הדפיקה של ביידן על השולחן העירה את ישראל. עכשיו היא מתחילה ליישר קו

פסגת האקלים של ביידן באפריל אתחלה את המערכת הבינלאומית וגם נתניהו הציב חזון מעורר תקווה. הפערים בין ישראל לעולם עצומים, אבל לפחות ההבנה מתחילה לחלחל אל המשק והאקדמיה ולראשונה נושא האקלים אף נכנס להסכם קואליציוני בין מפלגות

נועה שטיינר
שם דגש על השקעות בחדשנות טכנולוגית לפתרון משבר האקלים, יצירת עבודות ירוקות ופיתוח שיתופי פעולה המדינות. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן (צילום: עיבוד תמונה, shutterstock, דורון שיינר)

"ההתחייבויות שלנו חייבות להתממש", הצהיר נשיא ארצות הברית שכינס ב-23-22 באפריל ביום כדור הארץ והזמין אל פסגת האקלים 40 מנהיגי מדינות, כולל ישראל. הפסגה, שבה נאם גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, היוותה איתות מצד הממשל האמריקאי למדינות העולם על שינוי כיוון מממשל טראמפ. שיתופי הפעולה בין מדינות בנושאי סביבה ועידוד השקעות מדגישות את ההזדמנויות, אך גם את הפערים בישראל בנושא התמודדות עם משבר האקלים.

ביידן שם דגש בדבריו על השקעות בחדשנות טכנולוגית לפתרון משבר האקלים, יצירת עבודות ירוקות בהיקפים גדולים ופיתוח שיתופי פעולה המדינות. ג'ון קארי, השגריר המיוחד לאקלים, הדגיש את הדחיפות לקבל החלטות מהירות לפני פגישת אמנת האקלים בגלזגו, סקוטלנד בנובמבר הקרוב על מנת לעמוד ביעדי הסכם פריז של מניעת התחממות כדור הארץ ליותר מ-1.5 מעלות צלסיוס.

נתניהו התחייב בנאומו להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני ולהשלים בהצלחה את המעבר המלא מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת בישראל עד שנת 2050. הוא גם הזכיר את איחוד האמירויות ובחריין בהקשר של שיתופי פעולה בנושא אנרגיות מתחדשות. החזון שנפרש רק חידד את הפער מהמציאות הקיימת.

עוד בוואלה!

לשרים זה לא בוער: ישראל מהבודדות במערב ללא תכנית ראויה למשבר האקלים

לכתבה המלאה

המפתח: חדשנות טכנולוגית ושיתוף פעולה אזורי

עידן ביידן מציב את נושא ההתמודדות עם משבר האקלים בחשיבות גבוהה מאוד, ויחסיה הדיפלומטיים של ארה"ב משתנים בהתאם. ארה"ב הציגה בפסגה ביחד עם איחוד האמירויות יוזמה חדשה לקידום חדשנות טכנולוגית חקלאית בנושאי האקלים. נתניהו אף הוא התגאה בנאומו בחדשנות הישראלית בנושאי חקלאות ומים, אך התמיכה של ישראל ביוזמה זו לא הוזכרה משום שנאום נתניהו הוקלט לפני שארה"ב יידעה את ישראל על היוזמה.

מציב את נושא ההתמודדות עם משבר האקלים בחשיבות גבוהה. ביידן נואם במסגרת פסגת האקלים, 22 באפריל 2021 (צילום: רויטרס)

בנושא החדשנות הטכנולוגית בנושאי חקלאות, ועידת האקלים שישראל לקחה בה חלק היא "אירוע מבורך של לקיחת אחריות בינלאומית על עתיד האנושות", אומר שר החקלאות אלון שוסטר לוואלה!. בהקשר של קידום חדשנות בטכנולוגיה חקלאית הדגיש השר כי משרדו מוכן, באופן מידי, להקים בישראל מרכז למחקר, פיתוח וידע בינלאומי, לטובת שימור והפצת הידע בתחום גידול המזון בתנאי אקלים קיצוניים. בנוסף הדגיש כי משרד החקלאות מקדם תהליכים משמעותיים לחיזוק תחומי האגרו-אקולוגיה והחקלאות המקיימת ומשמרת הקרקע ויש בכך תרומה גדולה למאמציה של משפחת האנושות לשמירת הסביבה ולייצור מזון באופן בר קיימא. "כמובן, נדרשות עוד השקעות תקציביות משמעותיות לטובת פיתוח התחומים הללו".

במשרד האנרגיה אמרו לנו כי הם פועלים ליישום מדיניות לקידום אנרגיה מתחדשת מקדם הסכמים עם שכנינו ומדינות נוספות, לצורך חיבור רשתות החשמל, בהיקף גדול של אלפי מגה וואט לרכישה של אנרגיה מתחדשת ומכירה של חשמל, אם יהיו עודפים - וזאת על מנת שישראל לא תישאר אי אנרגטי. צעד זה נעשה לאור הצורך לעמוד ביעדי האנרגיות המתחדשות של 30% לשנת 2030.

עוד בוואלה!

בדיקת וואלה! NEWS: כך המפלגות מתחייבות לפעול נגד משבר האקלים

לכתבה המלאה

נאום נתניהו בפסגת האקלים הוא "דממה מאכזבת"

אולם ברור כי למרות השאפתנות, הדרך ארוכה מאוד. "ראש הממשלה דיבר על חזון בו האנרגיה המתחדשת והמים הופכים לבסיס לשלום במזרח התיכון, חזון שאנחנו שותפים לו בכל לבנו, אלא שנכון להיום שיתוף הפעולה עם איחוד האמירויות מתבטא בעיקר בתכנית של צינור נפט בין אילת לאשקלון, שיהפוך את ישראל לפרוזדור של תשתיות מזהמות, ויסכן את המערכת האקולוגית בים האדום ובים התיכון, כמו גם את מתקני ההתפלה ואת משתמשי החופים באזור הדרום", אומרת עו"ד תמי גנות-רוזנשטרייך מארגון אדם טבע ודין לוואלה!.

התחייבותו של נתניהו בפסגת האקלים ליעד לשנת 2050 אינה מגובה בחקיקה תואמת. המפעלים הפטרוכימיים ובתי הזיקוק בחיפה (צילום: פלאש 90, יניב נדב)

בנוסף, כאמור, קיים פער בין ההצהרות למעשים של הממשלה. התחייבותו של נתניהו בפסגת האקלים ליעד לשנת 2050 אינה מגובה בחקיקה תואמת. לא קיים כיום יעד לאומי ממשלתי עבור ישראל לשנת 2050. היעד היחיד לאנרגיות מתחדשות שנקבע עד כה - 30% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030, לא הועבר דרך חקיקה מחייבת, אלא דרך החלטת ממשלה ומשמעותו תלות של 70% בדלקים פוסיליים.

אך עם זאת, עו"ד גנות-רוזנשטרייך מדגישה כי צריך להטות אוזן ולהקשיב לא רק למה שהיה בנאום נתניהו, אלא גם למה שנשמט מנאומו - צעדים מעשיים ליישום המחויבויות. השרה להגנת הסביבה גמליאל פרסמה זמן קצר לפני פסגת האקלים תזכיר חוק אקלים לישראל המעגן יעדי הפחתה ארוכי טווח ומסדיר את חובת הממשלה לגבש תכנית הפחתת פליטות ותכנית היערכות לשינויי אקלים אך נתניהו לא התייחס לנושא בנאומו.

"לרוב הגדול של מדינות ה-OECD יש כבר חוקים דומים ואף שאפתניים יותר. הנאום היה ההזדמנות של נתניהו להצהיר על מחויבותו לחוק אקלים בישראל. אבל מי שהקשיב באמת לנאומו של נתניהו שמע בעיקר דממה מאכזבת", אומרת עו"ד גנות-רוזנשטרייך.

למרות הצהרת נתניהו על מעבר ישראל לאנרגיות מתחדשות, בשטח מקודמות אנרגיות אחרות. שותפות רא"ם מקדמת תכנית לכריית פצלי שמן והפקת עשרות מיליוני חביות נפט במישור רותם, סמוך לים המלח. הועדה המחוזית דרום צפויה לדון בנושא ביום שני וזאת למרות התנגדותם של משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה וכן ארגוני הסביבה ותושבי האזור לתכנית. לטענת ארגוני הסביבה, וביניהם גרינפיס ישראל, כריית פצלי שמן היא השיטה ההרסנית ביותר להפקת דלק: היא מרעילה את הקרקע, מבזבזת מים, מזהמת את האוויר ופולטת גזי חממה המסוכנים לאקלים.

הדיון ביום שני ייערך על רקע פסיקה תקדימית של בית המשפט ההולנדי השבוע לחייב את חברת הדלקים SHELL לצמצם את פליטות הפחמן הדו חמצני ב-45% לאור ממצאיו כי "ההשלכות החמורות על שינויי האקלים חשובות יותר מהאינטרסים של חברת SHELL" וכן הפסיקה התקדימית באוסטרליה מיום חמישי כי שרת הסביבה צריכה לנקוט ב'חובת הזהירות' כלפי הדור הצעיר בבואה לשקול הרחבת מכרה פחם, על מנת לא לגרום להם נזק עתידי כתוצאה משינויי אקלים.

לקראת דיוני הוועדה המחוזית דרום בנושא ביום שני, ארגוני סביבה ותושבים מקומיים קוראים לבטל את התוכנית להקמת המפעל המזהם.

ללא תכנית - אין התמודדות אמיתית

בנאומי פסגת האקלים עלה גם נושא שמירת הטבע, ומדינות כמו גרמניה הדהדו את מחויבותן להגנה על 30% משטחי היבשה והים. בישראל, ביום כדור הארץ, היום הראשון של פסגת האקלים, הוגש לממשלה על ידי המשרד להגנת הסביבה הדו"ח השנתי של מנהלת ההיערכות לשינויי אקלים. המלצות הדו"ח היו בין השאר הצורך בהכרה של הממשלה במשבר האקלים כאיום אסטרטגי לאומי, שימת דגש למוכנות השלטון המקומי לשינוי אקלים, וכן תקצוב חמש-שנתי בסך 2.5 מיליארד שקל ליישום פרויקטים בטווח המידי, ביניהם מעל למיליארד ש"ח לתמיכה ברשויות מקומיות להצללת המרחב העירוני על ידי עצים, וכן חיזוק החוסן והעמידות של מערכות אקולוגיות בין השאר על ידי תכנית לאומית לשיקום נחלים, שמירה על המגוון הביולוגי, הגנה על מסדרונות אקולוגיים ותמיכה בהתאמת מערכות ניקוז ונגר עירוניות לאירועי מזג אוויר קיצוניים.

זבל וזיהום בחוף פלמחים (צילום: ראובן קסטרו)

עו"ד נועה יאיון, מנהלת המחלקה המשפטית ומדיניות האקלים, בחברה להגנת הטבע הדגישה בשיחה עם וואלה! את חשיבות תרומת הטבע להתמודדות עם משבר האקלים. "מקורו של המשבר האקלימי, הוא בין השאר בחוסר איזון גובר והולך, בין כמות גזי החממה הגדלה באטמוספירה, ובין מיעוט שטחי הטבע שיכולים לקלוט ולספוח את הגזים הללו. ככל שהטבע נהרס, כך נפגעת יכולתו של הטבע לווסת את האקלים". לפי דברי עו"ד יאיון, "לא תיתכן התמודדות עם משבר האקלים ללא תכנית סדורה לשמירה ושיקום הטבע בישראל, ולשם יש לשאוף, לצד הפחתת הפליטות".

"ההתנהלות בישראל עשויה להחליש את יכולת התחרותיות של המשק הישראלי"

ראשי המשק פנו בחודש שעבר לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה משותפת להקים מנהלת להתמודדות עם משבר האקלים שתשב במשרד ראש הממשלה. מדובר בהתאחדות התעשיינים בישראל ואיגוד לשכות המסחר, ביחד עם ארגוני סביבה רבים תחת המטריה של ארגון "חיים וסביבה" במסגרת יוזמה של אוניברסיטת תל אביב "הזירה הסביבתית".

דרישה להקים מנהלת להתמודדות עם משבר האקלים. זיהום זפת בגן הלאומי תל דור (צילום: רשות הטבע והגנים, תומר עופרי)

במכתב ששיגרו, הארגונים הדגישו כי משבר האקלים דורש ראייה רוחבית רחבה לפתרון בעיות השזורות בסמכויותיהם של שלל משרדי הממשלה. הם הציגו לדוגמה משרדי הממשלה שאינם מתואמים ביניהם, ויעדי הפחתת פליטות שונים בין משרד האנרגיה למשרד להגנת הסביבה. לכן, לדברי מחברי המכתב, חוסר התיאום הממשלתי וההתנהלות הנוכחית בישראל עשויה להחליש את יכולת התחרותיות של המשק הישראלי כבר בעתיד הקרוב. "להערכתנו, לא ניתן משקל מספיק למגמות בינלאומיות בשוקי הפחמן ובשוקי האנרגיה, אשר הינן בעלות השפעה מכרעת על השוק המקומי".

פסגת הנשיא ביידן באפריל והצעדים בהם נוקט הממשל האמריקאי מבשרים על שינויים מבניים משמעותיים במאבק הממשלתי האמריקאי בנושא האקלים. "הקמת ועדה בנושא אקלים בבית הנבחרים ומועצת אקלים לאומית בבית הלבן מראים כי ניהול המשבר מצריך ראייה רוחבית ונגיעה של כל הגורמים בממשל. בדרך הארוכה הזו בה מתחילה לצעוד ישראל, עוד יידרשו צעדים רבים", אומר לוואלה! יו"ר השדולה למען האקלים בכנסת ח"כ יוראי להב-הרצאנו.

בהסכם הקואליציוני בין מפלגות יש עתיד ומרצ נכנס לראשונה סעיף בנושא האקלים - התחייבות כי יחוקק חוק למאבק במשבר האקלים שיכיל יעדים שאפתניים לצמצום פליטות פחמן, מעבר לאנרגיות מתחדשות, פינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה ושיפור התחבורה הציבורית והשיתופית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully