שלב החקירה הנגדית של מנכ"ל וואלה! לשעבר, אילן ישועה, החל הבוקר (שלישי) במסגרת תיק 4000 בבית המשפט המחוזי בירושלים. החקירה הנגדית נערכת כשבועיים לאחר שהסתיימה החקירה הראשית, ולבקשת הסנגורים היא תיארך במשך 20 ימי דיון.
החומרים שסיפק ישועה למשטרה הם אלו שהביאו לפתיחת תיק 4000. בתיק זה חשוד ראש הממשלה בנימין נתניהו כי העניק הטבות רגולטוריות לבעלי אתר וואלה! לשעבר - בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' - בתמורה להטיית הסיקור באתר.
במהלך עדותו נשאל ישועה על הלחץ שלכאורה הופעל עליו על ידי אלוביץ', על כתבת תחקיר של "העין השביעית" מ-2013 בה התלוננו כתבים על ההתערבות בתכנים, ועל האופן בו הרשה לעצמו להתבטא פוליטית במערכת וואלה!, לדבריו כדי לאזן את ההתערבויות שנעשו באתר לטובת נתניהו.
לקריאה נוספת בנושא משפט נתניהו
בפתח החקירה נשאל ישועה על ידי עו"ד ז'ק חן, סנגורו של שאול שלוביץ', מדוע לא הקליט את הפגישות עם בני הזוג אלוביץ', על אף שהעיד שהוא נוהג להקליט שיחות. ישועה השיב שהוא לא נהג להקליט את הפגישות, ושהיה מוסר את הטלפון מראש מרצונו.
חן: בחקירה הראשונית במשטרה לא אמרת שיש לך הקלטות, רק שחזרת הביתה נזכרת באפליקציה.
ישועה: לא זכרתי שהקלטתי. מה אני בדיוק מסתיר? העברתי את הטלפון תוך יום, זה מראה לך שאני לא מפחד. מה אתה טוען? שהרווחתי זמן של 24 שעות. אתה מציג דרמה, אבל אחרי יום העברתי את הטלפון.
חן: השיחות הנעלמות התגלו לנו רק בערב העדות שלך, כולל מחיקת שיחות. אתה אומר שלא זכרת שהקלטת דיון של אנשים.
ישועה: אני רק מציין שתוך 24 שעות הגשתי הכל.
בשלב זה הציג עו"ד חן כתבת תחקיר של "העין השביעית" של אורן פרסיקו, מיולי 2013, בו נכתב שיש ניסיונות של ההנהלה של וואלה! לכופף את שיקול הדעת של עיתונאי המערכת, ושלא מתאפשר להם להקים ועד עובדים.
ישועה: זה מתקרב לבחירות של 2013, ולכן הייתה התערבות גוברת בשיטות צנזורה שונות. שאול התחיל בלחץ שלו שמונה חודשים קודם. ייחסו את הכל לאינטרסים מסחריים, אתה שואל האם היו התערבויות שלי כמנכ"ל לסיבות מסחריות ולא פוליטיות? כן, אבל בתדירות שונה.
חן: בפסקה שהקראתי שלך, 30 עיתונאים מדברים על הטיות סיקור, מדברים על אינטרסים מסחריים של החברה, שום קשר לנתניהו.
ישועה: העיתונאים יודעים דבר אחד, אבל קמפיינים של הליכוד זה יכול להיות מסחרי מצידם.
חן: זה שונה לגמרי ממה שאתה מדבר עליו בהתערבות בחומרים פוליטיים.
בשלב זה המשיך עו"ד חן להקריא מהכתבה, וציין משפט בו נאמר כי "ישועה לא מכחיש שהוא מכפיף ומתערב במערכת". חן שאל את ישועה אם הוא זוכר שהתראיין לעיתונאים בכתבה, והאם הכפיף את הסיקור בוואלה! לטובת שיקולים מסחריים.
ישועה: כן, כולם עושים את זה וגם אנחנו עושים את זה. במאזן בין שיקולים מסחריים למערכתיים לעיתונאים - המסחרי מנצח. יכול להיות שזו הייתה טעות.
חן: בחקירה הראשית אמרת שאתה לא מתערב בתכנים.
ישועה: בוודאי שיש התערבות של העורך בתכנים, זו שאלה של כמות ומינון.
עו"ד חן שב להקריא מן הכתבה, "המנכ"ל מעורב ברמה של עורך, הוא מסתכל על עצמו כמו"ל האתר". ישועה השיב כי ההתרבות שלנו באתר הייתה מינימלית, והתבצעה באופן שזהה לנעשה בכל שאר אתרי החדשות. ישועה הוסיף כי הרמה באתר הייתה נמוכה, ולכן הוא נאלץ להתערב לעיתים.
עו"ד חן הקריא משפט נוסף בו נאמר כי "ישועה מגיע כמעט בכל משמרת לדסק ומעורב בכל דבר". לכך השיב ישועה כי האתר היה בתחילת דרכו ולכן היה צורך בהתערבות מצידו: "לא הייתי מגיע לישיבות מערכת או נמצא בדסק". לאחר מכן נשאל ישועה על עזיבתו של העורך הראשי אבי משולם, שלדברי העיתונאים בכתבה היוותה "נקודת השבר הראשונה".
חן: משולם היה עובד של בזק או וואלה?
ישועה: וואלה! הייתה חלק מקבוצת בזק, ולכן היא לא תכתוב משהו נגד יס, ולא תכתוב בהתלהבות על הוט. זה הגיוני. הוא היה כתב של וואלה!, אבל אנחנו לא נכתוב נגד בזק.
בהמשך הקריא עו"ד חן מעדותו במשטרה של אבירם אלעד, לשעבר העורך הראשי של וואלה!, בה סיפר כי "באותה התקופה הייתה החלטה שאם יש פרסומים נגד בזק, היינו עושים ישיבה מיוחדת". לכך ענה ישועה כי הוא "לא יודע אם היינו עושים ישיבה מיוחדת".
חן: האם נכון לדעתך שתמנע מלכתוב ידיעות נגד חברות אחרות בחברה?
ישועה: זו הנחיה שקיבלתי משאול. בעולם אידיאלי זה לא נכון, אבל ככה זה עובד במציאות.
חן: אני מיד אראה לך שזה לא נכון שזה היה בהנחיית שאול. אתה רוצה לחזור על התשובה שלך?
ישועה: כן, גם בלי שאול הייתי מחליט לא לעלות כתבות נגד בזק.
חן: אחד מכתבי וואלה! אמר שאתה ממש העורך של וואלה!, וכל כתבה שאתה רוצה או לא רוצה תעלה.
ישועה: לא חושב שהייתי יותר מעורב מכל מנכ"ל אחר.
עו"ד חן ציין כי ישועה העיד שההתערבויות היו בתכנים פוליטיים, אך כי העיתונאים המצוטטים בכתבה של "העין השביעית" מדברים על תכנים עסקיים.
חן: אם הייתה כזאת התערבות, איך יכול להיות שהעיתונאים לא מרגישים את זה?
ישועה: הסתרנו את זה טוב בהתחלה.
חן: זו לא הייתה השאלה שלי. העיתונאים לא ראו שיש הטיות?
ישועה: העיתונאים ייחסו את זה לקמפיינים מסחריים.
חן: אבל במבחן התוצאה באתר היה אמור להיות שינוי, לא?
בשלב זה התערבה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ששאלה את ישועה האם הייתה תוצאה של שינוי באתר עצמו, לכך השיב ישועה כי הוא "לא יכול להיות מחויב לתחקיר" של "העין השביעית".
עו"ד חן שוב להקריא מהכתבה, ותיאר שהעיתונאים סיפרו כי ב-12 באפריל 2013 ישועה קיבץ את העיתונאים וכעס עליהם עקב התסכול שלהם בשל הסרת תכנים באתר. חן הקריא קטע בו אחד הכתבים אמר ש"ישועה לא רוצה שהאתר יהיה שמאלני או ימני - אלא ישראלי, הוא פטריוט".
ישועה: יכול להיות שכינסתי אותם ואמרתי להם שיש שיקולים פוליטיים ומסחריים שאתם לא תהיו שמחים ממנה. פה מתחיל הנרטיב שוואלה! צריך להיות 'ישראלי'. בתחקיר אמרתי שבכל גוף תקשורת יש מתח בין מבחר לתוכן, עיתונאים תלויים במפרסמים. אז סמנכ"ל צריך לבחור מפרסם מסוים והכתב אופנה כותב נגדו, אז לפעמים צריך לשנות את הכתבות.. באותה כתבה אמרתי שאולי זה הייתה טעות, אבל זה היה בטל בשישים. המפרסם לא השתלט על המערכת, אבל ככה זה בכל מערכת.
מנכ"ל וואלה! לשעבר הוסיף כי הרושם שנוצר אצל 30 העיתונאים שהתראיינו בתחקיר "העין השביעית" היה "מוטעה". "זה לא מגיע לאחוז הלחצים הפוליטיים, ולא המסחריים, שהיינו בהם בזמן הכתבה הזאת", סיפר ישועה. עו"ד חן הקריא קטע נוסף מהכתבה, בה צוין כי "המנכ"ל אוהב להשפיל את העובדים בנוכחות חבריהם", ישועה נשאל אם זה תיאור נכון בעיניו, לכך השיב: "זה לא נכון, אני אומר מה שאני חושב. לפעמים עובד מרגיש קשה שעובד מעיר לו. הייתי לגמרי בגובה העיניים עם העובדים".
ישועה: נאלצתי להסכים לתקופה, למרות שנתניהו אסון למדינה
עו"ד חן הוסיף להקריא מהתחקיר, וציין קטע בו נאמר כי "ישועה תופס עת עצמו כמו"ל, שהוא מעל המנכ"ל והעורך הראשי". ישובה השיב כי עד להגעה של אלוביץ', הוא אכן היה "סוג של מו"ל", אך כי מדובר באמירה שהייתה "נכונה לתקופת המעבר". מכאן עבר עו"ד חן לשאול את אלוביץ' על אחת מחקירותיו במשטרה.
חן: בחקירה החמישית אמרת 'המוטו של המערכת שביבי הורס את המפעל הציוני, ידעו את זה'. מדובר באמירה קשה, זוכר שאמרת את זה?
ישועה השיב שהוא אכן זוכר, ולכך ענה עו"ד חן כי "זו אמירה קשה שכולם במערכת ידעו אותה". ישועה אמר שהאמירה אכן הייתה "קשה", אך כי היא נאמרה "בקונטקסט מסוים".
ישועה: זו הייתה תוצאה של תקופה ארוכה של לחצים שהיו עלינו. אמרתי - אני נאלץ להסכים לתקופה מסוימת, למרות שאני חושב שהוא (נתניהו - מ"כ) אסון למדינה. הדברים נאמרו בקונטקסט הזה כי הכתבים כבר היו מסורסים והיו צריכים קונטרה. הייתי צריך להראות איזון.
חן: כלומר, רצית להביע את העמדה הפוליטית שלך כדי להשפיע על הכתבים להביא כתבות נגד נתניהו.
ישועה: כן, ראיתי שהם כבר לא כותבים כלום. רציתי להראות להם שיש איזון ושזה מגיע מלמעלה.
סנגורו של אלוביץ' המשיך בטענותיו כי ישועה הציג את עמדותיו הפוליטיות במערכת של וואלה! יותר מפעם אחת, ואפילו ציין בפניהם שהוא "מצביע לבוז'י".
חן: כלומר, היית מתבטא בחופשיות, לעומת מה שאמרת שזה היה פעם-פעמיים. אם אני מצרף את כל האמירות שלך, כולם ידעו.
ישועה: חד משמעית, הדברים נאמרו אחרי תקופה ארוכה של לחצים. הייתי צריך לתת הסברים למה שעשינו, לפעמים היו מקרים מאוד קשים. היינו צריכים להוריד ידיעות על משפחות שכולות כי זה לא מצא חן בעיני נתניהו. זה לא הייתה הסיבה, אלא התוצאה.
חן: צריך להבין את המוטיבציות שיש לעד בעקבות האמירות שלך במערכת. האם אתה עדיין בדעה שנתניהו הורס את המפעל הציוני?
ישועה: כן.
עו"ד חן עימת את ישועה עם הודעה שכתב לאיש העסקים זאב רובינשטיין, ובה ביקש לעשות לשרה נתניהו "קצת נחת". ישועה סיפר: "לא עניין אותי לגרום לה נחת, אני משחק את אותו משחק של החצר הביזנטית. הם רצו שאפרסם תמונות שלה מגיל 17". חן אמר לישועה שהצעתו לרובינשטיין לקיים ריאיון ערוך עם רעייתו של ראש הממשלה מתנגשת עם דברים שהגדיר בחקירה מקובלים, ומנכ"ל וואלה! לשעבר השיב כי "הבקשות וההתנהגות של גברת נתניהו היו הזויות, נלעגות ומטורפות - ובהקשר הזה אמרתי את זה".
חן המשיך: על סמך ההתכתבות בין ישועה לרובינשטיין שיש לו תמונה של שרה נתניהו מגיל 17 לפרסום. רובינשטיין טוען שזו יוזמה שלו והוא לא רוצה שידעו שזה בא ממנו. כתבת לא אזיק לך או לה, התכוונת לכך?
ישועה: לצערי יותר מדי. הכל היה מתוך שיח דביק וציני בחצר הזאת.
חן: כשאתה מתכתב עם אדם שמכיר אותך רק חודש, מה אתה מצפה שהוא יחשוב?
ישועה: זה התפקיד שלו, כל הפניות שלו היו מההתחלה "הם הורגים אותי פה". מההתחלה היתה שפה צינית ונגעלת, מההתחלה הבנתי באיזה שפה הוא מדבר איתי ואיפה הוא נמצא.
חן: כתבת "תחזק אותה", מה רצית שהוא יבין מזה?
ישועה: כתבתי באופן מוזגם מוחצן.
העדויות הקודמות של ישועה
בהופעותיו הקודמות בפני בית המשפט המחוזי בירושלים תיאר ישועה את הלך הרוח באתר וואלה! במהלך השנים שבמרכז הפרשה, את התנהלותו מול שאול ואיריס אלוביץ', וכן את יחסיו מול הגורמים שפעלו מטעם נתניהו.
בעדותו, סיפר ישועה בין היתר כיצד אלוביץ' ביקש ממנו להעלות או להוריד אייטמים הקשורים במשפחת נתניהו, בהם כאלו העוסקים ברעיית ראש הממשלה, כמו גם למנוע את העלאתם של מאמרי דעה שליליים. ישועה תיאר כי בעקבות ריבוי הבקשות שקיבלו, "הנורמה הייתה שבעצם אנחנו לא עורכים את האתר".
במהלך העדות הוצגה תכתובת שבה ישועה מברך את אלוביץ' על עסקת בזק-יס ביום חתימתה. אלוביץ' הודה בחזרה לישועה ואמר שיש לו תרומה בכך. בעדויות שקדמו לכך הושמעו שיחות בינו לבין מנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר בהן היא הביעה חשש כי החברה תיפגע מאופן הסיקור של נתניהו באתר.
מאז שהוגש כתב אישום בינואר שעבר, ההליכים שהתנהלו בתיקים היו בעיקר בקשות של הסנגורים להעברת חומרי חקירה, ובקשות לבטל את כתב האישום בשל פגמים שונים שנפלו לכאורה בעבודת המשטרה והפרקליטות. שלב ההוכחות, הוא החלק העיקרי במשפט שבו מנסה התביעה להוכיח את אשמת הנאשמים, ולשם כך מציגה עדויות וראיות לבית המשפט.
על פי ההערכות, שלב ההוכחות בתיקי האלפים עשוי להימשך כשנתיים, וזאת אף שהשופטים קבעו כי הדיונים יתקיימו בתדירות גבוהה במיוחד - שלוש פעמים בשבוע. ברשימת עדי התביעה יש כ-330 עדים, אולם ההערכות הן כי לגבי חלק גדול מהם התביעה וההגנה יסכימו להגיש את עדויותיהם במשטרה, מבלי להעלותם על דוכן העדים. מדובר בהליך מקובל שקורה כמעט בכל תיק, ובוודאי בתיקים מסדר הגודל הזה.
לו"ז שלב ההוכחות
שלב ההוכחות נפתח בתיק 4000 - פרשת בזק-וואלה - במסגרתו נאשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ובני הזוג אלוביץ' נאשמים במתן שוחד. קבוצת העדים הראשונה תכלול מלבד ישועה גם בכירים נוספים לשעבר בוואלה! וכן את עד המדינה שלמה פילבר, שהיה מקורב לנתניהו וכיהן כמנכ"ל משרד התקשורת בתקופה הרלוונטית.
קבוצת העדים השנייה הייתה אמורה לכלול גם היא עדים שקשורים לתיק 4000, אולם לאחרונה החליטו בפרקליטות להעביר אליה את איש העסקים ארנון מילצ'ן ואת העוזרת האישית שלו, הדס קליין. השניים הם עדי מפתח בתיק 1000, במסגרתו מואשם ראש הממשלה במרמה והפרת אמונים בשל קבלת מתנות בסכומי עתק ממילצ'ן ומהמיליארדר ג'יימס פאקר. פרשת טובות ההנאה הייתה אמורה לחתום את שלב ההוכחות, אולם לאחר שהתברר לפרקליטות כי מילצ'ן היה בקשר עם סנגורו לשעבר, עו"ד בעז בן צור, שמייצג היום את נתניהו, הוחלט להקדים את עדויותיהם של מילצ'ן וקליין.
אחרי שיסתיימו העדים הקשורים לתיק 4000 תעבור התביעה לתיק 2000, שעוסק בשיחות שהוקלטו בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס. נתניהו נאשם בתיק זה במרמה והפרת אמונים, בעוד מוזס מואשם כי הציע לנתניהו שוחד.