פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נזק לדגים ולאדם: החלזונות שפלשו לכנרת ומאיימים להרוס את האגם

      חוקרים מזהירים כי הופעתם של מיני פולשים חדשים לזירה האקולוגית עלולה להוביל להיעלמות מינים מקומיים שחיו באזור ולהפר את האיזון הטבעי. חלקם עלולים להביא עמם טפילים הפוגעים בדגים ומסוכנים גם לבני אדם. האשמים העיקריים - אנחנו. כל הפרטים

      חוף גינוסר בכנרת, 10 בספטמבר 2018 (ראובן קסטרו)
      האגם בסכנה. חוף גינוסר, כנרת (צילום: ראובן קסטרו)

      בזירת המחקר לחקר האגמים והימות בישראל התעוררה לאחרונה דאגה נוכח גילוי שני מיני חלזונות שפלשו לכנרת. שני הפולשים מצטרפים לחילזון פולש ותיק יותר באגם, שאף הפך למין השליט בכנרת. גילוי הפולשים החדשים פורסם בבטאון "ארץ הכנרת" של רשות כנרת. במאמר שכבתבו ד"ר תמר זהרי, דוד קמינגס ובני סולימני מהמעבדה לחקר הכנרת במכון לחקר ימים ואגמים בישראל. ''מדובר בתופעות המעידות על המשך מגמת הפחתת יציבותה האקולוגית של הכנרת, הפוגעות במגוון הביולוגי של האגם'', הסבירה חוקרת בתחום.

      אחד משני המינים החדשים מוכר בשמו Tarebia granifera. החוקרים מציינים כי מדובר במין פולש במקומות רבים בעולם, עם פוטנציאל לנזק עקב העברת טפילים שפוגעים בדגים ובבני אדם. מין זה כבר נמצא בעבר בעמק המעיינות, אולם רק לאחרונה נראה גם בכנרת. מקורו בדרום-מזרח אסיה, אבל התערבותו המזיקה של האדם במערכות האקולוגיות השונות הובילה להפצתו גם באפריקה ובאמריקה, וכעת גם בישראל.

      עוד בוואלה! NEWS:
      אלוף פיקוד הצפון היוצא: "במלחמה הבאה יהיה נכון לפנות יישובים"
      "עודדו מכירה לקטינים": כתבי אישום נגד 27 מעורבים בפרשת טלגראס
      חשד: זוג הורים חטפו את בתם וגררו אותה על הכביש בנגב | תיעוד

      חילזון זה מצטרף לדייר ותיק ממנו במעט בכנרת; מדובר בחילזון Pyrgophorus sp. מוצאו באיים הקאריביים ולא ברור עדיין מה פוטנציאל הפגיעה שלו במערכת האקולוגית של הכנרת. שני החלזונות השתכנו באגם לצד מהגר קודם שזוהה בכנרת לפני כתשע שנים והפך לחילזון הדומיננטי בה: טיארה סקאברה (Thiara scabra). מאז שנצפה לראשונה באגם, החל מעקב אחריו ותוצאות הבדיקות מעלות שהוא מהווה כיום מעל ל-90% מכלל החלזונות בכנרת.

      החוקרים מציינים כי המינים הפולשים דוחקים מהכנרת את המינים הטבעיים. חמישה מיני חלזונות היו מוכרים בכנרת. אחד נעלם כבר בשנות ה-70' של המאה הקודמת, אחר הפך נדיר מאוד, לצד שלושת הנוספים שנחשבים אף הם לנדירים למדי. "הופעה והשתלטות של מינים פולשים והיעלמות מינים מקומיים שחיו באזור מיליון שנים הן תופעות המעידות על המשך מגמת הפחתת יציבותה האקולוגית של הכנרת, הפוגעות במגוון הביולוגי של האגם וכנראה גם במארג המזון, ולכן הן צריכות להיות מקור לדאגה", כתבו החוקרים.

      לטענת החוקרים, פלישת החלזונות התרחשה בעקבות התנהגות חסרת אחריות של בני אדם. ה-Tarebia granifera למשל, מוכר כמנקה ביולוגי בתעשיית האקווריומים וכך הצליח להתפשט בעולם ולהפוך למטרד. הוא מוכר כפונדקאי של תולעים טפילות הגורמות לתחלואה בבני אדם ובדגים. עליית המליחות בכנרת מקנה לו יתרון על פני מינים אחרים והוא גם יכול לשרוד במשך שבועות בסביבה לחה ללא מים, באמצעות התחפרות בחול.

      גם הופעת חילזון ה-Pyrgophorus sp. ממחישה מידת הנזק לה עשוי האדם לגרום למערכות האקולוגיות; החוקרים משערים כי חילזון זה הגיע לישראל לצד "חסת המים", צמח המוכר כפולש שככל הנראה הגיע כצמח פופולרי בבריכות נוי. הצמח, שעד לפני כמה שנים הצליח להגיע עד לשפך נחל צלמון לכנרת, עלול לפלוש לנחלים ולאגני מים שקטים כמו שפכי נחלים או לגונות פנימיות ולגרום לנזקים אקולוגיים מקומיים, למפגעי יתושים ופגיעה בבתי גידול.

      מחקרים מלמדים כי פלישת חסת המים עלולה לגרום לנזק אקולוגי המוביל לדחיקת בתי גידול של מינים מקומיים וירידה בשיעור החמצן במים. כמו כן הצמח עלול לגרום לסתימת תעלות ניקוז, שיבוש ופגיעה במתקני שאיבת מים.

      לחוקרים עדיין לא ברור אם החלזונות הפולשים החדשים יזיקו לכנרת, אבל כבר כעת הופעתם והתבססותם צריכה לעורר דאגה. "התופעה היא תמרור אזהרה נוסף המעיד על מצבה העדין והרגיש של הכנרת כמערכת אקולוגית, ושל מארג המזון שבה, הנתון היום לטלטלות ושינויים קיצוניים", כתבו החוקרים.