למרות שינוי הקריטריונים: פחות מ-3% מבקשות המקלט של אריתריאים אושרו

כ-700 בקשות נדחו מאז שנקבע ב-2019 שעריקה עשויה לשמש עילה להענקת מעמד פליט אם ישנו ממד אידיאולוגי בעוד 19 בלבד אושרו. כ-12,000 בקשות טרם הוכרעו. השבוע קבע בג"ץ כי על המדינה להכריע בעניין כ-2,400 מבקשי מקלט מסודאן עד סוף השנה - או לתת להם תושבות ארעית

19 אריתריאים בלבד הוכרו כפליטים במסגרת בדיקה חוזרת שהחלה ב-2019, בעוד 700 בקשות נדחו או שהתיק נסגר - כך עולה מנתוני רשות האוכלוסין וההגירה שהועברו לבקשת וואלה!. הבחינה נערכה בעקבות שינוי הקריטריונים למעמד פליט, כך שעריקה מצבא אריתריאה עשויה להוות עילה מספקת. רבות מבקשות אלה נסגרו לאחר שאותם אריתריאים עזבו מרצון.

אמנם אושרו פחות מ-3% מסך הבקשות שנבדקו, אך מדובר במספר גדול יותר מכלל הבקשות שאושרו במשך כעשור מאז שנת 2009, אז הוקמה יחידת RSD, האחראית לנושא ברשות האוכלוסין וההגירה. בסך הכול זכו במעמד פליט בישראל 32 אריתריאים ובני משפחותיהם שקיבלו תושבות ארעית. ישנן כעשרת אלפים בקשות שבדיקתן טרם החלה ועוד כ-2,000 בקשות שעדיין בבדיקה.

עוד בוואלה!

למרות ההודעה על סגירתו, מתחם החיסונים לאוכלוסייה זרה בתל אביב ימשיך לפעול

לכתבה המלאה
רק 32 אריתריאים קיבלו מעמד פליט לאורך השנים (צילום: ראובן קסטרו)

לפי נתוני רשות האוכלוסין, כיום ישנם בישראל כ-21,750 אריתריאים. ישראל מעניקה להם, כמו גם לאזרחי סודאן, הגנה זמנית ונוקטת במדיניות של אי-הרחקה עקב המצב במדינות המוצא. כך שעומד נגדם צו גירוש, אך ביצועו מתעכב, והם זכאים לאשרת שהייה זמנית. המדינה מאפשרת להם לעבוד, על אף שהדבר לא כלול במסגרת האשרה. במשך שנים ארוכות כלל לא יכלו להגיש בקשת מקלט, וחלקם ממתינים שנים על מנת שבקשתם תיבחן.

ב-2013 קבעה המדינה כי עריקה אינה מהוות עילה לקבלת מקלט ובהתאם נדחו אלפי בקשות מקלט של אזרחי אריתריאה. אך ב-2018 קבע בית הדין לעררים בירושלים כי עריקה מצבא אריתריאה יכולה להוות סיבה למתן מעמד פליט, וביולי 2019 הודיעה המדינה כי קבעה קריטריונים חדשים לבחינת הבקשות.

המדינה קבעה כי אין לראות בעריקות כסיבה יחידה מספקת לאישור בקשת מקלט, אלא יש לבחון תנאים נוספים. בין היתר נקבע כי תאושר בקשת מקלט אם העריקה היא "בעלת ממד אידיאולוגי מתמשך, ברור ומובהק, ובתור שכזו ניתן לראות בה רדיפה פוליטית כמשמעותה באמנת הפליטים". באותה עת מסרו ברשות האוכלוסין וההגירה כי ישנן כ-3,000 בקשות של אריתריאים שנדחו, ועשרת אלפים שטרם ניתנה בהם החלטה.

"החלטת השר שלא לאמץ המלצה של הוועדה היא חריגה". דרעי (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

אחד מאזרחי אריתריאה שניסה לקבל מעמד פליט על בסיס התבחינים החדשים הוא יונאס טקלה, בן 30. הוא נכלא שם משום שהתנגד למשטר ולא רצה להתגייס, עונה וגויס בכפייה. לאחר שנאסר הוכה ונפגע בעינו, אך בהמשך הצליח להימלט. ביוני 2012 הגיע לישראל, ובינואר 2013 הגיש בקשה למקלט, שנדחתה בעקבות חוות דעת לפיה עריקה מהצבא אינה עילה לפליטות. בעקבות השינוי עליו הודיעה המדינה ב-2019, הוחלט לבדוק את בקשתו פעם נוספת ויחידת הטיפול בבקשות המליצה בספטמבר 2019 להכיר בו כפליט.

בוועדה המייעצת לענייני פליטים הוחלט לערוך לו ריאיון השלמה בשל חילוקי דעות, שבע שנים וחצי לאחר כניסתו לארץ, ונקבע בינואר 2020 בדעת רוב כי יש להעניק לו מעמד פליט. זאת, על אף שהיחידה שינתה את עמדתה פעם נוספת. נציג משרד המשפטים, שהתנגד להכרה, ייחס לו חוסר אמינות בנוגע לשלב שבו נפגע בעינו. ההמלצה להכיר בו כפליט הוגשה לשר הפנים, אך הוא החליט לדחות אותה ללא נימוק. טקלה קיבל על כך הודעה בחודש אוגוסט האחרון והגיש עליה ערר באמצעות המוקד לפליטים ומהגרים. דיון בעניינו ייערך בחודש הבא בבית הדין לעררים בירושלים.

"העורר נחקר תכופות ועבר עינויים קשים, ואחד מחבריו אשר נעצר עמו מת כתוצאה מהעינויים שעבר. במסגרת תקופת מאסרו אחד השומרים בכלא הכה אותו בעינו באמצעות מקל מעץ, וכתוצאה מכך איבד העורר את הראייה בעינו", תואר בערר. וכן צוין כי גם בדרכו מאריתריאה נחטף על ידי מבריחים שהרעיבו אותו וכי הועבר לסיני ועונה שם עד שמשפחתו שילמה לשחרורו.

לצד זאת, נטען בערר כי אמות המידה של המדינה מנוגדות לעמדת נציבות האו"ם לפליטים ולקביעת בית הדין לפיהן "המצב האובייקטיבי באריתריאה מעיד בפני עצמו על תפיסת השלטונות את השתמטותם או עריקתם של אזרחי אריתריאה משירות צבאי כבעלת ממד אידיאולוגי-פוליטי. כמו כן, דרישת המשיבה להצגת 'דבר מה נוסף' או להצגת ממד אידאולוגי מתמשך, עומדות אף הן בסתירה גמורה לפרשנות נציבות האו"ם לפליטים את האמנה".

עוד צוין כי החלטת השר שלא לאמץ המלצה חיובית של הוועדה היא עניין חריג. "החלטת שר הפנים לדחות את בקשת העורר חרף המלצות מרבית חברי הוועדה להכיר בעורר כפליט - לאחר שמצאו כי ליבת בקשתו מצדיקה הענקת מעמד שכזה, מעלה פגמים מהותיים הן בבחינת פרשנות הדין הבינלאומי והקריטריונים הקבועים בו להענקת מעמד פליט, והן בהתייחס לחובותיו המנהליות של המשיב לקבל החלטותיו באופן סביר ומידתי", נטען.

בשיחה עם וואלה! מתאר טקלה כי בשנים שעברו מאז הגעתו לישראל שהה בסהרונים ובחולות. "אמרו לנו 'זה או שאתם יוצאים או בכלא. הייתי שנה וחצי בכלא'", הוא אומר, ומבקש להדגיש: "לא באתי לפה כדי לעבוד. פחדתי להישאר שם".

פליטים יוצאים ממתקן חולות, 2018 (צילום: רויטרס)

עו"ד ענבר בראל, מנהלת המחלקה המשפטית של המוקד לפליטים ולמהגרים, שמייצגת את טקלה, אומרת כי "מבקשי המקלט מאריתריאה כלואים במבוך אינסופי של כשלים: בהתחלה רשות האוכלוסין וההגירה סירבה לבחון את בקשות המקלט שלהם, לאחר מכן בחנה אותן לפי חוות דעת שגויה, ועכשיו, היא מצאה מסלול מילוט נוסף מאמנת הפליטים - בדמות אמות המידה החדשות שגם הן לא עומדות בסטנדרטים מקובלים. כל זאת מהסיבה הפשוטה שאם בקשות המקלט ייבחנו לפי האמנה שישראל חתומה עליה ומחויבת לה, היא תיאלץ להכיר ברבים ממבקשי המקלט כפליטים".

לדבריה, "גם קצב הבחינה הוא מטריד במיוחד, כשאנחנו רואים מבקשי מקלט שמחכים לתשובה בבקשתם כבר משנת 2013. המחדל הזה פוגע קשות בקהילה, שולל מאנשים את המעמד שהם זכאים לו, ומותיר אותם כבר שנים בלי שום זכויות ושום רשת ביטחון".

השבוע מתח בג"ץ ביקורת על התנהלות המדינה בנוגע למבקשי מקלט מסודאן, וקבע כי יש להכריע בעניינם של יוצאי חבל דרפור וחבל הרי הנובה והנילוס הכחול שהגישו בקשות לפני יוני 2017 עד לסוף השנה. אחרת, קבעו השופטים כי על המדינה לתת להם מעמד של תושב ארעי בכפוף להיעדר מניעה פלילית או ביטחונית, עד להחלטה בעניינם.

"לא באתי לפה כדי לעבוד. פחדתי להישאר שם" (צילום: ראובן קסטרו)

בישראל שוהים כ-6,200 אזרחי סודאן, מהם כ-4,000 מבקשי מקלט. המדינה הקפיאה את בדיקת בקשות המקלט של מבקשי מקלט מסודאן בנימוק לשינויים פנימיים שחלים במדינת המוצא. ב-2017, הוגשו עתירות הנוגעות ל-2,445 מבקשי מקלט באמצעות עורכת הדין מיכל פומרנץ ומשרדו של עו"ד תומר ורשה. מאז המדינה חזרה וביקשה דחיות בתגובתה לעתירות, בנימוק שיש לבחון את התמורות שחלות בסודאן וכן את השינויים ביחסים הדיפלומטיים בין המדינות.

השופטים אסתר חיות, ג'ורג' קרא ויעל וילנר ציינו בהחלטתם השבוע כי המדינה גררה רגליים, ולא קיבלה החלטות בבקשות חרף הצהרותיה לאורך השנים. עוד נקבע כי העיכוב "גרם לנזק משמעותי למבקשי המקלט. זאת, בפרט משום שהבקשות טעונות ההכרעה נוגעות לזכויות האדם הגרעיניות והבסיסיות ביותר של מבקשי המקלט. אילו בקשות המקלט של יוצאי דרפור היו נבחנות, ייתכן שלפחות חלקן היו מתקבלות".

ורשה אמר בעקבות ההחלטה כי "זהו יום מוצלח ביותר עבור זכויות האדם בישראל ומבקשי המקלט מדארפור בפרט. גם שר הפנים כפוף לחוק, ובית המשפט העליון קבע היום במפורש כי לא ניתן לעשות שימוש לרעה בסמכות ולהימנע משך שנים רבות מהכרעה בבקשות מקלט, תוך כדי פגיעה קשה במבקשים, ותוך גרימת חוסר ודאות וערפל נורמטיבי. לא מדובר בשינוי מדיניות ההגירה של ישראל ולא בפתיחת הגבולות, אלא במענה ראוי למחדל מתמשך של מדינת ישראל שמצד אחד חתומה על אמנת הפליטים אך מצד שני מסמסה את כל הבקשות המוצדקות מטעמיה שלה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully