בחטיבת המחקר של אגף המודיעין של צה"ל קוראים להם חיילי זירת המודיעין הטכנולוגי (זימ"ט), והם אחראים לחקור את הטכנולוגיות שבידי ארגוני טרור ומדינות אויב. היחידה מורכבת מקצינים מבריקים, מרביתם עתודאים, עם יותר ממאה חיילים בשירות סדיר שהתקבלו אחרי מיונים ארוכים. הם חוקרים טילים, רחפנים, נשק כימי וביולוגי, תשתיות, אישים ושטח גיאוגרפי כמו איראן וסוריה.
בשתי כתבות יחשפו לראשונה אנשי היחידה שיספרו כיצד הם מפצחים את הסודות הטכנולוגיים של האויב שמאיימים על ישראל. החלק הראשון יוקדש לתחום הנשק הגרעיני במזרח התיכון והפרויקט האיראני.
עוד בנושא
כבר בראשית שנות ה-60, כשהיחידה בפיקודו של סא"ל צבי רויטר כונתה ענף 7, נערם מספיק חומר מודיעיני על העיסוק בעולמות הגרעין בעיקר במצרים ובמדינות ערביות נוספות. בשנות ה-80 התרחבה היחידה בראשות ד"ר זלמן ברקת, ועל בסיס הישגיה לקחה חלק במחקר לקראת תקיפת הכור הגרעיני בעיראק ביולי 1981.
במרוצת השנים צברה זימ"ט הישגים רבים בפיצוח סודות טכנולוגיים של האויב. האחרון והדרמטי היה בחשיפת הכור הגרעיני בסוריה. במשרדו של מפקד היחידה, אל"מ נ', ממקימי פרויקט "חבצלות" היוקרתי שאת מרבית שנותיו בצבא מילא ביחידות מסווגות, בולט פרס ביטחון ישראל. חלק מתרומתה המסווגת של היחידה היא בנושאים קריטיים לביטחון המדינה.
חיילי זימ"ט היו אלו שהתריעו כבר בשנת 2003, במכתב שנחשף כאן לראשונה, על פעילות סביב תחום הגרעין בסוריה. ב-2005, בזמן שלא מעט חשבו שהמודיעין הישראלי מגשש באפלה ושפרויקט גרעין סורי הוא ספקולציה, שלחו אנשי זימ"ט מכתב נוסף לראש אמ"ן דאז אלוף עמוס ידלין, בו הצביעו על כלל הנורות האדומות שעשויות להוביל לנשק גרעיני סורי. קהילת המודיעין התמקדה במלאכת האיסוף סביב מאמצי הגרעין הסורי, ובשנת 2007 יצאה אל הפועל תקיפת חיל האוויר בדיר א-זור והשמידה לפחות באופן זמני את החלום של נשיא סוריה בשאר אסד להניח את ידו על נשק גרעיני.
בימים אלו בראש סדר העדיפויות של זימ"ט עומד פרויקט הגרעין האיראני. חיילי היחידה עסוקים מסביב לשעון בשאלות כמו איך נראית תכנית הגרעין האיראנית, מה המרכיבים שלה, האם יש לה צוואר בקבוק - ומעל הכול בשאלה מתי תהיה לאיראנים פצצה גרעינית.
למרות העיסוק הבלתי פוסק בפרויקט הגרעין האיראני, חיילי זימ"ט מביטים על כל המזרח התיכון ומוודאים שאף רעיון על הנייר של מנהיג ערבי לא הופך לפעולה מעשית להקמת כור.
סרן ש', בת 27 מהרצליה, היא ראש צוות במחקר הגרעין בזימ"ט ומהנדסת מכונות, שמוגדרת כאחת המומחיות בישראל בידע טכנולוגי על פרויקט הגרעין האיראני. היא מנתחת את התחום סביב המתח בין הצהרות איראניות לפרויקט אזרחי להתרעות על כוונות איראניות לפיתוח נשק גרעיני. לדבריה, "התפקיד שלנו הוא לראות איפה עובר הגבול ואז אנחנו מתריעים. נחצה כאן גבול. נצבר עוד ידע שלא היה להם...".
על שולחן במטה זימ"ט הציגו הקצינים שני דגמים: האחד מדמה צנטריפוגה איראנית והשני הוא דגם ליבת הנשק הגרעיני האיראני מליבת האורניום שהם מתכננים להעשיר. "לשמחתנו ולמיטב ידיעתנו אין כזה דבר, אבל זה מה שהם מנסים לעשות", הבהיר אחד הקצינים.
בהתייחס לשאלה כמה איראן רחוקה מפצצה השיב כי "האתגר שלנו הוא להעריך את ביצועי היריב. אם הכול הולך פיקס לאיראנים וכל הניסויים לא נכשלים, שלומם טוב. איראן רחוקה בהינתן החלטה שנתיים מפצצה. למה? כי היא לא החליטה למיטב ידיעתנו. אבל יאמרו אחרים כבר לפני ארבע שנים 'אמרתם שהם במרחק שנתיים. מה קרה? טעיתם?'. התשובה פשוטה - הם פשוט לא החליטו".
על ההשלכות של שימוש האיראנים בצנטריפוגות מתקדמות יותר, אמר הקצין הבכיר כי בהנחה והאיראנים מחליטים להתקדם ולהעשיר אורניום ברמה של 90% הם יכולים להשיג את היעד בתוך חצי שנה בעזרת הצנטריפוגות הרגילות. עם המהירות, הרבה יותר מהר.
בכל זאת, נראה שחיילי זימ"ט מאוד מודאגים מהכניסה של הצנטריפוגות האיראניות החדשות. לא בהכרח רק בגלל המהירות והיקף ההעשרה, אלא בעיקר בשל החשש שמא יעבירו אותם למקום חשאי ובזכות קצב העשרה שלהם יוכלו לפעול הרחק מעיני ארגוני המודיעין בעולם מתחת לפני האדמה כדי לרוץ לפצצה.
"נתנז זה חתיכת מפעל ענקי עם צנטריפוגות יחסית מיושנות"
הריאיון נערך כמה שבועות לפני החבלה באתר הגרעין בנתנז, וימים ספורים אחרי שהאיראנים הודיעו על הפעלת צנטריפוגות מתקדמות להעשרת אורניום.
בשלב זה, הפעילות באתר הופסקה כתוצאה מהפיצוץ המסתורי והשריפות שפרצו במתקן, שמיוחסות לפי פרסומים זרים למוסד. בהתייחס לצנטריפוגות המהירות שהותקנו בנתנז אמר הקצין הבכיר בזימ"ט כי "לנו זה מאוד משנה, כי ברגע שאתה יכול לעשות את זה יותר מהר אתה יכול לעשות את זה במקומות יותר קטנים ויותר חשאים. שלא נראה ושלא נדע מהם. היום נתנז זה חתיכת מפעל ענקי עם צנטריפוגות יחסית מיושנות. הדאגה היא אם יהיו להם מעט צנטריפוגות מתקדמות להחביא במקום חשאי, ולהעשיר שם ואנחנו לא נדע מזה".
סרן ש' הוסיפה כי "כעיקרון ההסכם (הגרעין שנחתם בשנת 2015 - א"ב) היה אמור די לנטרל את המסלול הזה, אבל בסופו של דבר אם הצליחו לבצע את הדבר הזה שנקרא צנטריפוגות מתקדמות אתה יכול להכפיל עם זה את קצב העשרה עד אינסוף. וזה מדאיג לכשעצמו, זה מה שאנחנו לא רוצים שיהיה להם. אתה יכול לקחת את הצנטריפוגות, לשים אותן במקום חשאי שאף אחד לא מכיר ולהעשיר איתן אורניום. צריך להגיד שאין הערכה כזו שהם מעשירים עם צנטריפוגות במקום חשאי, אבל זה צריך תמיד לשבת לי בראש".
כבר לפני כמה שבועות הקצין הבכיר בחר את מילותיו בקפידה כשנשאל על מאמצי שיבוש פרויקט הגרעין האיראני, כאילו העריך את מה שניתן לעולל לו דרך פעולות מסתוריות. "אענה לך ברמה העקרונית מבלי להתייחס לאירוע ספציפי", הוא אמר. "כשאנחנו מסתכלים על פרויקט הוא מורכב מידע, מאנשים, חומרי גלם, טכנולוגיות ומהרבה דברים אחרים. כשאני רוצה להבין איך פרויקט מתקדם אז יש את כלל המרכיבים שלו. וכשאחד המרכיבים משתבש אז יש לו השפעה על הפרויקט".
זה לא השיבוש היחידי בפרויקט הגרעין האיראני שמיוחס לישראל. בולטת מאוד הסתלקותו של אדריכל הגרעין מוחסן פחריזאדה, שחוסל בלב איראן בפעולה שמיוחסת למוסד. הקצין סיפר כי "זימ"ט מלווה את פחריזאדה עשרות שנים. הבן אדם הזה מעל 20 שנה בביזנס הזה. מדובר פה באויב, במישהו שמנסה לפתח נשק אסטרטגי שתכליתו להשמיד את מדינת ישראל. הצטבר עליו מידע מגוון ועשיר".
"הכרנו אותו טוב, מאישיותו ועד יכולותיו. באמת מדובר במישהו יוצא דופן בראייתי במעמד. לכולם יש תחליף ובתי הקברות מלאים. אבל באמת היה לו משקל סגולי יוצא דופן בתכנית. גם בידע שלו. הוא היה אחראי על הנשק הגרעיני ולייצר את כל ההתקן הזה", הוא הצביע על דגם ליבת הפצצה. "הם התקדמו עד שנת 2003 ומאז ועד יום מותו הוא היה צריך להחזיק את הקבוצה הזו חיה, נושמת ובועטת עם הידע והיכולות הרלוונטיים".
הקצין פירט את האתגרים שעמדו בפני פחריזאדה, ואלו שהתעוררו לאחר חיסולו. לדבריו, "להחזיק קבוצה 20 שנה ולהכין אותה ליום פקודה (בו יחליטו לרוץ לייצור פצצה - א.ב), זה אתגר עצום עד לרגע שבו המנהיג יגיד לו 'צא לדרך'. תחשוב מה זה עושה שהבן אדם שאחראי להחזיק את הקבוצה הזו נעלם. מה זה עושה ליכולת לקבוצה, לכשירות, לביטחון... קרה שם משהו מאוד משמעותי. האם זה אומר שהקבוצה התנדפה ועכשיו כולם הלכו הביתה? לא. אבל כשהאחראי נעלם זה משפיע".
למרות ההישגים הרבים של זימ"ט סביב פרויקט הגרעין, שאת מרביתם לא ניתן לפרסם, לאורך השיחה עם הבכירים נשמרת הצניעות. כשנשאל מה מטריד אותו, ענה הקצין כי "בזמן שאנחנו פה כולם מתעסקים באיראן, במדינה אחרת במזרח התיכון יגדל איזה גידול פרא, פרויקט גרעין חשאי. אנחנו משקיעים אנרגיות גם כדי לוודא שהדבר הזה לא קורה".
תוך כדי השיחה, הקצין נופף במסמך שהעבירו מפקדי היחידה כבר בשנת 2003, ובהמשך ב-2005, ובו התריעו על מה שמתחולל בסוריה. "המסמך בגדול אומר שימו לב, יש פרויקט גרעין בסוריה", הוא תיאר. "יש כאלה שאומרים לא ידענו, לא התרענו רק ההוא ידע. אני מקריא לך את מה שלא מחוק: 'דיווחים על פעילות חשודה באזור דיר א-זור...', זה אנשי זימ"ט, מסמך שלנו שמגיע לראש הממשלה".
אך זו לא הדאגה היחידה של חיילי זימ"ט שעוקבים אחרי התקדמות האיראנים גם בנתיבים קריטיים בפרויקט הגרעין. "מה עלה לכותרות לא מזמן? אורניום מתכתי", הסבירה סרן ש'. "למה זה מדאיג אותנו? אחרי שאתה מעשיר אורניום אתה אמור להעביר אותו המרה חוזרת. משנה את התצורה הכימית שלו, מעביר אותו לתצורה מתכתית, ובתצורה הזו אתה עושה מניפולציות שבסוף מביאות אותך לנשק גרעיני. אורניום מתכתי לכשעצמו יכול להיות אזרחי לחלוטין. הם יגידו שהם צריכים דלק לכור שלהם. אבל מבחינתנו הם לוקחים יכולת שמדאיגה בהקשר הצבאי, והם סוגרים עוד פער שיש להם. משהו שהם לא ידעו בעבר".
נקודת מפנה בחשיבה של אגף המודיעין הגיעה עם חשיפת ארכיון תכנית הנשק הגרעיני של איראן במבצע חשאי של המוסד בתחילת 2018. ארגזים ובהם מסמכים ותקליטורים ששימשו כארכיון סודי ביותר עבור האיראנים נגנבו מאדמת איראן והועברו לישראל. פענוח ותרגום המסמכים לא הותיר כל צל של ספק כי איראן פעלה לפיתוח נשק גרעיני.
"את כל החומר שיש בארכיון מיצינו לגמרי", סיפר הקצין הבכיר מזימ"ט. "היינו מעורבים במידה מסוימת בתהליכים של לפני. יש שותפות מאוד חזקה עם המוסד וארגונים אחרים... היו דילמות שהיו קשורות לצד המבצעי וגם לצד התוכני… הארכיון הובל במוסד. אנחנו תמכנו וסייענו".
סרן ש', שעברה על מסמכים רבים וניתחה את המידע, סיפרה על התרומה הגדולה של מבצע המוסד למעקב אחרי פרויקט הגרעין האיראני. לדבריה, הארכיון למעשה הסביר הרבה דברים. הוא הפיל כל מיני אסימונים. למשל יש לך פאזל וחסרה לך חתיכה אחת כדי להבין שאתה לא מדמיין וזו אכן תמונה של פרפר. אז הרבה מאוד מהדברים שהתגלו שם שמה לנו חתיכת פאזל והסבירה לנו שאנחנו לא רואים פרפר אלא סוס".
אז הארכיון ממש נתן לכם מפת דרכים של הפרויקט?
"אני לא חושבת שאני יכולה להיכנס לזה", מודה סרן ש'. "יש להם את אתר פורדו שנחשף גם כשדיברו על חשיפת חומר הארכיון, יודעים לרוב לאן זה מוביל. זה מה שנשאר לי בראש כשאני יושבת סביב השולחן. אני לוקחת את כל הנתונים הטכנולוגיים ואני צריכה לתרגם אותם למידת האיום על מדינת ישראל. לדוגמה: יש את נאום הפצצה שבו נתניהו באו"ם סימן קו. אלו דברים שבצוות שלי צריכים להבין. הנאום שלו נשען על דברים שיצאו מפה על ידי קודמיי בתפקיד. אני יודעת בגדול מה הם צריכים כדי לבצע יכולות כאלה ואחרות. בהינתן החלטה לפרוץ לנשק אז יש להם את כל הארסנל והכלים שהם צריכים".
לדבריה, "האתגר שלי לא לפספס את הפרט הקטן שמפיל את כל האסימונים ולא לעשות את הקישורים הלא נכונים, או לפספס את ההיבט הנשקי (שלא מדובר בפעולה אזרחית אלא בפעולה שמקדמת ייצור נשק גרעיני - א"ב). אני באיזשהו מקום מאומנת תמיד לחשוב שנייה איך מה שהם עושים יכול לפגוע בנו במדינת ישראל, כדי שלא יהיו מקרים כמו הכור הסורי שיש כאלה שיאמרו שהוא כמעט פוספס, כי כולם אמרו זה כור שיכול לשמש לחשמל".
סרן ש' בחרה לענות בקפידה על השאלה האם היא חשה שפרויקט הגרעין האיראני הוא איום קיומי על מדינת ישראל. "להגיד לך שכל מה שהם עושים עכשיו זה לפתח נשק גרעיני? לא תמיד", היא השיבה. "אבל גם בעבר לא כל כך חשבו שאיראן מנסה לפתח יכולות שמובילות לנשק גרעיני ואז הגיעה חשיפה של חומרי ארכיון וסיפרה לנו 'חבר'ה, היה כאן היבט נשקי והוא כאן כדי להישאר'".
"הרבה פעמים אני כן הולכת לישון בידיעה שעשיתי את הטוב ביותר כדי למנוע את האיום. זה נשמע מאוד ציוני ופומפוזי אבל נשק גרעיני זה לא צחוק. ראינו מה זה עשה בהירושימה ונגסאקי. גם אם קיים סיכוי המועט ביותר שיש מדינה שיש לה את זה ותרצה להשתמש בה נגד ישראל זה דבר שאני לא יכולה לקבל ואני אעשה את הכול שזה לא יקרה", היא הוסיפה.
סרן ש', תסיים את השירות בזימ"ט ותעבור לתפקיד ביחידה אחרת באגף המודיעין בזכות המומחיות שצברה בשנים האחרונות והצטיינות. בתום הריאיון היא ביקשה לשבח את חבריה ליחידה: "אנחנו לא רק מתארים את מה שקורה אלא משפיעים ומעורבים עמוקות בהמצאות שנועדו להתמודד עם הצד השני".