החלטה היסטורית: ביידן אישר את ההכרה ברצח העם הארמני

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הכיר היום (שבת) בטבח שבוצע בארמנים על ידי האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה כרצח עם, בהצהרה היסטורית שצפויה להחריף את המתיחות הקיימת עם אנקרה. זאת, יממה אחרי שעדכן את נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן על כוונתו.

"אנחנו זוכרים את חייהם שכל מי שמת ברצח העם הארמני בתקופה העות'מאנית ואנחנו מתחייבים מחדש למנוע מזוועות כאלו לקרות שוב", הצהיר ביידן לרגל יום הזיכרון לקורבנות רצח העם הארמני מ-1915. "אנחנו זוכרים זאת כדי שנישאר דרוכים מתמיד נגד ההשפעה הרעילה של שנאה על כל צורותיה".

הנשיא הדמוקרטי, שהבטיח להכיר ברצח העם הארמני במהלך קמפיין הבחירות שלו, אמר כי אזרחי ארצות הברית מוקירים את "כל הארמנים שמתו ברצח העם שהחל לפני 106 שנה". לדבריו, "לאורך עשורים רבים, מהגרים ארמנים העשירו את ארצות הברית באינספור דרכים, אבל הם מעולם לא שכחו את ההיסטוריה הטראגית שלהם. אנחנו מכבדים את הסיפור שלהם. אנחנו רואים את הכאב שלהם. אנחנו מקבלים את ההיסטוריה. אנחנו לא עושים זאת כדי להטיל אשמה, אלא כדי להבטיח שזה לא יקרה שוב".

גורם בכיר בממשל אמר לכתבים כי וושינגטון תמשיך לראות בטורקיה כבעלת ברית קריטית והיא מעודדת את הפיוס בין ארמניה וטורקיה.

ממשלת טורקיה ורוב מפלגות האופוזיציה התייצבו למפגן אחדות נדיר נגד ההצרה של ביידן. בהודעה שיצאה מלשכת ארדואן נאמר כי על ארצות הברית "להסתכל קודם על על העבר שלה עצמה". שר החוץ שלה, מבלוט צ'בושואלו, דחה את הטענות "הפופוליסטיות" של נשיא ארצות הברית: "אף אחד לא ילמד אותנו על עברינו. אופורטוניזם פוליטי שווה ערך לבגידה בשלום ובצדק".

בהודעה רשמית ששחרר משרד החוץ הטורקי נאמר כי להצהרה אין תוקף חוקי וכי היא עלולה "לפתוח פצעים עמוקים ביחסים בין שתי המדינות. אזרחי טורקיה לעולם לא יקבלו את ההצהרה האמריקנית, שמעוותת את ההיסטוריה".

ביידן נתן לארדואן להמתין שלושה חודשים עד ששוחח עמו לראשונה בתור הנשיא ביום שישי, אך השניים סיכמו להיפגש בשולי פסגת נאט"ו ביוני. העיכוב בשיחה הראשונה בין שני המנהיגים נתפס ככתף קרה מצדו של ביידן כלפי ארדואן, שהיה ביחסים קרובים עם הנשיא הקודם דונלד טראמפ.

המשבר בין ארצות הברית לטורקיה נובע בין היתר מעסקת טילי ה-ٍٍS-300 של טורקיה עם רוסיה, מהבדלי היעדים בסוריה והפרות זכויות אדם. ביידן, בניגוד לטראמפ, הקשיח את הטון של וושינגטון ביחס לדיכוי מתנגדי ומבקרי השלטון בטורקיה וממשיך להתעקש שעליה להיפטר ממערכות ההגנה הרוסיות.

מול הזעם של טורקיה, ארמניה קיבלה בברכה את ההצהרה הסמלית של ביידן, ששמה קץ לעשרות שנים של לשון זהירה שנקט הבית הלבן ביחס לסוגיה הרגישה. ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן, שארצו ספגה מפלה במלחמה מול אזרבייג'ן בסתיו האחרון, שלח לביידן מכתב שבו הודה לו על ההכרה.

פשיניאן אמר כי הארמנים קיבלו ב"התלהבות גדולה" את ההצהרה של ביידן, שלדבריו היא בעלת חשיבות ביטחונית עבור ארמניה אחרי המלחמה בנגורנו-קרבאך.

"ההכרה ברצח העם היא עניין של אמת, צדק היסטורי וביטחון לרפובליקה של ארמניה, במיוחד לאור האירועים שקרו באזור שלנו בשנה שעברה", כתב פשיניאן במכתב שפורסם באתרו הרשמי. לאורך המלחמה, שהובילה להקדמת הבחירות בארמניה, האשים ראש הממשלה את טורקיה ב"רצח עם נוסף".

מנגד, אזרבייג'ן גינתה את ההצהרה האמריקנית, שלדבריה "מעוותים את האירועים שהתרחשו לפני מאה שנה". בהודעת משרד החוץ בבאקו נאמר כי ניסיונות "שכתוב ההיסטוריה" והשימוש בו להפעלת לחץ למטרות פוליטיות הוא "בלתי-מתקבל".

במערכת הפוליטית בישראל התקבלו תגובות אוהדות להכרה של נשיא ארצות הברית, אך משרד החוץ שמר על הקו המסורתי בתגובתו לאירועים.

יו"ר יש עתיד יאיר לפיד אמר כי זוהי "הצהרה מוסרית חשובה של הנשיא ביידן. אמשיך להיאבק למען הכרה ישראלית ברצח העם הארמני. זו אחריותנו המוסרית כמדינת היהודים".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה כי השלב הבא הוא הכרה ישראלית ברצח העם: "זוהי הכרה היסטורית באחד הפשעים המתועבים של האנושות. הגיע הזמן שגם ישראל תתנקה מהאינטרסים הפוליטיים, תפעל למען הצדק הבסיסי ביותר - ותכיר ברצח העם הארמני. אסור שמדינת העם היהודי תתן יד לניסיונות למחוק את ההיסטוריה".

דובר משרד החוץ, ליאור חייט, מסר כי "מדינת ישראל מכירה בסבל הנורא ובטרגדיה של העם הארמני, במיוחד בימים אלו מוטלת עלינו ועל מדינות העולם האחריות לוודא כי אירועים כאלו לא יישנו". ההודעה ממשיכה את הקו בו נוקטת ישראל לאורך השנים בו היא מתייחסת ל"סבל" ו"טרגדיה" לטבח הארמנים, אך בשונה מארצות הברית, לא מגדירה זאת כ"רצח עם".

עד היום כונו מעשי הטבח בזהירות על ידי ממשלי ארצות הברית לדורותיהם "הרשע הגדול". טורקיה מכירה בכך שארמנים רבים שחיו בתחומי האימפריה נהרגו בעימותים עם כוחות עות'מאניים במהלך מלחמת העולם הראשונה, אך היא טוענת שהמספרים היו נמוכים בהרבה ומכחישה שמעשי ההרג היו שיטתיים ומהווים רצח עם.

במשך עשורים ארוכים, הצעות להכיר ברצח העם הארמני נתקעו בקונגרס ונשיאי ארצות הברית נמנעו משימוש במונח זה בשל החשש לפגיעה ביחסים עם טורקיה, החברה עמה בנאט"ו, ולאור לחץ רב מצדה של אנקרה. היחיד שהשתמש במונח זה היה הנשיא הרפובליקני רונלד רייגן, מושל קליפורניה לשעבר שבה חיה קהילה ארמנית גדולה.

ב-2019 העביר הסנאט החלטה לא מחייבת המכירה בהרג ההארמנים כרצח עם, בצעד היסטורי שגרר תגובות זועמות בטורקיה. חבר הקונגרס הדמוקרטי אדם שיף וקבוצה של מאה מחוקקים משתי המפלגות שלחו השבוע לביידן מכתב שבו קראו לו לקיים את הבטחת הקמפיין שלו ו"לתקן טעות בת עשרות שנים".

במונטבלו, קליפורניה, שבה חיה קהילה גדולה של ארמנים, נערכה עצרת זיכרון קטנה וקודרת. המשתתפים הניחו צלב מפרחים על אנדרטה לזכר הקורבנות. חלק מהמשתתפים ענדו סיכות שעליהם נכתב "הכחשת רצח עם, חזרה על רצח עם".

ראפי המפריאן, יו"ר הוועד הלאומי הארמני באמריקה, אמר כי "העמדה המוסרית של ביידן מקדמת את אמריקה לעבר הצדק והביטחון הראויים למען עתידה של האומה הארמנית".