המין שאחראי על יצירת המגיפה העולמית הנוכחית הוא אנחנו - המין האנושי, כך לפי מאמר שפורסם על ידי מומחים עולמיים בתחום הסביבה. המדענים - ג'וזץ סטל, סנדרה דיאז, אדוארדו ברונדיזיו ופטר דסזק - כותבים כי מקורן של 70% מכלל המחלות המשפיעות על בני אדם מפתוגנים הזולגים אל בני האדם מחיות הבר והמשק.
בירוא יערות, התרחבות אינטנסיבית של החקלאות, כרייה, חציבה, פיתוח תשתיות וניצול יתר של חיות בר הובילו ביחד ליצירת "סערה מושלמת" להתפרצות הפנדמיה, וזו יכולה להיות רק ההתחלה. כבר היום חוזים שקיימים יותר מ-1.7 מיליון וירוסים שעלולים להשפיע על בני האדם. כל אחד מהם יכול להיות אפילו יותר קטלני ולגרום גם כן לשיבושים משמעותיים לשגרת החיים.
מומחים אלה הובילו את בחינת מצב הטבע העולמי בכמה דוחות מפתח של פאנל המומחים בנושא המגוון הביולוגי ושירותי המערכת האקולוגית ה-Interdisciplinary Panel for Biodiversity and Ecosystem Services (IPBES), המקבילה של פאנל המומחים של אמנת האקלים. דוח מצב הטבע העולמי שהושק שנה שעברה על ידי הפאנל מתאר שבמצב הנוכחי מעל למיליון מינים נמצאים כיום בסכנת הכחדה, לרוב כתוצאה מפעילות ישירה ועקיפה של מעשי האדם.
עוד בוואלה!
ד"ר אנה טרכטנברוט, ראש תחום מגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה ונציגת ישראל ל-IPBES, דיווחה כי "כמו בכל העולם, גם דוח מצב הטבע של ישראל מראה על הידרדרות מתמשכת במצב הטבע בארץ. הרס וקיטוע בתי גידול טבעיים, מינים פולשים וזיהום השטחים הפתוחים והנחלים, מאיימים לפגוע בעמידותן של המערכות האקולוגיות וגורמים לחוסר איזון בטבע ולהגברת הפוטנציאל להעברת מחלות לבני אדם. כך למשל, הפסולת במרחב הציבורי מביאה להתרבות יתר של מינים מתפרצים בעלי פוטנציאל להעברת מחלות".
ההשקעות והתמריצים של הממשלות לשיקום המשק כיום, לפי המדענים, מהווים הזדמנות חד-פעמית לשינוי הנדרש להתמודדות גם עם המשברים הסביבתיים: "יש לנו חלון הזדמנויות צר להתגבר על האתגרים מהמשבר הנוכחי ולהימנע מלזרוע את הזרעים של המשברים העתידיים". המדענים מדגישים שהמדיניות הגלובלית והמודל של צמיחה כלכלית בכל מחיר עלולים לחשוף את האנושות למגיפות נוספות. תמריצים לא נכונים יכולים להחזיר אותנו אל העבר ועלולים לממן בפועל את התפרצות המגיפות הבאות. ניתן לבנות את חבילות הסיוע הכלכלי למשק באופן שיציל חיים, ישמור על הפרנסה של האנשים ויגן על הטבע.
מדענים אלה אינם לבד. ארגון ה-OECD יצא בקריאה לממשלות לנצל את ההזדמנות לשיקום כלכלי ירוק והדגיש כי הזמן לפעול למען מטרות סביבתיות רחבות יותר הוא עכשיו. בנוסף לכך, בקווים המנחים שפרסם, קבע הארגון שמדיניות כלכלית לשיקום המשק צריכה לשאוף לסביבה נקייה. לכן, ב-OECD ממליצים לוודא שכל סוג של תמריץ ממשלתי שיינתן במסגרת שיקום המשק ייבחן וייעשה בצורה שתתרום לחוסן החברתי העתידי ולבריאות הסביבה. למשל על ידי חיזוק השמירה על הטבע, צמצום פליטות של גזי חממה ומניעת זיהומי אוויר ומים.
במקביל, 17 שרים לאיכות סביבה ממדינות אירופה קראו לכך שה"גרין דיל" האירופי יהיה הבסיס לתכניות השיקום של האיחוד האירופי. במקביל, בפרלמנט האירופי הוקמה קואליציה לשיקום כלכלי ירוק (Green Recovery Alliance) הכוללת 180 חברי פרלמנט אירופי, מנכ"לי עסקים מובילים (כגון מיקרוסופט, איקאה, לגו ולוריאל) ובכירי ארגוני החברה האזרחית, שהצטרפו ביחד לקריאה לשיקום כלכלי ירוק. יוזמות אלו הובילו להתחייבות מצד בכירים באיחוד האירופי, כגון סגן הנשיא הראשון של הנציבות האירופית מר פרנץ טימרמנס, שכל השקעה כלכלית של האיחוד תיעשה לפי הקווים המנחים של הגרין דיל. לפי טימרמנס, "הגרין דיל היא לא מותרות שזורקים בזמן משבר, היא חיונית לעתיד אירופה".
ברחבי העולם כבר החלו בפעולות לשיקום כלכלי ירוק
ברמה המקומית כבר פועלים לביצוע: באוסטריה שוקלים לקבוע כי כל חילוץ כלכלי פוטנציאלי של חברת "אוסטריאן איירליינס" יכלול תנאים לעמידה במטרות הסכם פריז לשינויי אקלים. בעיר מילאנו באיטליה, כך לפי ה"גרדיאן", כבר הכריזו כי ירחיבו את שבילי האופניים והמדרכות להולכי רגל ויצמצמו משמעותית את תנועת הרכבים במהלך הקיץ עבור 35 קילומטרים של כבישים במרכז העיר. זאת, על מנת לסייע לאזרחים לשמור על מרחק בטוח בזמן שהם ברחוב ולצמצם את זיהום האוויר. סגן ראש העיר מרקו גרנלי אמר לעיתון הגרדיאן כי "אנחנו רוצים לפתוח את הכלכלה, אבל חושבים שיש לעשות זאת בצורה אחרת ממה שהיה לפני המשבר".
ביום כדור הארץ, שצוין ב-22 לאפריל, הכריז מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כי "ההתמודדות עם הוירוס הינה המבחן הגדול ביותר שהאנושות צריכה להתמודד איתו מאז מלחמת העולם השנייה. משבר נוסף, עמוק אף יותר מהנוכחי, הוא המשבר הסביבתי שניצב לפתחנו. תקציבים ציבוריים שיוקצו להתמודדות עם המשבר צריכים להיות מושקעים בעתיד ולא בעבר".
בישראל, דוקטור אנה טרכטנברוט אמרה כי "המשרד להגנת הסביבה מכין תכנית לאומית כוללת לשמירה על הטבע בישראל כדי לחזק את תפקודו של הטבע ואת התועלות לבריאות ולרווחת התושבים".
המדענים מהאו"ם מדגישים במכתבם כי נדרשים שינויים מהותיים באופן שבו מתקצבים ומתייחסים לנושאים סביבתיים, אך העלויות של שינויים אלו הינן זניחות בהשוואה למחיר שאנו כבר משלמים עכשיו. בנוסף, הם מביעים זהירות אופטימית: "אנחנו יכולים לצאת מהמשבר הנוכחי חזקים וחסינים יותר מתמיד. לשם כך עלינו לבחור מדיניות ופעולות שמגינות על הטבע - כדי שנוכל לעזור לטבע להגן עלינו".
הכותבת היא בעלת תואר מוסמך במנהיגות לשמירת טבע מאוניברסיטת קיימברידג', ותואר מוסמך בלימודי מדבר מאוניברסיטת בן גוריון