הארמנים בישראל דורשים שרוחות השינוי מארה"ב יגיעו לכנסת: "אבסורד שאנחנו מאחור"

הקהילה הארמנית ראתה את ביידן מצטרף ל-30 מדינות שהכירו ברצח העם, ולא מבינה איך דווקא ישראל מסרבת לקרוא לפשע בשמו. "זה שורף את הנשמה", הם מודים בשיחה עם וואלה!, ומבקשים מהממשלה לצלוח את סבך האינטרסים ולמלא את חובתה המוסרית: "בשבילנו זה כמו להכחיש את השואה"

אורי סלע
קוראים לישראל להצטרף. הפגנה מול משרד החוץ (צילום: פלאש 90, הדס פרוש)

הכרת נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ברצח העם הארמני הציתה מחדש את התסכול של הקהילה בארץ. סבך האינטרסים הדיפלומטיים מול טורקיה, שמנע מארצות הברית לפעול עד אתמול, אינו פוסח על ישראל, וגבר על עשיית הצדק בניסיונות קודמים. הקהילה מקווה שההודעה מסמנת שינוי, ודורשת מהממשלה להצטרף לבעלת בריתה ו-30 המדינות הנוספות שנעמדו לצד הארמנים.

"אנשים לאט לאט מתעוררים לזה, ומתחילים להבין את גודל העניין", טוען סרג' בידויאן, תושב חיפה. "ב-1915 הייתה שואה לעם הארמני, ואני מאוד שמח שביידן עצמו הרים את הכפפה ואמר: 'חברה היה שם משהו'. עד היום אנשים הכחישו, ולצערי גם בממשלה כאן היו פליטות פה. מתי שהיו צריכים את הארמנים השתמשו בנו, אבל כשהיינו באמת צריכים את ההכרה - אנחנו לא פה. לא עושים את זה בממשלה כמו שצריך, זה אך ורק מפוליטיקה מארדואן, וגם הוא פתאום מבין שיש מצב שיחסי הכוחות משתנים".

"גם ארדואן מבין שיחסי הכוחות משתנים". סרג' בידויאן (צילום: אתר רשמי, ,)

לדבריו, "אני מרגיש אכזבה כל פעם מחדש שהאמת לא יוצאת לאור, ממש תחושה של חוסר כבוד ואי-הדדיות. אני ישראלי-ארמני שגר כאן וגאה במדינה, עומד בצפירה ביום השואה ומכבד בכל מקום אפשרי, ויש חוסר כבוד לעם הארמני שחי כאן, פשוט מאוד".

למרות שבידויאן למוד אכזבות, הוא מאמין שהפעם יגיע השינוי. "ישראל תודה ביום מן הימים, אבל זה אמור כבר להגיע. אם ארצות הברית הגדולה, שאנחנו הולכים אחריה, אומרת שהייתה שואה ומיליון וחצי איש נספו, וזה על קצה המזלג, אני מאמין בלב שלם שגם ישראל תרים את הכפפה ותכיר".

יו"ר הוועד הלאומי הארמני, הארוט ברמיאן, מספר כי היחס של הממשלה לארמנים נותר זהה מתחילת המאבק בשנות ה-70. עם זאת, הוא מציין כי המאבק להכרה זכה לתמיכה מכמה מפלגות, בהן מרצ ויש עתיד.

עוד בוואלה!

ביידן הפסיק לפחד מטורקיה, ועשה צדק היסטורי עם שואת הארמנים

לכתבה המלאה
"הזדמנות פז לקחת צעד אמיץ". הארוט ברמיאן (צילום: אתר רשמי, ,)
"בשבילנו, לא להכיר ברצח העם זה כמו להכחיש את השואה"

ברמיאן שב ומדגיש את חשיבות ההתפתחות האחרונה. "אנחנו יודעים שישראל תמיד מיישרת קו עם ארצות הברית, אז לדעתנו זאת הזדמנות פז לקחת את הצעד האמיץ והנכון ולעשות את חובתה המוסרית", הוא אומר. "מה שקרה אתמול זה יום היסטורי לעם הארמני. בעולם מצפים שישראל גם תעשה את הצעד הנכון ותתייחס לעם הארמני באופן ישר וצודק, ולא לחפש מילים כמו 'טרגדיה' או 'הכאב הארמני'. זה לא להכיר ברצח העם, אלא להכחיש אותו, ובשבילנו זה כמו להכחיש את השואה".

הוא מכנה את חוסר ההכרה בישראל "אבסורד", וטוען כי "זה לא עניין פוליטי, אלא עניין שקשור למוסר אנושי. תמיד אמרו לנו שטורקיה בעלת ברית של ישראל במזרח התיכון, וזה היה נכון עד אמצע שנות ה-2000 כשטורקיה שינתה את המדיניות ביחס לפלסטינים. במשבר בין המדינות ציפינו שישראל תנצל את הטיימינג, ניסינו להיאבק וללחוץ אבל זה לא קרה".

סבך של אינטרסים. ארדואן וביידן (צילום: רויטרס)

יו"ר הוועד הלאומי קובע כי "צריך אומץ פוליטי של מנהיג כמו ביידן ולקרוא לדברים בשמם. צרפת הכירה, קנדה מכירה, עכשיו גם ארצות הברית. יש לחץ בינלאומי על טורקיה להכיר. ישראל הייתה צריכה להיות הראשונה להכיר בג'נוסייד הארמני, אני מאוד מופתע שזה לא קרה. אומרים לי לפעמים שזה בשביל האקסקלוסיביות של השואה, אבל על שואה אין אקסקלוסיביות, להפך - כשיש קורבנות הם צריכים להגיש יד אחד לשני".

קשורים זה בזה

במלחמת העולם הראשונה טבחו העותמאנים בכמיליון וחצי ארמנים והוציאו לפועל גירושים המוניים. במאה השנים שחלפו, נקשר גורלם של הארמנים והיהודים. הראשון שהעלה את הפשעים לתודעה היה הסופר היהודי-אוסטרי פרנץ ורפל, שגולל את ההתנגדות הארמנית בדרום טורקיה בספר "40 הימים של מוסה דאג" שפרסם ב-1933. באותם חודשים עלו הנאצים לשלטון בגרמניה, ומאז ועד היום גורמים בשני הצדדים דואגים להזכיר כי יש ציפייה מיוחדת מישראל לדאוג שהזוועות לא יישכחו.

"בתור עם שעבר את הכאב ומכיר אותו, לא להכיר זאת בושה למדינה", מבהירה יו"ר איחוד הארמנים בישראל, כריסטינה מובססיאן. "אני ארמנית-ישראלית ששירתה בצבא, אני פה מגיל תשע. גם היטלר הדגיש שאף אחד לא דיבר על רצח הארמנים. אם היו עוצרים בזמן את רצח העם הארמני לא היו נרצחים שישה מיליון יהודים. העולם תמיד שותק, ובאים אחרי כמה שנים ואומרים: 'אה, תראו מה היה'".

"אנחנו אמורים להיות קרובים, ובגלל פוליטיקה זולה זה לא קורה". כריסטינה מובססיאן (צילום: אתר רשמי, ,)
"ביד ושם רואים שארמנים עזרו ליהודים בשואה. אנחנו אמורים להיות הכי קרובים, ובגלל פוליטיקה זולה זה לא קורה"

מובססיאן ממשיכה ומותחת ביקורת על הממשלה. "זה עצוב, רואים ביד ושם שארמנים עזרו ליהודים בשואה. אנחנו אמורים להיות הכי קרובים ובגלל פוליטיקה זולה זה לא קורה. זה שורף את הנשמה. יש לנו את אותה היסטוריה. דווקא מהמקום של המשותף, מכל המדינות שהכירו הארמנים הכי דורשים ומחכים לממשלת ישראל. מבחינה מוסרית ישראל חייבת להכיר בג'נוסייד". על הכרזת ביידן היא אומרת: "ברגע שהכירו, וארצות הברית וישראל הן כמו אחיות, הציפייה היא שאחריה הממשלה תעשה את הצעד הזה ותשים את הפוליטיקה בצד".

קוורק טשגיאן, תושב ירושלים, תיאר את הרגשות המעורבים שחווה אתמול. "התחושות מדהימות. העם הארמני ציפה ממדינות כמו ארצות הברית שיכירו בשואה. לקח הרבה זמן, אבל עדיף מאוחר מלעולם לא. אתמול ציינו את יום השואה ה-106, ובכל זאת שמחנו קצת אחרי הידיעה הזאת. כולנו תקווה שמדינת ישראל תאזור אומץ ותכיר גם היא בשואה, ולא תפחד מאינטרסים או אדם כמו ארדואן".

"בתור ישראלי, הייתי מצפה מישראל שתהיה אחת המדינות הראשונות בעולם שתכיר בשואת הארמנים, ובכל שואה", הוא מבהיר. "מדינת ישראל קמה בעקבות שואה. אני מאמין שבסוף ישראל תכיר בנו, ומקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר".

"מדינת ישראל קמה בעקבות שואה, היא צריכה להיות הראשונה להכיר בנו". קוורק טשגיאן (צילום: אתר רשמי, ,)

המאמצים לקידום הנושא בכנסת נחלו בעבר כישלונות, כשהאחרון היה ב-2018: בשיאו של משבר ביחסים עם טורקיה, המליאה אישרה להעלות את ההכרה להצבעה, ובסופו של דבר ההצעה הוסרה מסדר היום. ועדת החינוך, התרבות והספורט הכירה ברצח העם לפני כחמש שנים, אך לא הצליחה ליצור סחף חזק דיו מול המתנגדים בממשלה, ובראשם משרד החוץ. המשרד חושש ממשבר ביחסים עם נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן, שמכחיש שהרצח היה שיטתי, ומנסה למזער את מספר המדינות המכירות בממדיו דרך סנקציות ואיומים.

הנשיא ראובן ריבלין הזכיר את הנושא על בימת האו"ם בטקס יום השואה הבינלאומי ב-2015, והתחמק מהתיאור המפורש "רצח עם". בתקופתו כסגן שר החוץ גם בנימין נתניהו הביע תמיכה ואמר כי "יש דברים שהם מעבר לדיפלומטיה", אולם בכהונותיו בראשות הממשלה שמר על שתיקה.

יו"ר סיעת מרצ, ח"כ תמר זנדברג קראה לממשלה ללכת בעקבות ביידן ולהכיר בפשעים, וכינתה את הכרזתו "היסטורית". יו"ר יש עתיד יאיר לפיד השמיע דברים דומים. "זו אחריותנו המוסרית כמדינת היהודים", הבהיר. מנגד, במשרד החוץ המשיכו בקו המעורפל: "מדינת ישראל מכירה בסבל הנורא ובטרגדיה של העם הארמני", מסרו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully