היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט היום (חמישי) כי אין מקום להגיש תביעה אזרחית נגד אשת ראש הממשלה שרה נתניהו. זאת, לאחר שאימץ את עמדת ממלא מקום פרקליט המדינה עמית איסמן ואת עמדתם המקצועית של גורמי החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה.
עוד בוואלה!
אשת ראש הממשלה הורשעה לפני כשנתיים במסגרת הסדר טיעון ובו החליט היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט להעמיד לדין פלילי את הראשונה, ועל בסיס הליך גישור שהתקיים בהמלצת בית המשפט, התגבש הסדר טיעון בין התביעה הכללית לבין הגברת נתניהו, אשר כלל הסכמות בשני עניינים.
הראשון, התביעה הכללית הגישה נגד גברת נתניהו כתב אישום מתוקן בנוסח עליו הסכימו הצדדים, והיא הודתה לפני בית המשפט במיוחס לה בכתב האישום המתוקן ותורשע בדין; והשני, הצדדים עתרו במשותף לכך שבית המשפט יגזור עליה עונש מוסכם הכולל קנס בסך עשרת אלפים שקלים ופיצוי למדינה בסך 45 אלף שקלים.
על פי כתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר הטיעון המתואר ושבו הורשעה על פי הודאתה, ניצלה נתניהו במכוון את טעות הגורמים הרלוונטיים במשרד ראש הממשלה, על מנת שהמדינה תישא בתשלומים עבור ארוחות מוכנות ממסעדות ושפים שהוזמנו למעון ראש הממשלה, כמו גם בשכרן של עובדות שהועסקו כמבשלות.
כך, כמתואר בכתב האישום, החל מחודש ספטמבר 2010 ועד לחודש מרץ 2013, קיבלה נתניהו עבורה ועבור בני משפחתה ואורחיהם, ארוחות מוכנות ושירותי שפים בשווי של כ-175 אלף שקל, תוך ניצול מכוון של טעות הזולת.
בהתאם לכך, הרשיע בית משפט השלום בירושלים את נתניהו בביצוע עבירה לפי סעיף 416 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שעניינה קבלת דבר בניצול מכוון של טעות הזולת, וגזר עליה את העונש לו עתרו הצדדים במשותף.
"גורמי החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה - המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים), פרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי) ומנהל היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה - שהם בעלי המומחיות הרלוונטית להגשת תביעות מהסוג הנדון, אחזו כולם בדעה לפיה אין מקום להגיש תביעה אזרחית נגד גברת נתניהו בנסיבות העניין" - כך לפי הודעת היועץ המשפטי לממשלה.
"כל זאת, על אף חומרת מעשיה של נתניהו; קיומו של פסק דין מרשיע; החשיבות הרבה שמערכת אכיפת החוק מייחסת להגשתן של תביעות אזרחיות לשם הטבת נזקי המדינה וההגנה על האינטרס הציבורי, גם בהמשך להליכים פליליים; ובשים לב להצטברותם של שיקולים מסוגים שונים הנוגעים להליך האזרחי הפוטנציאלי השלובים זה בזה, אותם יש לשקול על רקע העובדה שחומרת האירוע ומימוש הדין באו לידי ביטוי בראש ובראשונה, בהודאתה של נתניהו ובנטילת אחריות פלילית מצדה", נכתב בהודעה.
אל עמדה זו הצטרפו גם ממלא מקום פרקליט המדינה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי) והמשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים).
בין השיקולים הנוגעים להליך האזרחי הפוטנציאלי נשקלו השיקולים הבאים: גברת נתניהו נדרשה כאמור במסגרת ההליך הפלילי לשאת בפיצוי לקופת המדינה בסך 45 אלף שקלים, ובכך בוצעה השבה, חלקית, של הכספים שנטלה והטבה חלקית של נזקה של המדינה. אמנם, נותר סך כספי שלא הושב לקופה הציבורית, ברם, לנוכח הערת כבוד נשיא בית משפט השלום, השופט אביטל חן, במסגרת גזר הדין בהליך הפלילי, לפיה, לא ניתן להפריד בין הוצאות למטרות אירוח רשמי לבין הוצאות למטרות פרטיות, ספק אם במסגרת ההליך האזרחי יהא ניתן להשיב סכום זה במלואו או בחלקו.
על כן, צפוי ההליך האזרחי להוליד, אם בכלל, תועלת מצומצמת למדינה; לכך מצטרפים היעדר אמירה מפורשת במסגרת הסכמת הצדדים להליך הפלילי בדבר אפשרות הגשת תביעה אזרחית; קשיים משפטיים בניהול ההליך, לרבות טענות להתיישנות ולשיהוי, בגין מעשים שראשיתם בחודש ספטמבר 2010, לפני למעלה מעשור; וכן העובדה, כי ההליך הפלילי הסתיים בהסדר טיעון, שהסנקציה שהוטלה במסגרתו היא כספית ורובה ככולה פיצוי למדינה בגין מעשי נתניהו.
היועץ המשפטי לממשלה סבור כי לצד האכיפה הפלילית, ישנה חשיבות רבה גם בעשיית שימוש בכלים מהמשפט האזרחי כגון הגשת תביעות יזומות בשם המדינה נגד מי שגרם נזק לציבור, ויש בכך כדי להלום את האינטרס הציבורי. בכך, יש גם כדי לייצר הרתעה, ואף להביא למניעתם של מצבים בהם החוטא יוצא נשכר. לפיכך, ככלל, יש ללכת בדרך זו בנסיבות המתאימות, ככל שהדין מאפשר זאת.
ביחס למקרה הפרטני, מקובלת על היועץ המשפטי לממשלה עמדתם המקצועית של גורמי החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה, אליה הצטרפו ממלא מקום פרקליט המדינה והגורמים הנוספים כמפורט לעיל, לפיה אין מקום להגיש תביעה אזרחית. היועץ המשפטי לממשלה הדגיש, שהצטברותם של כל אחד מהשיקולים שצוינו לעיל ואשר הובאו על ידי אותם גורמים, היא זו שהכריעה את הכף בקבלת החלטה זו.