מה בין הקורונה ליחסנו לטבע? אם תשאלו מדענים, מתברר שהקשר הדוק. הפאנל הבין-ממשלתי האמון על המגוון הביולוגי ושירותי המערכת האקולוגית מטעם האו"ם (IPBES) פרסם בחמישי האחרון דוח ראשון בנושא. 22 המדענים שערכו את הדוח עמדו על הקשר בין שמירה על הטבע להתפרצות מחלות זאוטוניות, מחלות שמקורן בבעלי חיים שעשויות לעבור לבני אדם, כמו נגיף הקורונה.
מומחי בריאות וסביבה סיכמו בדוח ממצאים מדעיים, וחשפו בדוח נדבך נוסף בהתפרצויות המחלות. הסיבות העיקריות: שינוי בשימושי קרקע - משטחים טבעיים לחקלאות או פיתוח, שינויי אקלים, אובדן המגוון הביולוגי, סחר וצריכה ישירה של חיות בר וחיות משק וכן לחץ אנושי גובר הקשור לעלייה באוכלוסיית בני האדם על כדור הארץ. במאי השנה כבר הוכח כי הסיבה להתפרצות של מעל 70% מהמחלות הזואונוטיות הוא ניצול יתר של הטבע.
מתוך 1.7 מיליון וירוסים שמעריכים שקיימים בטבע ועדיין לא נתגלו, מעריכים המדענים כי 850 אלף וירוסים עלולים להדביק בני אדם, ושכחמישה וירוסים חדשים צפויים לצוץ כל שנה ומהם לפחות אחד בעל פוטנציאל להפוך למגיפה.
עוד בוואלה!
"עסקים כרגיל הם לא אופציה, צריך שינוי משמעותי", אומר דיוויד דאסזק, אחד המדענים המובילים בכתיבת הדוח. "השקעה במניעת מגיפות במקום להסתפק בתגובה להתפרצות מגיפות, ושיקום כלכלי ירוק מקורונה, ישתלמו אפילו בטווח הקרוב".
הדוח מציע מגוון פתרונות, בנוסף להמלצה העיקרית של צמצום צריכה וסחר במזון מן החי. המלצות נוספות הן צמצום של הרס שטחים פתוחים וכריתת יערות, הגדלת המס על מוצרים שייצורם מגביר את הסיכון להתפרצות מגיפות, הכנסת מנגנונים להערכה של השלכות פיתוח בשטחים פתוחים על הסיכון להתפרצות מחלות ועוד. לפי IPBES, שמירה על הטבע ועל שטחים טבעיים מחוברים ומתפקדים, שמסוגלים להכיל מספר רב של מיני בעלי חיים וצמחים, תגדיל את החוסן הטבעי של המערכות האקולוגיות.
גם מנהיגי העולם מתחילים להכיר בחשיבות הנושא. בסוף ספטמבר התכנסה פסגת מנהיגים של האו"ם בנושא שמירה על הטבע ומנהיגי העולם, החל מנציבת האיחוד האירופאי ועד המלך עבדאללה מירדן ונשיא המדינה ראובן ריבלין. אחד אחד עלו לדבר על המחויבות שלהם לשמירת הטבע והיציאה לא רק ממשבר הקורונה - אלא גם ממשבר האקלים והמשבר האקולוגי שהעולם נמצא בו.
ישראל חתמה על הצהרת המנהיגים המפרטת שורה של פעולות כלל-ממשלתיות הדרושות לשמירה על הטבע, ומניעת הסיכון להפצת מחלות נוספות. ריבלין הצהיר בנאומו לאומות העולם כי ישראל מחויבת לקדם אנרגיה נקייה ושיקום שטחים פתוחים, וקרא לפעול עכשיו על מנת להגן על הטבע והמגוון הביולוגי.
ביטוח חיים
אם בוחנים את המרחק בין הצהרות המנהיגים על חשיבות השמירה על הטבע והמעשים בפועל - הפער עצום. עם זאת, האיחוד האירופי לא מתמהמה וכבר מציב עובדות בשטח - ועדת שרי הסביבה של האיחוד התכנסה בשבוע שעבר ועברה מדיבורים והצהרות למעשים, במטרה להוות דוגמה.
לפי שרת הסביבה הגרמנית, סבניה שולץ, הטבע והמגוון הבילוגי הם "ביטוח החיים שלנו" ומספקים אוויר נקי, מים נקיים, אוכל, עבודות ופרנסה. לדבריה, עם הרס הטבע גובר הסיכון להתפרצות מחלות חדשות ומגיפות. לכן ועדת השרים החליטה לאשר את התכנית האסטרטגית האירופית עד 2030 לשמירה על הטבע והמגוון הביולוגי.
ועדת השרים האירופית קבעה כי כ-30% מהסיוע הכספי להתאוששות מהקורונה, שסומנו עבור פעולות לשינויי אקלים, יוקצו לשמירה על הטבע, עמידה ביעדים מחייבים לשיקום אקולוגי של שטחים פתוחים וקידום פתרונות מבוססי טבע על מנת להילחם בשינויי אקלים. בין היתר, מדובר בפעולות לשמירה על יערות, ביצות, אזורי הצפה של נחלים. ועדת שרי האוצר האירופאים צפויה להתכנס בשבוע הקרוב על מנת להחליט על ההקצאות התקציביות הסופיות.
ישראל מהגרועות בעולם
מכון SwissRE מתחום הביטוח פרסם החודש דירוג ובו כימת סיכונים בתחום הטבע. בדוח נמצא כי חמישית ממדינות העולם נמצאות בסיכון של קריסת מערכות אקולוגיות טבעיות. ישראל מככבת באחד המדדים, וזכתה להיכלל ברשימת 20 המדינות שמצב המגוון הביולוגי ושירותי המערכת האקולוגית שלהן הוא השברירי ביותר בעולם, מקום שני אחרי מלטה ורק קצת יותר טוב מבחריין.
בישראל, יש יותר מ-25% של שטחים מוגנים ביבשה. עם זאת, חלק גדול נמצא בנגב ובשטחי אש. שטח המים הטריטוריאליים המוגן בישראל הוא רק 2.5%, ולא השיג עדיין את השאיפות שישראל הציבה במסגרת יעדי הפיתוח הבר קיימא באו"ם - 8.5% לפחות בים ו-30% ביבשה. מינים רבים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה מקומית ועולמית.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי המשרד מגבש בימים אלה הצעת מחליטים לשמירה על המגוון הביולוגי. ההצעה כוללת רכיבים של חיזוק המערכות האקולוגיות הייחודיות לישראל, שמירה על החי והצומח, צמצום הפגיעה בשטחים הפתוחים, הטמעת שיקולי מגוון ביולוגי במגזר העסקי, מניעת חדירה של מינים פולשים וכן רכיב של הכנת תכנית פעולה לאומית למגוון הביולוגי. לפי המשרד, הצעת ההחלטה תובא בחודשים הקרובים לאישור הממשלה.
בעשור האחרון הוכרזו כ-3% משטח המדינה כשטחים מוגנים: כ-103 שמורות טבע וגנים לאומיים בשטח יבשתי של 634 אלף דונם. בשנת 2019 הוכרזו 20 שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים, בהן שמורת טבע ימית גדולה, ראש הנקרה-אכזיב, בהיקף של 100 אלף דונם. עם זאת, בשטחים מוגנים אלו אין ייצוג הולם של בתי גידול ההופכים לנדירים בישראל - כגון חולות מישור החוף, בריכות החורף וקרקעות הלס בנגב.
התכנית הלאומית למגוון ביולוגי צפויה לכלול דגש מיוחד על הגנה ושיקום אקולוגי של כתשעה סוגים של בתי גידול שאינם מיוצגים כראוי בשמורות הטבע הקיימות. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי ללא שיקום של חלק מבתי גידול אלו, לא ניתן יהיה להגיע ליעד שישראל מחוייבת אליה לפי אמנת המגוון הביולוגי של האו"ם.
אריאל ברונר מבירדלייף אינטרנשיונל מדגיש בשיחה עם וואלה! NEWS כי לישראל תפקיד מפתח על אף גודלה הקטן, שכן היא בנקודה אסטרטגית בציר הנדידה של ציפורים ונקודת מפגש בין שלוש יבשות. לכן, הוא אומר ממקום מושבו בבריסל, המדינה נושאת באחריות גדולה - אך גם בהזדמנות נדירה. "לשיקום אקולוגי של שטחים פתוחים בישראל, כגון בתי גידול לחים ושטחים חקלאיים, תהיה השפעה חוצת גבולות על שמירת הטבע - מסיביר הארקטית עד לדרום אפריקה".
אליזבת' מרומה, מזכירת אמנת המגוון הביולוגי, הדגישה בפסגת המנהיגים באו"ם כי שמירה על הטבע אינה נחלתם הבלעדית של המשרדים להגנת הסביבה.
הצהרת המנהיגים שישראל חתמה עליה קוראת למשרדי הממשלה השונים לפעול ביחד על מנת לפתור את הגורמים הישירים והעקיפים הגורמים לאובדן המגוון הביולוגי: סובסידיות מזיקות לטבע; אי הקפדה במניעה של כניסת מינים פולשים בגבולות המדינה, דוגמת נמלת האש שכבר גורמת לנזקים כלכליים ופוגעת באיכות חיי התושבים; אובדן בתי גידול טבעיים; וחוסר קישוריות של השטחים המוגנים על מנת ליצור רצף של שטחים.
השטחים הפתוחים והמוגנים בישראל בעיקר באזור מרכז הארץ אינם מחוברים כראוי, ולכן התווך החקלאי הוא קריטי ביותר על מנת ליצור קישוריות.
ממשרד החקלאות והכפר נמסר בתגובה כי המשרד "מברך על חתימת הצהרת המנהיגים בפסגת האו"ם וגאה בכך שישראל עתידה לקחת חלק בקידום תכנית לאומית למגוון ביולוגי. המשרד יעזור ויפעל ככל שיידרש בנושא".
עוד הוסיפו במשרד כי הם "פועלים לקידום תכניות למסדרונות אקולוגיים במטרה להגן על השטחים הפתוחים לצד הבטחת העיבוד החקלאי בשטחים החקלאיים. בנוסף, המשרד הניע מהלך אסטרטגי לגיבוש תכנית מדיניות משרדית ארוכת טווח לחקלאות סביבתית, המפחיתה את ההשלכות השליליות על הסביבה, מעצימה את אלה החיוביות, בד בבד עם שמירה על חקלאות מקומית והבטחת רווחיות".
ובינתיים אצלנו: הצהרות כן, תקציב לא בטוח
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל מסרה לוואלה! NEWS כי היא הגדירה את נושא המגוון הביולוגי כנושא ליבה של המשרד. "אני פועלת במספר ערוצים לטובת קידום הנושא, בין השאר - רגולציה, מדיניות ותקצוב", הבהירה השרה.
"בנוסף, כללתי את הנושאים של שיקום נחלים וטבע עירוני בתכנית ההתאוששות ממשבר הקורונה", הוסיפה. "אישרתי הוראת שעה למניעת ציד של התור המצוי והשליו הנודד הנמצאים בסכנת הכחדה, תקנות למניעת סחר בפרוות בעל חיים, ותזכיר חוק לתיקון חוק להגנת חיות הבר - למניעת הרעלות חיות בר".
השרה הדגישה גם את הצורך שישראל תוביל בדוגמה אישית בנושא גם מבחינת יחסי חוץ: "חשוב מאוד שמדינת ישראל תתחייב באופן ברור גם בזירה הבין-לאומית לקפיצת מדרגה בפעילותה לשמירה על המגוון הביולוגי, ולכן אני מתכוונת להביא לממשלה החלטה המאגדת את הפעולות הדחופות הדרושות לשמירה על המגוון הביולוגי בישראל תוך התאמתה לאמנת המגוון הביולוגי" .
עם זאת, למרות מחויבות המשרד ודחיפות הנושא שמתחדדת לאור משבר הקורונה, לא ברור האם החלטת הממשלה בנושא המגוון הביולוגי, כולל נושא שיקום המערכות האקולוגיות, מתוכננת להיכלל בתקציב המדינה הקרוב.
בחברה להגנת הטבע מברכים על שלל הפעולות שהשרה עשתה לאחרונה, כולל קידום נושא מניעת הרעלות של חיות הבר, אך מביעים זהירות אופטימית.
אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע, אמר כי "צריך לראות כמה כסף בפועל מתוך תקציב המשרד ותקציבי הממשלה מנויד עכשיו ובשנים הקרובות לטובת שמירת המגוון הביולוגי, אילו פעולות חקיקה מערכתיות המשרד יוזם ומוביל, למשל בתחום המינים הפולשים, והאם בפועל יוכרזו מינים בסכנת הכחדה כמינים מוגנים, כגון דקר הסלעים". הוא הבהיר כי "המבחן שלנו, של הטבע ושל הציבור הוא מבחן התוצאה".