שנת 1992, ימי רצועת הביטחון בדרום לבנון. התצפיות בלבנון דיווחו על פטריית עשן וקול נפץ מטורף. טנק ממוצב שומריה שהיה בגזרת הכפר טייבה, מערבית למטולה, נפגע מטיל נ"ט. הקשר קרס ולא ניתן היה לדבר עם צוות הטנק. משימת החילוץ הוטלה על הקצין הצעיר סגן משנה עודד בסיוק, מפקד מחלקת טנקים.
הנסיעה אל המרחב ארכה שלוש שעות מורטות עצבים וכללה חילופי אש בין הטנק של בסיוק לפעילי חיזבאללה. בדיעבד התברר כי מפקד המחלקה, חברו של בסיוק, נהרג, ובנוסף לוחם בצוות נפצע ולוחם נוסף לקה בהלם קרב. נהג הטנק מישק'ה, שאת שמו בסיוק לא ישכח לעולם, החליט לחזור למוצב אך בטעות המשיך בכיוון ההפוך, ירד אל ואדי סלוקי שהיה רווי בחוליות נ"ט, ונכנס מבלי לדעת לשדה מוקשים. החושך ירד. בסיוק אזר אומץ, נכנס לתוך האזור המסוכן, צעד לתוך שדה המוקשים ברגל וחילץ את הכוח. לבסוף נאלץ גם לאיים על כוח או"ם שחסם את דרכו, כי לא הבין מה פתאום טנק ישראלי חוזר משטח בשליטה לבנונית שמעבר לקו האדום.
"זו הייתה חוויה קרבית ראשונה שלי", מספר כיום תת-אלוף בסיוק, שמסיים בקרוב את תפקידו כראש חטיבת התכנון באגף התכנון של המטכ"ל. האירוע הזה היה החוויה המכוננת שלו. "למדתי על פיקוד, מנהיגות, היכולת שלך לתפקד במצבי לחץ ולהבין את חשיבות השיטות ואמצעי הלחימה עליהם התאמנתי", הוא אומר. "אם יש לך שיטות - יש לך הכול. אם לא - יש לך רק את עצמך. לכן תמיד אמרתי לעצמי שאם אצליח לתרחש לפקודים שלי בצורה סבירה את מה שיקרה לקראת המערכה הבאה, ולאמן אותם נכון ולתת את האמל"ח הנכון, אז אני את שלי עשיתי. יש לכך חשיבות עצומה".
רגע לפני שהוא מקבל את דרגת האלוף ומתמנה לראש אגף המבצעים של המטה הכללי, אחד התפקידים הרגישים בצה"ל, הוא מספר לוואלה! על ההתפתחויות הטכנולוגיות בשדה הקרב, היעדים המבצעיים שצה"ל חותר אליהם וחשיבות שימורו כצבא העם.
לקריאה נוספת בנושאי צבא וביטחון:
במלחמת לבנון השנייה הוא פיקד על גדוד 82 של חטיבה 7 של השריון. ביום השלישי למלחמה הבין שכל מה שלימדו אותו כטנקיסט רק מסכן את חייליו בסבך קרבות הנ"ט. ניסיונו במלחמה עיצב את תפיסת החדשנות שלו. באחד מימי הלחימה עמד על רכס השקד סמוך לגבול. בשלב מסוים הגיע כוח טנקי מרכבה סימן 4. אחד מהם עלה לגבעה ונעצר על הקצה. חשוף לעיני כל. "לא הספקתי לתת לו פקודה לעוף אחורה והוא חטף ארבעה טילים ממרון א-ראס".
אחרי ימי לחימה מורכבים הוטל על בסיוק להגיע עם כוח שריון למעבר תבנית, במרחק 17 ק"מ מהגבול. הוא זימן אליו שני מפקדי פלוגות ודרש לתכנן את כל נתיב הנסיעה בניגוד לשיטות שלימדו אותם. "לימדו אתכם עד היום לנסוע בשטחים פתוחים? תעשו הפוך. תיסעו במטעים ובתוך כפרים. שאי אפשר יהיה לירות עליכם נ"ט ארוך טווח. היה לי כוח שנסע 17 ק"מ בשש שעות ולא ירו עליו כדור אחד. שם הבנתי את חשיבות היכולת להשתנות בזמן הנכון", הוא אומר.
כשפיקד על תרגיל בשנת 2011, הגיע לביקור סגן הרמטכ"ל האלוף יאיר נוה, שהיה ידוע כקצין קשוח מאוד. "איפה החטיבה שלך?", שאל ובסיוק השיב לו, "פה מסביבך". נוה הקשה, "אני לא רואה אף טנק". בסיוק ענה בביטחון, "בדיוק. זה החידוש. אתה תראה טנק כשהוא יצטרך לירות. תראה לעשר שניות והוא יעלם". נווה השיב לו בנימה ביקורתית, "אתה לא שולט בחטיבה שלך, זה לא יכול להיות".
סגן הרמטכ"ל יצא לסיור בשטח כדי לראות מקרוב את מיקום הטנקים בזמן שהתרגיל יצא לדרכו. בסיומו אמר לבסיוק, "הפתעת אותי. כל החטיבה פה. ומה שאמרת לי באמת קורה".
כתא"ל שמפקד על אוגדה 162 בפיקוד הדרום, נבחר להוביל צוות חשיבה עם אנשי הייטק - לתכנן כיצד תראה לוחמת הרובוטים במסגרת התמרון של צה"ל בעוד עשר שנים. "אני יודע מה תכננו. אני יודע מה מתקדם היום. אם אני מסתכל עשר שנים קדימה - זה ישנה את הלחימה מהיסוד. שדה הקרב ייראה אחרת. בהתחלה קראנו לזה 'צבא רפאים'".
מסמך העמדה המסווג שהועבר באופן אישי לרמטכ"ל הצביע על שימוש ברובוטים חצי-אוטונומיים באוויר, בים וביבשה, אך לא רק כבודדים אלא גם בלהקות. שכל רובוט אחד מכיר באחר ויחד מחלקים את המשימה בהגנה או בהתקפה.
"נשמע רחוק?", הוא שואל, וממשיך בחיוך, "קצב ההתקדמות מאוד גבוה. תביט על עולם הרחפנים של היום. אם הייתי מתאר לך אותו לפני עשר שנים? זה היה נראה הזוי. אלפי כלים קטנים זולים? היית אומר 'לא יכול להיות'".
הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי אישר לפני מספר שבועות, בדיון מסווג, לבצע רכש של להקות רחפנים כבדים בהיקף דו-ספרתי עד סוף שנת 2021 עבור הפלוגות המתמרנות, למשימות הגנה והתקפה. לפי הגדרת גורמים במטה הכללי זו הסנונית הראשונה של הרובוטים. בכתבה זו אנו מפרסמים לראשונה תמונות של להקת הרחפנים מאחד האימונים של צה"ל בשטח. מדובר בכלי שמשמש וישמש רבות את צה"ל.
"בעשור הבא היקף הרובוטיקה האוטונומית בשדה הקרב יהיה גבוה מאוד. אני מדבר על צוות שיפעיל להקה של משהו. אני לא יכול לפרט. יש לנו כבר כמה פרויקטים כאלה שהם יהיו מוכנים עוד שנתיים. צוות אחד שיפעיל להקה של משהו? זה כבר קורה. אני מדבר על כך שבשנים הקרובות יהיו עשרות עד מאות כלים מסוגים שונים, לאו דווקא אוויריים, שיפעלו כלהקה".
הרמטכ"ל מינה את תא"ל בסיוק לראש חטיבת התכנון בשנת 2019. תפקיד רגיש ביותר במטה הכללי, שלרוב משובצים בו טובי המוחות של צה"ל. ייעודם הוא לדייק את התכנון המטכ"לי בכלל הפרויקטים המסווגים, לנהל את המשאבים הגדולים ביותר לטווח הארוך ולפעול ליישום סדר העדיפויות.
"החזון של הרמטכ"ל מדבר על צבא עם כלים אוטונומיים. צבא מבוסס מידע, קטלני ומדויק. צבא ששולל את יכולות האויב בקצב גבוה ולא מסתכל רק על כיבוש שטח - שהוא נושא חשוב, אבל הוא לא בהכרח קשור לעידן של צבאות טרור וארגונים שונים", מתאר תא"ל בסיוק את הכיוון.
חלק מהפרויקטים המסווגים הכיר בסיוק לפני כניסתו לתפקיד וחלק הכיר בתנועה. את חלקם היה צריך לדייק שוב ולתכנן, ולחלקם לאתר מקורות תקציב וכאן החלה המלאכה הקשה. כבר בשנה הראשונה פעל הרמטכ"ל להרחיב את המשאבים עבור אגף התקשוב ואמ"ן כי הבין שבלעדיהם לא יצליחו להתממש הרעיונות שלו לייצר מודיעין רב בזמן אמת, להנגיש אותו במהירות לפלוגות ולמחלקות ובמקביל להפוך את צה"ל לצבא חכם עתיר טכנולוגיה.
השלב הבא היה לקדם את פרויקט החימוש המדויק. "הצבא במהפכה. שנת 2021 תהיה שנת מפנה משמעותית בכמות ואיכות של החימוש המדויק ובהתאם בקטלניות. בכל החתכים, לא רק עבור חיל האוויר", אומר בסיוק, "היום אתה יכול להבין די בבירור שיהיה קשה להכריע ללא תמרון, והתמרון הזה צריך לדעת ללכת לכיוון שבו יכולות האויב נמצאות. לשם כך לא רק צריך להעביר מידע מהר ורציף, אלא להתאים את היקף וסוגי החימוש לשדה הקרב. לי לא הייתה נקודה אדומה אחת שהקמ"ן שלי הניח לי על המפה כל המלחמה. לא ידעתי כלום. רוב הזמן נתתי כאפות באוויר. ידעת על תשתיות אויב מראש. אין לזה משמעות. למה? כי אם ידוע על תשתיות מראש למה אתה צריך אותי? יתכבד המטוס ויתקוף. במלחמה הבאה אתה הולך לחפש את היכולות שחיל האוויר לא יודע לתקוף".
ככל שחלפו החודשים, מילא תא"ל בסיוק את הלוח במשרדו בשמות הפרויקטים המסווגים. בכתב קטן, מסודר ובצבע ירוק. שורות על גבי שורות בהן דאג להדגיש את החשובים. היו כאלו שנגרעו או נרשמו בהמתנה בגלל בעיות תקציב. הבירוקרטיה הפכה מהר מאוד לבעיה קטנה. המצב הפוליטי בישראל החריף, ולפתע הוא מצא את עצמו ללא תקציב ובאי ודאות מוחלטת שאיימה לחסל את "תנופה", התוכנית הרב-שנתית של רא"ל כוכבי.
"עמדנו בפני כמה אפשרויות. האחת, להתחיל לתכנן כל פעם מחדש ולהתאים את עצמך. יכולנו גם ללכת אחורה, כי אין ודאות. אין כסף. נאכל, נשתה, נתאמן ונעצור. הבחירה הייתה אחרת. הצבא ישמור בכל מחיר על מוכנות, ולאורך כל השנתיים התאמן ועשה פעילות מבצעית לתפארת ושילם משכורות".
בחלק הראשון של הכהונה מיולי 2019 ועד ינואר 2020 הוא דאג לתכנן את התר"ש, במשך 80 דיונים שונים, רובם בשעות הלילה. החלק השני, עד לפני כמה שבועות, כלל את יישום תר"ש "תנופה".
"השיטה ליישום? נחישות. אם הייתי אוסף את כמות האנשים שאמרו לאורך כל הדרך לי ולרמטכ"ל ולעוד כמה שאנחנו מנותקים, שזו חרטא ולא יהיה כלום, יכולתי למלא את אצטדיון טדי. כולם אמרו לי 'למה באת, לא תעשה כלום'", מספר תא"ל בסיוק, "מה עשינו? הליכה יד ביד עם משרד הביטחון ועם אריאלה (יועצת הרמטכ"ל לענייני כספים תא"ל אריאלה לזרוביץ). עשינו ברית אסטרטגית לגבי הדבר הזה. והדבר הנוסף היה ניהול קרב. בחרנו כל פעם מה הכי חשוב והלכנו על זה. מי שיפגוש את צה"ל במלחמה הבאה יפגוש צה"ל קטלני ומדויק יותר, אבל יש עוד דרך לעשות".
תא"ל בסיוק מתגאה במיוחד במתווה המימון בסך מיליארדי השקלים לרכש מסוקי התובלה הכבדים, מטוסי התדלוק וחימוש, ועוד חרף התנגדות פקידי האוצר ובאישור הממשלה. "זה היה קרב שנמשך שנה. היה אפשר לנשור מהקרב הזה מאה פעם בדרך. אישרנו את רכש החימוש לצה"ל, את עסקת צבא היבשה הדיגיטלי, תכניות עשור קדימה בתחום מערכות ההגנה האוויריות בהיקפים אדירים. עולם ההגנה האווירית על סף מהפכה שנייה. התכלית שלה? הגנה רב שכבתית אמיתית ויכולת גילוי ויירוט ברמות הרבה יותר גבוהות, כולל איומים שטרם פותחו במבט לעתיד".
משבר הקורונה השפיע על התקציב והתנהלות צה"ל ולמרות אי הוודאות בשנית, הצבא ידע ללוות את משרד הבריאות ושאר הארגונים האזרחיים במשבר הרפואי.
"כל פעם שדיברו על פגיעה בפנסיות זה טלטל את הארגון", אומר בסיוק, "תחום כוח האדם הוא אתגר גדול מאוד מכיוון שהצבא נמצא בתוך הסכם כחלון-יעלון ולפיו נאמר שבשנת 2020 ידונו לגבי שינויים בו, אבל היום אין עם מי. ההסכם מטיל מגבלות במספר נושאים ביניהם היקף אנשי הקבע, תמהיל, גיל פרישה. תנאים למיניהם ועוד. זה אירוע קריטי לצבא. את זה לא הצלחתי לעשות. זו נקודה שמאוד מטרידה אותי. כי פה צריך לשמור על היתרון האיכותי ועל האטרקטיביות של השירות בכל העולמות: בלחימה ובפיקוד ובטכנולוגיה. יש תחרות עם האזרחות".
הוא לא היסס כשנשאל האם צה"ל מתקרב להיותו צבא מקצועי. "לא", הוא אומר, "אנחנו עדיין משמרים את היותנו צבא העם עם כל המגבלות שיש. אם לא נהיה כאלה, לא יהיה לצה"ל את המאתר הראשוני של כוח אדם שממנו הוא מתחיל. למשל בסייבר אנחנו בתהליך מאוד משמעותי בהגנה והתקפה, ברכש של מחשוב מאוד מתקדם. בסוף, אם אתה מחזיק אנשים טובים שיודעים לעשות סייבר טוב אתה עושה סייבר טוב. זה התחום הכי מורכב שעסקתי בו. לראש אכ"א ולראש אגף תכנון יש אתגר גדול".