שיר לכת

הוא היה הטייס הראשון של קריית שמונה. כשנפל בשבי הסורי, עיר שלמה חרדה לגורלו

יורם שחר, בעל "נפש עדינה וגוף חסון", היה "האיש הכי חזק בקורס הטיס". ביום השלישי של מלחמת יום כיפור מטוס הפנטום שלו הופל, ובמשך שמונה חודשים הוא עונה בכלא בזמן שבבית המתינו לאותות חיים ממנו. "הוא היה דמות נערצת בעיר, לא רק בשל היותו טייס". השבוע מת בגיל 74

"כשהוא היה מגיע לביקור, הבית היה מתמלא באור". יורם שחר עם אביו, אפרים (צילום: מערכת וואלה!, באדיבות המשפחה)

ביום השלישי של מלחמת יום כיפור הופל בעומק סוריה מטוס הפנטום של הטייס יורם שחר והנווט גור ישראלי. שמונה חודשים ישבו השניים בכלא הסורי עם שבויי צה"ל נוספים.

זאב רז, אז סגן מפקד טייסת 69 ולימים מוביל התקיפה על הכור האטומי בעיראק, נזכר כי המכתבים ששלח יורם מהשבי, באמצעות ארגון הצלב האדום, היו מגיעים משום מה בשעות לילה מאוחרות. השבוע תיאר רז בדף הפייסבוק שלו את הדרך הארוכה צפונה, במכונית הסוסיתא הצבאית, מהבסיס בחצרים לבית הוריו של שחר בקריית שמונה, לשם היה מגיע בסביב 02:00-03:00 לפנות בוקר.

"החקירות והעינויים והבידוד עמדו באוויר הבית. שתקנו אותם", כתב רז. "נס-קפה של עלית, חלב ושתי כפיות סוכר. קוראים בקול כל משפט שלוש או ארבע פעמים. אמא ואז אבא ושוב אמא".

שחר היה הטייס הראשון של קריית שמונה, דמות נערצת ואהובה בעיר. תושבי העיר הוותיקים מספרים על אדם "משכמו ומעלה", ולא רק בשל קומתו הגבוהה. השבוע הלך לעולמו, והוא כבן 74.

"דמות נערצת בקריית שמונה, לא רק בשל היותו טייס". יורם שחר (במרכז) (צילום: מערכת וואלה!, באדיבות המשפחה)

הוריו של שחר, תמר ואפרים, ניצולי שואה ילידי הונגריה, היו חניכי תנועת השומר הצעיר וחלמו על חיים בארץ ישראל. הם שהו במשך כמה חודשים במחנה בריטי בקפריסין, ואחרי שהצליחו לעלות לארץ, הגיעו השניים לקיבוץ געתון - ושם נולד הבן יורם. בהמשך עברה המשפחה למושב שאר-ישוב שבגליל העליון, ובשנת 1958 עברו לגור בעיר השכנה קריית שמונה. לבני הזוג היו אז כבר ארבעה ילדים קטנים: שלושה בנים ובת.

תמר עבדה במשך שנים רבות כמורה לכלכלת בית בבית ספר מרכז הנוער, ואילו אפרים ניהל את המדגה במשק שוורץ הסמוך, משק חקלאי שמקימיו היו חלוצי גידול דגי בריכות בישראל.

"קריית שמונה של אותן שנים הייתה עיר שלא היה בה דבר ובעצם היה בה הכל", אמר דני שחר, אחיו של יורם. לדבריו, "זו הייתה עיר של קשרי חברות פתוחים בין התושבים. עיר שתושביה היו קיבוץ גלויות של עולים מרחבי העולם. מבחינה חומרית החיים היו קשים, אבל היו בין האנשים חום ואהבה ועזרה הדדית", אמר. הוא מספר כי אביו היה מהמעטים בעיר שהיו ברשותם מכונית, והיא שימשה גם תושבים נוספים מהשכונה בעת הצורך. "אישה שהייתה צריכה ללדת הייתה דופקת על דלת הבית באמצע הלילה - והוא היה מסיע אותה", נזכר.

יורם שחר (משמאל) עם מנהל התיכון בקריית שמונה (צילום: באדיבות המשפחה)

נפש עדינה בגוף חסון

יורם החל את לימודיו בבית הספר היסודי במושב בית הלל, עבר בהמשך ללמוד בבית ספר "המגנים" בקרית שמונה ולאחר מכן למד בבית הספר התיכון "מעלות" שרק נוסד אז בעיר. הוא נחשב תלמיד מצטיין ואהוד בקרב בני גילו. הוא היה פעיל כחניך בגדנ"ע אוויר, ושם גם הדריך. "נושא הטיס תמיד משך אותו", אמר האח דני.

בשנת 1966 התגייס לצה"ל והתקבל לקורס טיס כחניך במחזור מספר 54, וסיים את הקורס כטייס מסוקים. "בתוך גופו החסון והמטופח של יורם שכנה נפש עדינה וזכה", מתאר זאב רז.

לאחר שהחל את שירות הקבע נישא לאהובת נעוריו ובת זוגו עוד מימי התיכון בקריית שמונה, אידה חדד. החתונה נערכה בשק"ם בבסיס תל-נוף. עם השנים נולדו להם שלושה בנים.

עוד בוואלה!

ביום ההולדת ה-19 הוא התעוור בקרב ליד עזה. בלי לראות, הצלילים מילאו את חייו

לכתבה המלאה

בתחילת שנת 1969 החלה קריית שמונה לסבול מירי קטיושות מלבנון. בעיר ידעו שכראש הממשלה או שר הביטחון יגיעו לבקר בעיר אחרי מטח - יהיה זה שחר שיטיס אותם. "התושבים היו יוצאים מהבתים ומנופפים ליורם שטס במסוק", נזכרת טוני מלול, תושבת העיר, באותם ביקורים.

טוני ובעלה, סמי מלול, מציינים כי "יורם היה דמות נערצת בעיר, לא רק בשל היותו טייס. הייתה לו אישיות מיוחדת - קרנו ממנו חום ואהבה. כשהוא היה מגיע לביקור, הבית היה מתמלא באור".

באותה מידה שהיה אהוב ונערץ, דבר נפילתו בשבי עורר בקרב תושבי העיר דאגה גדולה. האווירה בעיר הייתה קשה מאוד. 20 מבניה נהרגו בקרבות או הוכרזו כנעדרים. "לאווירה הקשה שהייתה נוספה גם הדאגה הגדולה שהייתה לשלומו של יורם. כל העיר הייתה במתח", מספר סמי מלול, שאחיו סלומון הוכרז כנעדר ואחר כך כחלל צה"ל.

"הופל בעומק סוריה". מטוס פנטום מעל פלוגת טנקים 1973 (צילום: דובר צה"ל)

תרגילי מתמטיקה בשבי

ואמנם, שחר עבר תלאות רבות מאז הופל המטוס שלו. אחיו דני סיפר כי "עם צניחתם של יורם וגור על הקרקע, חקלאים סורים עשו בהם שפטים וכמעט הרגו אותם. גם בכלא יורם לא ליקק דבש ועבר עינויים קשים. בבית עברנו תקופה מתוחה, אבל ההורים היו חזקים. בזכות תמונה שהתפרסמה בעיתון ירדני ידענו שהוא חי, וזה נתן להורים כוח".

קרוב לחמישה חודשים אחרי שנפל בשבי, פגש כתב של העיתון הצרפתי "פארי מאץ'" את שחר וכמה שבויים נוספים. הוא צילם אותו מחזיק מכתב אהבה לאשתו, וכתב שיורם סיפר לו שהוא מעביר את הזמן בתרגילי מתמטיקה ובציור דיוקנאות של אשתו.

לאחר ששב מהשבי חזר לשירות בחיל האוויר, ותוך כדי שירות סיים בהצטיינות לימודי מהנדס אווירונאוטיקה בטכניון. בהמשך פיקד על טייסת מסוקים, ובגיל 42 השתחרר משירות צבאי בדרגת סגן-אלוף.

עם שחרורו החל לעבוד בחברת רב-בריח. בתחילה התעקש ללמוד את העבודה הבסיסית של מתקין דלתות, שהצריכה גם את נשיאתן על הגב לדירות ללא מעלית. אחר כך עבר לעבוד בחברה לייצור מל"טים, תחום שהיה אז בראשית הדרך. הוא גם עבד כמהנדס פיתוח בחברה לייצור מדחסים ואחר כך הצטרף כטייס לחברת ישראייר, שם עבד לצד אחיו הצעיר, נמרוד, שהיה אף הוא טייס בחיל אוויר.

"גופו לא עמד במעמסה". יורם שחר (צילום: מערכת וואלה!, באדיבות המשפחה)

שחר גר עם משפחתו ברמת השרון, בבית שבנייתו הושלמה בעת שהיה בשבי בסוריה. לשם עברה המשפחה אחרי שנים של נדודים במגורי משפחות בבסיסי חיל האוויר. לבני הזוג נולדו במשך השנים 11 נכדים ונכדות, שמילאו את עולמם.

בתקופה האחרונה סעד שחר את אידה, אהבת חייו שחלתה, עד שלפני ארבעה חודשים הלכה לעולמה. יורם חלה גם כן. "ביום שישי נפגשנו שוב חבריו לקורס ליד מיטתו", כתב מיקי כץ, חברו מאז קורס הטיס. "דיברנו אתו בתקווה ששמע אותנו. יורם, האיש הכי חזק בקורס, הבריון של הקורס, נפטר למחרת. גופו לא עמד במעמסה", כתב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully