ארצות הברית לא התייחסה לחבלה המסתורית שהשביתה היום (ראשון) את מערכת החשמל במתקן העשרת האורניום בנתנז, בפעולה שלפי גורמי מודיעין מערביים בוצעה בידי ישראל החוששת מחזרה של ארצות הברית להסכם הגרעין וייתכן שמנסה לשלול ממנה קלפי מיקוח. אף שהמשא ומתן העקיף בין ארצות הברית, איראן ויתר המעצמות בסוף השבוע היה כשלעצמו התקדמות מסוימת במגעים, הדרך לשם עוד ארוכה.
הנשיא ג'ו ביידן לא הסתיר לאורך הקמפיין את רצונו לשוב לעסקה שנחתמה בעת שהיה סגנו של ברק אובמה, כשהוא התנה זאת בהכללת תכנית הטילים והמעורבות של איראן בסכסוכים באזור. ואולם, ההתעקשות המקורית שקשרה בין החזרה לבין הקשחת ההסכם והארכתו נזנחה, כמו הדרישה לצעדים הדדיים מכיוונה של איראן. טהראן, שייתכן שמושכת זמן עד להתבהרות הזירה הפוליטית הפנימית, חידדה את עמדתה בסוף השבוע. היא לא מסתפקת רק בהסרת הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על תכנית הגרעין, אלא גם את אלו שהושתו עליה בשל הפרות זכויות אדם ופעילות טרור.
בשלב זה מבהירים בממשל האמריקני כי הנושא לא על הפרק, ובכיר בוושינגטון אמר לאחר סבב השיחות ביום שישי כי יש עדיין שאלות סביב מידת רצינותה של טהראן. רק בחודש שעבר אמר המנהיג העליון עלי חמינאי כי איראן לא ממהרת לשוב להסכם הגרעין, והאשים גם את מדינות אירופה בהפרת התחייבויותיהן לעשות עסקים עם הרפובליקה האסלאמית.
לקריאה נוספת בנושא איראן
במקביל, חתמה איראן על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם סין למשך 25 שנה. הגם שפרטיו של ההסכם עדיין מעורפלים, בהעמקת היחסים בין טהראן לבייג'ינג נשלח מסר לוושינגטון. סין הקלה על החנק הכלכלי על איראן כשהמשיכה לייבא ממנה נפט בשנים האחרונות חרף הסנקציות האמריקניות, ותמיכתה במשטר היא תגובת נגד לעיצומים האמריקניים עליה.
מעטים צופים פריצת דרך של ממש במשא ומתן בווינה בתקופה הקרובה, לפחות עד הבחירות לנשיאות באיראן ביוני. חמינאי אמנם מחזיק בסמכות המכרעת, אך בחירה של מועמד מהמחנה השמרני עלולה להקשות עוד יותר על הצלת הסכם הגרעין.
בינתיים, איראן ממשיכה בסירובה לחדול מהעשרת אורניום ל-20%, הרבה מעבר ל-3.67% שנקבעו בהסכם, ובישראל ובמדינות המפרץ עוקבים בדאגה אחר המאגר ההולך וגדל שלה. האצת העשרת האורניום נעשית על ידי צנטריפוגות מתקדמות, שכמה מהן נחשפו אתמול על ידי הנשיא חסן רוחאני רק כדי לספוג מכה הבוקר.
היקף הפגיעה עוד לא ברור. אותו מתקן ספג פיצוץ מסתורי ביולי האחרון, בפעולה שיוחסה לישראל ועיכבה את העשרת האורניום - אך לזמן מוגבל בלבד. העיכובים הזמניים הללו מעלים את השאלה אם למדיניות של אותו גורם שעומד מאחוריהם יש תוחלת לאורך זמן, במיוחד לאחר חילופי השלטון בוושינגטון.
ארצות הברית רוצה להימנע מחזרה על הקרע הפומבי עם ישראל סביב הסכם הגרעין עם איראן ב-2015, אך הצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר כי ההסכם לא יחייב את ישראל והמשך הפעולות המדווחות נגד איראן עלולות לעורר זעם בבית הלבן. שר ההגנה לויד אוסטין, נציג ממשל ביידן הראשון המבקר בישראל, לא הזכיר את הסכם הגרעין בדברים שנשא לצדו של שר הביטחון בני גנץ אלא הסתפק בהבעת מחויבות כללית לביטחונה של ישראל.
לביידן, כמו שני קודמיו בתפקיד טראמפ ואובמה, אין הרבה סבלנות למזרח התיכון. מעטים המנהיגים באזור שזכו לשיחת טלפון ממנו - נתניהו היה הראשון בהם - ואחרים נאלצו לשמוע כיצד מה שהיה לא יהיה עוד, כמו סלמאן מלך ערב הסעודית. נשיא ארצות הברית סבור שחזרה להסכם הגרעין תפנה משאבים אמריקניים יקרים להתמודדות מול האסרטיביות של סין ורוסיה ברחבי העולם, והסלמה בין איראן לישראל לא תשרת זאת.
דאגה דומה לזו בישראל מפני חזרה מהירה להסכם הגרעין נשמעת בריאד. שורת פרשנים סעודים הכותבים בכלי התקשורת הממלכתיים הביעו היום חשש מעמדה רכה מדי של מדינות המערב בשיחות בווינה ומהתקפלות אפשרית בפני איראן. "איראן מנצלת את השאננות האמריקנית והאירופית כדי לעכב ולהתחמק", נכתב בעיתון הסעודי עוכאז.
הנסיך טורקי אל-פייסל, אחד מבכירי משפחת המלוכה הסעודית, אמר בפורום וירטואלי שנערך בשבוע שעבר כי הוא מודאג מעמדתה של ארצות הברית השיחות הגרעין. "חזרה להסכם הגרעין לא תפתור את הסכנה, אלא עלולה להצית סכסוך ולדחוף את מדינות האזור לבחון אפשרויות אחרות כדי לשמור על ביטחון ויציבות".