"לא בטוח שניתן לאחות את הקרע": יחסי היהודים והבדואים בנגב בשפל אחרי המהומות

ההתפרעויות שאירעו בכבישים, הוונדליזם, כמו גם העימותים האלימים, הותירו תושבים בנגב בתחושה שלא ניתן יהיה להשיב את מרקם החיים המשותף. עם זאת, אחרים סוברים שאין ברירה אלא לשוב לדו-קיום, ושרק כך ניתן יהיה להשיב את הביטחון. "לא לתת לקיצוניים להכתיב את סדר היום"

  • נגב
  • בדואים
  • רהט
בווידאו: עמודי חשמל ואבנים על הכביש - תיעוד של כביש מרכזי בדרום (תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק היוצרים)

המהומות שפרצו בערים המעורבות בשל מבצע "שומר החומות" השפיעו על כל חלקי הארץ, ובמיוחד על אזור הנגב. במהלך השבועות האחרונים אירעו התפרעויות קשות בכבישי האזור, כולל מקרים של יידוי אבנים על נוסעים וכוחות ביטחון, הבערת צמיגים, עקירת רמזורים ואף ירי חי שבוצע לעבר תושב מועצת בני שמעון. האירועים האלימים הובילו את היחסים בין יהודים לבדואים לשפל שלא נראה במשך שנים. במהלך המהומות בנגב נעצרו 258 אזרחים, רובם צעירים מכפרים בדואים שיידו אבנים והתפרעו בצמתים.

מפקד המחוז הדרומי במשטרה, ניצב פרץ עמר, כינס היום (ראשון) את ראשי הרשויות הבדואיות בלשכתו כדי לנסות ולהנמיך את הלהבות. במהלך המפגש הוא הודיע על הקמה של ועדה מייעצת, שתורכב מראשי רשויות של המגזר ומנהלי מחוזות של משרדי הבריאות, החינוך והרווחה. הוועדה תתכנס אחת לרבעון, ותנסה למצוא פתרון מערכתי כדי לתת מענה לאוכלוסיית האזור. מפקד המחוז גם הבהיר לראשי הרשויות שהמשטרה תנקוט ביד קשה נגד המתפרעים.

עוד בוואלה!

בקבוק תבערה בגן ילדים, 450 שוטרים ולוחמי מג"ב: החזרה לשגרה מתעכבת בלוד

לכתבה המלאה
"במהומות 2000 זה לקח שנה לאיחוי". ההרס בכביש 31, החודש (צילום: מערכת וואלה!, ללא)

ראש מועצת עומר, פיני בדש, טוען שהקרע שנפער בין המגזרים באזור לא צפוי להתאחות במהירות, אם בכלל. "לא בטוח שאפשר להתגבר על זה, ואם כן ייקח לנו הרבה שנים", הוא אומר. "יש עשרה או עשרים אחוזים שהתפרעו, והם יצטרכו להוכיח שהם לא חלק מחמאס, אלא חלק מאיתנו. מבחינתי, זה שכל השאר שותקים ולא אומרים דבר הם גם חלק מזה. אולי הם מפחדים. יש פה חבורה של פושעים שברגע אחד הפכו ללאומנים".

לדברי בדש, תושבים רבים אמרו לו שהם כבר לא ייכנסו לחלק מהיישובים באזור. "במהומות 2000 זה לקח שנה לאיחוי, פה זה ייקח הרבה יותר זמן. ישנם תושבים בעומר, גם אנשי שמאל ואנשים שהאמינו בדו-קיום, שאיבדו את האמון", אמר.

מנגד, ראש עיריית רהט, פאיז אבו סייהבן, קורא לחזור לדו-קיום שהיה לפני המבצע, מגנה את האירועים האלימים בכבישים ומוסיף כי צריך לגנות במקביל את ההתפרעויות נגד בדואים בבאר שבע. "אני מרגיש את חוסר האמון בין תושבים בדואים לבין תושבים יהודים, אי אפשר להתעלם מזה", הוא אומר. "חייבים להחזיר את היחסים לקדמותם, כמו גם את האמון בין התושבים בנגב".

"ישנם אנשי שמאל בעומר שאיבדו את האמון". ראש מועצת עומר, פיני בדש (צילום: ראובן קסטרו)

אבו סייהבן אומר כי הוא מגנה את כל סוגי האלימות שאירעו בנגב וברהט, העיר הבדואית הגדולה בארץ. "אני מגנה בחריפות את האלימות ואת הוונדליזם בכבישי הנגב, וגם את המהומות שאירעו בתוך העיר שלי. גם את האלימות בבאר שבע נגד בדואים. לא צריך לתת לקיצוניים משני הצדדים להכתיב את סדר היום. רוב הציבור הבדואי מתנגד לאלימות, ומותר להם להפגין ולהביע מחאה בדרכים לא אלימות".

לדברי אלמוג כהן, תושב באר שבע ויו"ר "הוועד להצלת הנגב", רבים בנגב פחדו לנסוע בכבישי האזור בשבועות האחרונים. "רוב רובם של הבדואים בנגב הם אנשים נורמטיביים, אבל הם מפחדים להתבטא בגלל מיעוט קיצוני", הוא אומר. "מה שהיה פה בשבוע שעבר הוא מיקרוקוסמוס של השליטה של המיעוט הבדואי האלים. תושבי הנגב פחדו להסתובב בבתים שלהם".

מגנה את כל סוגי האלימות שאירעו בנגב. ראש עיריית רהט פאיז אבו סייהבן (צילום: ראובן קסטרו)

לדברי כהן, על מנת לנסות ולהשיב את היחסים לסדרם יש צורך בגינויים נגד האלימות של מנהיגי הקהילות הבדואיות. "אפשר לאחות את הקרע על ידי שיח שאינו משתמע לשני פנים, כולל התנערות של ההנהגה הבדואית בנגב מגורמים קיצוניים. מאוד מוקדם לדבר על חזרת הדו-קיום. המנהיגים הבדואים חייבים לצאת נגד אלו שהבעירו את השטח. במידה וזה יקרה, 'הוועד להצלת הנגב' יפעל כדי לאחות את השברים".

עם זאת, מנכ"לית "פורום דו-קיום בנגב", חיה נוח, סבורה כי למרות המתח באזור, מדובר היה בקומץ בלבד של החברה הבדואית שהשתתף בפרעות. כמו כן, היא טוענת כי היו מתנחלים שהגיעו לכבישי הנגב והתפרעו גם הם. "אני חושבת שאם מנהיגים היו מגלים יותר אחריות, זה היה מקטין את הנזקים. ברור שישנו קרע ושזה מצריך טיפול", היא אומרת.

לדברי נוח, "מדובר במיעוט שולי של בדואים שהשתתף בוונדליזם בכבישים. רוב האוכלוסייה הבדואית דוגלת בחברה משותפת. הקרע שנוצר ניתן לאיחוי, אך זה ייקח זמן, וגם תלוי במנהיגים המקומיים שלא יבעירו אש. אי אפשר להתייחס רק לנגב, כל התושבים באזור הושפעו ממה שקרה בכל מדינת ישראל".

"ברור שישנו קרע ושזה מצריך טיפול". באר שבע, בפברואר (צילום: ראובן קסטרו)

אורטל פרלמן שמואלי, תושבת באר שבע שחברה גם היא "בוועד להצלת הנגב", סבורה כי קיים מיעוט בקרב החברה הבדואית שיש לשלול ממנו את אזרחותו, זאת בשל הזדהות עם ארגון חמאס. "בנגב יש אוכלוסייה בדואית שמונה כ-300 אלף איש. אחוז הבדואים שהשתתפו במהומות הוא נמוך, אבל הם פגעו בחיים המשותפים של כולנו", ציינה.

"אלו שפגעו בחיים המשותפים בנגב צריכים להיענש ביד חזקה, ובוודאי אלו שהזדהו עם ארגון טרור בזמן לחימה, יש לשלול את אזרחותם הישראלית", הציעה שמואלי. "אני באופן אישי נגד החרמת החברה הערבית כולה. מדינת ישראל חייבת להחזיר את הריבונות לנגב במבצע רחב ולהחרים את כל הנשק הלא חוקי. כאמא לשלושה ילדים, במהלך השבועות האחרונים נאלצתי לתכנן מחדש את כל חיינו. ביטלנו נופש מיועד בים המלח עקב המהומות בכבישים, ואני ממעטת להתנייד בכבישי הדרום בתקופה הזו".

למרות הפסימיות שמביעים רבים, ישנם גם תושבים בנגב שמנסים לשקם את האמון בין האוכלוסיות. ראאד אלקיען, פעיל חברתי בנגב, מסכים שיש משבר ביחסים בין יהודים ובדואים, אך מתעקש כי ניתן לשקם את מרקם החיים המשותף. על המתפרעים הוא אומר כי "מדובר בקומץ פורעי חוק, שבמשך עשרות שנים זעקנו לשלטון ולרשויות האכיפה על מנת שיטפלו בהם, אך לצערנו לא זכינו למענה".

לדברי אלקיען, "הקומץ השתלט על המחאה הלגיטימית שארגנו חלק מצעירי הנגב הבדואים לאור המצב במסגד אל-אקצא, כמו גם הקיפוח והדיכוי שהם נמצאים בו, ללא קורת גג בטוחה או מקורות פרנסה. הקומץ אף הפך את המחאה לאלימה, וביצע בה מעשי וונדליזם, הן ברכוש האישי והן בציבורי".

"קומץ השתלט על המחאה הלגיטימית של צעירי הנגב". הריסות בכביש 31, החודש (צילום: מערכת וואלה!, ללא)

עוד מספר אלקיען כי הוא חלק מקבוצה של יהודים וערבים שהקימו פורום, שמטרתו לאחות את הפצעים בין הצדדים. "מדובר בבדואים ויהודים שרוצים להחזיר את מרקם החיים המשותף", הוא מתאר. "בין פעולות הפורום גם ניקוי כביש 31 לאחר הוונדליזם. נעשה כל שביכולתנו על מנת להשיב את השקט והביטחון לתושבי הנגב, הערבים והיהודים כאחד. מחאה הינה זכות בסיסית, ומה שעושה המשטרה בימים האחרונים לא עוזר לאחות את הקרעים. אנחנו קוראים לה לחדול מעשייה של משטר צבאי, ולתת לנו לפתור סוגיות של סכסוך תוך הידברות ולא בכוח".

הפעיל טוען כי גורמים פועלים להבעיר את השטח, אך שהדבר לא ירתיע את החזון של לחיים משותפים בנגב. "ישנם בעלי אינטרסים שמנסים לחמם את האווירה, אנחנו לא ניתן להם צ'אנס. לא ניתן לבן גביר וסמוטריץ', או לפיני בדש, לפגוע באוכלוסיות הנגב ולנהל אותנו לפי החזון האישי של כל אחד מהם", הוא אומר. "בנגב יש אוכלוסיות עם רציונל ופוטנציאל לחיים משותפים, ראו זאת לאורך דורות ונמשיך לשמור ולשמר את מה שהיה. נשאף לתת יד ולחבק איפה שצריך ביחד למען הנגב, שיפריח שממה של בטחה ושלום".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully