המגעים להקמת ממשלת אחדות בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד צפויים לעלות שלב החל מהבוקר (ראשון). שני הצדדים אומרים שהם שואפים להגיע להסכמות עד סוף השבוע, כדי שיהיה מתווה ברור להקמת ממשלה עוד לפני שראש הממשלה בנימין נתניהו מחזיר את המנדט לנשיא ביום שלישי הבא.
השיחות מתנהלות במספר צירים מקבילים: הערוץ המרכזי הוא בין בנט ולפיד, כשבנט מייצג גם את תקווה חדשה של גדעון סער, ואילו לפיד מתכלל ומנהל מו"מ גם מול שאר המפלגות בגוש המתנגד לנתניהו - כחול לבן, ישראל ביתנו, העבודה ומרצ. שבע הסיעות יהיו חלק מקואליציית ה-58 אם קום תקום, עם ציפיות, תנאים ודרישות, ויש הרבה מוקשים פוליטיים לנטרל כדי שכולם יצליחו לשלב ידיים.
לפי המתווה הנידון, תוקם ממשלת רוטציה פריטטית - באותו מודל של הממשלה האחרונה של בנימין נתניהו ובני גנץ, כשבנט יכהן כראש הממשלה ראשון במשך שנתיים ולאחריו יכהן לפיד. הממשלה תהיה פריטטית, עם כוח שוויוני וזכות וטו לשני הגושים, למרות הפער המספרי ביניהם במנדטים, כשמצד אחד גוש הימין של בנט וסער עם 13 מנדטים ובצד השני גוש המרכז-שמאל עם 45 מנדטים.
עוד בוואלה!
אך מתוך המתווה הכללי שמוסכם, יש הרבה הסתעפויות של פערים ומחלוקות. בראשם - גודל הממשלה ומפתח חלוקת התיקים שיקבע את חלוקת הכוח. בנט דורש שמונה שרים לגוש הימין, לפי מפתח של שר על 1.5 ח"כים בימינה ותקווה חדשה. לפיד, לעומת זאת, מעונין לצמצם ככל האפשר את גודלה של הממשלה ולא לחרוג משמעותית מהבטחת הבחירות שלו להקים ממשלה עם 18 שרים, לפי מפתח של שר לכל שלושה ח"כים.
מלבד הפריטטיות והייצוג העודף בממשלה, בימינה דורשים גם שליטה במה שהם מכנים "תיקים אסטרטגיים", בעלי ערך פוליטי חשוב בימין, כמו המשפטים, ביטחון הפנים והחינוך. אבל התנאים של גוש הימין, שנועדו למזער את הנזקים בבייס ולצבוע את מוקדי הכוח האידאולוגיים, משאירים את חמש המפלגות בגוש הנגדי עם כוח מוחלש ועם משרדים פחות בכירים ויוקרתיים לחלוקה, ובמפלגות השמאל דורשים גם הם לקבל ייצוג הולם, מכובד וראוי סביב שולחן הממשלה. כך, חוץ מראשות הממשלה לבנט ותיק החוץ ללפיד, רה"מ החליפי, הרכב הממשלה ממש לא ברור וכמעט כל התפקידים שרויים ברמה כזו או אחרת של מחלוקת:
יו"ר הכנסת - גוש הימין מעונין שזאב אלקין יהיה המועמד המוסכם, לפיד רוצה שם את מאיר כהן. תיק הביטחון - סער דרש לקבל את המפתחות לקריה, בכחול לבן מסרבים בכל תוקף לשחרר. אביגדור ליברמן כבר התביית על תיק האוצר, אבל יו"ר העבודה, מרב מיכאלי, דורשת לקבל אותו או את תיק המשפטים, מהחשובים ביותר לימין, שאמור להיות פרס התנחומים של סער במקום הביטחון, ואם לא אליו, אז לאיילת שקד, שמעוניינת בכלל גם היא באוצר.
יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ, דורש את תיק החינוך, אבל בגוש הימין מתכננים לתת אותו לבכירת תקווה חדשה, יפעת שאשא ביטון, והם הטילו וטו גם על האפשרות שמיכאלי תקבל את תיק הפנים, שגם הוא מוגדר כ"אסטרטגי" בגלל הרגישות הפוליטית של ענייני מסתננים והגירה בבייס של בנט ושקד. גם תיק העלייה והקליטה מסתמן כסלע מחלוקת תוך גושי בין כחול לבן וישראל ביתנו, וגם תיק התרבות והספורט עוד עשוי לעורר בעיות.
משחקי הכסאות מורכבים במיוחד כי הם מתנהלים בשלוש חזיתות: בין בנט ללפיד, בין בנט וסער, ובין לפיד וחמש מפלגות המרכז-שמאל. במקביל, המו"מ כולל גם שיח גם על דרישות מהותיות כמו תקציבים וקווי יסוד, וניסיון לגבש הסכמות על לפחות סטטוס קוו בסוגיות המרכזיות שיכולות להיות שנויות במחלוקת כמו דת ומדינה או החקירה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
השיחות בין בנט ולפיד מנוהלות על ידי מקורביהם, הלל קוברינסקי מטעם לפיד וטל גן צבי ושלום שלמה מטעמו של בנט, כשזאב אלקין מייצג את תקווה חדשה וגיל ברינגר, מקורבה של שקד, לוקחים גם הם חלק פעיל במו"מ. בסוף השבוע ראשי המפלגות בגוש של לפיד החלו להיערך למו"מ קואליציוני אמיתי ומינו נושאים ונותנים: יו"ר כחול לבן, בני גנץ, הודיע שעו"ד רונן אביאני ינהל מטעמו את המגעים, מרב מיכאלי מינתה את עו"ד אלון גלרט ואת היועץ האסטרטגי רונן צור, את המו"מ של ישראל ביתנו ינהלו ח"כ עודד פורר ואיש העסקים שמואל חייק, המתווך המסורתי של ליברמן בעשור האחרון.
במקביל לקלחת המגעים והשיחות בגוש המכנה את עצמו גוש השינוי, בליכוד צפויים להחריף בימים הקרובים את הלחץ על בנט, שקד וכל חברי סיעת ימינה. עצומות, סרטונים ומסרונים יזהירו אותם מחבירה לממשלת שמאל ושליחים יציעו להם הצעות מפתות כדי שיערקו מבנט ויבלמו אותה. ובמפלגות השלטון גם לא נואשו עדיין מהניסיונות להחזיר את גדעון סער הביתה, במתווה שמזיז את נתניהו לעמדת ראש הממשלה החליפי לטובת בכיר אחר מהליכוד או הימין. בדרך לממשלת בנט-לפיד יש גם כך לא מעט מוקשים פנימיים לנטרל, ובליכוד יתאמצו לטמון מוקשים חדשים.