האסטרונאוט האמריקני מייקל קולינס מת היום (רביעי) בגיל 90 - כך הודיעה משפחתו של טייס משימת אפולו 11 ההיסטורית, שנותר מאחור כשניל ארמסטרונג ובאז אולדרין היו לבני האדם הראשונים על הירח ב-20 ביולי 1969. משפחתו מסרה כי הוא מת מסרטן.
קולינס, שלעתים כונה האסטרונאוט "הנשכח", נותר בתא הפיקוד לבדו במשך 21 שעות, עד שארמסטרונג ואולדרין שבו לחללית. הוא איבד את הקשר עם אנשי הבקרה ביוסטון בכל פעם שהחללית הקיפה את הצד האפל של הירח.
"מייק היקר, היכן שלא היית או איפה שלא תהיה, תמיד יהיה בך את האש לשאת אותנו חרש לגבהים חדשים ולעתיד", ספד לו אולדרין בטוויטר, היחיד מבין השלושה שנותר בחיים.
מנהל סוכנות החלל האמריקנית בפועל, סטיב יורצ'יק, פיאר את קולינס בתור "חלוץ אמיתי". "נאס"א מתאבלת על אובדנו של הטייס והאסטרונאוט המצטיין, חברם של מי שרצו לפרוץ את גבול היכולת האנושית. רוחו תלווה אותנו בעודנו יוצאים להרפתקות באופקים רחוקים", מסר בהצהרה.
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ספד לקולינס ומסר ותנחומים למשפחתו. "מנקודת המבט שלו, הגבוהה מפני כדור הארץ, הוא הזכיר לנו את שבריריותו של הכוכב שלנו, וקרא לנו לדאוג לו בהתאם לאוצר שהוא", אמר ביידן. "דרך צלחה, מייק".
אל תפספס
קולינס נולד ברומא ב-31 באוקטובר 1930 - אותה השנה שבה נולדו שני חבריו למסע. הוא היה בנו של גנרל בצבא ארצות הברית, וכמו אביו, הוכשר באקדמיה הצבאית היוקרתית ווסט פוינט. כמו רבים מבני הדור הראשון של האסטרונאוטים האמריקנים, קולינס החל בתור טייס מבחן בחיל האוויר.
ב-1963 נאס"א בחרה בו לתכנית החלל שלה, שהייתה בחיתוליה לפני שצברה תאוצה בשיא המלחמה הקרה, כשארצות הברית ניסתה להקדים את ברית המועצות ולהגשים את חזונו של הנשיא ג'ון קנדי בהנחתת אדם על הירח עד לתום העשור.
מסעו הראשון לחלל של קולינס היה ביולי 1966, בתור טייס בג'ימיני X, כחלק ממשימות ההכנה לתכנית אפולו של נאס"א. המשימה רשמה בהצלחה עגינה אצל חללית אחרת. בטיסתו השנייה, והאחרונה, הוא כבר המריא לירח עם אפולו 11, אך הוא נמנע מהפסטיבל התקשורתי עם שובה של החללית לכדור הארץ ובהמשך מתח ביקורת על הפולחן שליווה את האירוע והמשתתפים בו.
אחרי ששימש במשך זמן קצר יועץ בממשל ניקסון, התמנה קולינס למנהל המוזיאון לתעופה ולחלל עד שהתפטר ב-1978. הוא גם חיבר כמה ספרים שעסקו בחלל, כולל אוטוביוגרפיה על החווית שלו, בספר "לשאת את האש". הוא סיפר כי הזיכרון החזק ביותר שלו ממשימת אפולו 11 הייתה כשהביט על כדור הארץ, שנראה "שברירי" בעיניו.
"אני באמת מאמין שאילו מנהיגי העולם היו יכולים לראות את הכוכב שלהם ממרחק של מאה אלף מייל, המבט שלהם היה משתנה בצורה משמעותית. כל הגבולות המאוד חשובים היו בלתי-נראים, והטיעון הרועש הזה היה מושתק".
ב-2009 אמר קולינס כי "אני אהיה שקרן או טיפש אם אומר שהיה לי את הכיסא הטוב ביותר מהשלושה באפולו 11, אבל אני יכול לומר באמת ובתמים שאני מרוצה לחלוטין מזה שהיה שלי".
בתיאור המשימה שלו על ידי נאס"א נכתב כי "מאז אדם, לא ידע אף אחד בדידות כמו זו של מייק קולינס".
משפחתו אמרה כי היא יודעת "כמה בר-מזל חש מייק לחיות את החיים שהיו לו. הבה הצטרפו אלינו בזיכרון חם ומאושר מהשנינות שלו, מתחושת השליחות השקטה שלו ומנקודת המבט החכמה שלו, שאותה קיבל מהסתכלות על כדור הארץ מהחלל ומשיטוט במים שקטים על סיפון סירת הדיג שלו".