מנציגותיה של המדינה בקונגרס, רשידה טליב, המחוקקת הראשונה ממוצא פלסטיני בבית הנבחרים ובכירה באגף הפרוגרסיבי, שוחחה עם ביידן בעת הגעתו למדינה.
"זכויות הפלסטינים הן לא קלף מיקוח וחייבים להגן עליהן, ולא לפתוח אותן למשא ומתן", אמרה לו טליב, שב-2019 תכננה להגיע לישראל אך ביטלה את הביקור אחרי שהוא הותנה בהימנעות מהבעת תמיכה ב-BDS.
באירוע אחר בהמשך אותו יום, אמר לה ביידן: "אני מתפלל שסבתך ומשפחתך בסדר, אני מבטיח לך, אעשה כל שאני יכול כדי לראות שהם בטוחים, בגדה המערבית. את לוחמת, ותודה לאל שאת לוחמת".
הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות מבחינת ביידן הוא הפסקת אש בימים הקרובים. המשך הלחימה עלול להוביל בסופו של דבר לעימות גלוי בינו לבין נתניהו ולהגדלת הקרע בין האגף הממסדי לפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית. כל זאת בעוד שהרפובליקנים מחככים את ידיהם בהנאה ונערכים לבחירות אמצע הכהונה בנובמבר הבא, בתקווה לשלול מהדמוקרטים את הרוב הזעום שלהם בקונגרס ולחשק את צעדיו של ביידן.