צרפת, גרמניה ומדינות נוספות באירופה דורשות הסברים בעקבות הדיווחים שארצות הברית ריגלה אחר בעלות בריתה דרך כבלי האינטרנט של דנמרק, על רקע השאלות אם קופנהגן הייתה מודעת למבצע.
לפי תחקיר של הרדיו הציבורי של דנמרק ושל כלי תקשורת אירופיים אחרים שפורסם ביום ראשון,
הסוכנות לביטחון לאומי בארצות הברית (NSA) השתמשה בכבלי האינטרנט התת-ימיים של דנמרק כדי לאסוף מידע על בכירים בגרמניה, צרפת, שבדיה ונורבגיה בין השנים 2012-2014. במשרד החוץ האמריקני וביחידת המודיעין הדנית סירבו להתייחס לדיווחים.
ה- NSA קיבל גישה להודעות טקסט, שיחות טלפון ותעבורת אינטרנט כולל חיפושים, צ'טים ושירותי מסרים - כולל אלה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שר החוץ דאז פרנק וולטר שטיינמאייר ומנהיג האופוזיציה דאז פאר שטיינברוק.
אל תפספס
נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרו אתמול שהם מצפים להסברים גם מוושינגטון וגם מקופנהגן. "זה לא מקובל בין בעלות ברית, ואפילו פחות בין בעלות ברית ושותפות אירופיות", אמר מקרון לאחר ששני המנהיגים שוחחו בווידאו במסגרת ועידת חדשות.
"אין מקום לחשד", אמר מקרון, כשהוא מדגיש את ערך הברית בין אירופה לאמריקה. "לכן אנחנו מחכים להבהרות, הן מדנמרק והן מארצות הברית", הוסיף. "אנחנו מחכים לתשובות".
מרקל אמרה כי היא "יכולה רק להסכים" להערותיו של מקרון, והוסיפה כי היא נרגעה לאחר גינויה של שרת ההגנה של דנמרק טרין ברמסן על אפשרות שכזאת. ברמסן, שקיבלה את תיק הביטחון ביוני 2019, לא אישרה ולא הכחישה את הדיווח של התקשורת המקומית, אך אמרה לסוכנות הידיעות הצרפתית כי "האזנה שיטתית של בעלי ברית קרובים אינה מקובלת".
גם שכנותיה של דנמרק דרשו הסברים. ראש הממשלה של נורבגיה ארנה סולברג אמרה לתאגיד השידור המקומי NRK כי "זה בלתי מתקבל על הדעת אם למדינות בעלות ברית חזקה יש הצורך לרגל האחת לשנייה". לדבריה, נורבגיה ביקשה מדנמרק "את כל המידע שיש בידיה".
שר ההגנה של שבדיה, פיטר הולטקוויסט, אמר כי הוא בירר עם שרת ההגנה של דנמרק אם פלטפורמות דניות שימשו לרגל אחר פוליטיקאים שבדים.
תחנת הרדיו בדנמק סיפרה כי ה-NSA שיתף פעולה עם יחידת המודיעין הצבאית של דנמרק כדי להאזין, אך לא היה ברור אם דנמרק ידעה אז שארצות הברית משתמשת בכבלי האינטרנט הדניים כדי לרגל אחר שכנותיה.
יחידת המודיעין הצבאית של דנמרק סירבה להגיב על הגילויים כשנשאלה על ידי AFP. גם במשרד החוץ האמריקני וב-NSA סירבו להתייחס.
לא עניין חדש
האזנת ארצות הברית למנהיגי אירופה אינו עניין חדש. בשנת 2013, מומחה מחשבים לשעבר ב-NSA אדוארד סנודן חשף אלפי מסמכים מסווגים שהראו את המעקב האמריקני העצום שהוקם לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001. בין היתר, המסמכים הראו כי ממשלת ארצות הברית ריגלה אחר אזרחיה שלה, וביצעה ציתותים נרחבים בעולם, כולל הטלפון הנייד של מרקל.
עם זאת, אם אכן דנמרק וארצות הברית ריגלו, זה התרחש במהלך פרשת סנודן ואחריה.
בשנת 2014, בעקבות שערוריית סנודן, יחידה חשאית ב-FE החלה לבדוק אם ה-NSA ניצלה את שיתוף הפעולה עם דנמרק כדי לרגל אחר בעלות בריתה. דוח היחידה, בשם קוד מבצע "דנהאמר", הוצג בפני הנהלת ה-FE במאי 2015.
עם זאת, ברמסן התבשרה על פרשת הריגול באוגוסט 2020. זמן קצר לאחר מכן, מנהל ה-FE, לארס פינדסן, קודמו בתפקיד תומס אהרנקיאל, ועוד שלושה עובדי FE אחרים פוטרו מתפקידם - לא פורסמה הסיבה לכך.
באותה עת הממשלה אמרה כי בדיקה העלתה חשדות לפיה FE ניהלה מעקב בלתי חוקי בין השנים 2014-2020. בנובמבר 2020, הרדיו המקומי חשף כי ארצות הברית השתמשה בכבלים הדניים כדי לרגל אחר תעשיות הביטחון הדניות והאירופיות בין השנים 2012 ל 2015. חודש לאחר מכן, הורה משרד המשפטים של דנמרק על ועדת חקירה בנושא פעולות FE. מסקנותיה אמורות להגיע בסוף שנת 2021.
סנודן, המתגורר כיום ברוסיה, צייץ בטוויטר כי הוא מצפה ל"חשיפה ציבורית מלאה" מדנמרק וארצות הברית.
הגילויים האחרונים הם "חלקי פאזל חדשים", אמר תומאס ווגנר פריס, מומחה למודיעין ופרופסור באוניברסיטת דרום דנמרק. "זה בדיוק אותו סוג של שערורייה כמו זאת עם השירותים הגרמניים שעזרה לאמריקאים לרגל לפני כמה שנים", אמר.
דנמרק היא אחת מבעלות הברית האירופיות הקרובות ביותר של ארצות הברית ושלחה כוחות להילחם בעירק. זוהי המדינה הנורדית היחידה שהיא גם חברה בנאט"ו וגם באיחוד האירופי.