יום הזיכרון לשואה ולגבורה

בעברית רהוטה, שגריר פולין בישראל ציין את יום השואה בבית שורד בן 100

מארק מאגיירובסקי הגיע יחד עם ראש העיר לביתו של ישראל ידלין, יליד פולין שנשלח לסיביר למחנות עבודה, ובסוף 1949 עלה עם משפחתו ארצה. השגריר: "הרשתות החברתיות מלאות באמירות אנטישמיות, גם מדינתי לא חסינה לתופעה"

בווידאו: שגריר פולין בישראל מבקר ביום שואה את הניצול ישראל ידלין שחוגג 100 (צילום: שלומי גבאי)

שגריר פולין בישראל מארק מאגיירובסקי וראש עיריית קריית מוצקין חיים צורי בחרו לציין את יום השואה שנערך אתמול (חמישי) בביתו של שורד השואה, ישראל ידלין, יליד פולין ותושב העיר שחגג בשבת יום הולדת מאה. השניים העניקו לידלין עוגה, תעודת הערכה לגבורתו ומתנת יום הולדת.

"אני מאוד מתרגש", הודה השגריר הפולני הדובר עברית רהוטה, "הקשבתי להרבה סיפורים של הרבה שורדי שואה בפולין ובארץ ואני תמיד מתרגש. אנחנו חייבים להקשיב לאנשים כאלה".

מוקדם יותר, בפארק העירוני "גולדה" בקריית מוצקין, התקיים טקס זיכרון במעמד השגריר שכלל הדלקת משואות, קריאת יזכור, קטעי קריאה ונגינה והנחת זרים. השגריר אמר בנאומו בעברית כי "לצערי, גם היום היהודים בעולם כולו מהווים את היעד המועדף של האנשים המאמינים בתיאוריות קונספירציה של גזענים, המאמינים בעליונות הלבנה".

עוד בוואלה!

ארבע תמונות מלב הגיהנום

לכתבה המלאה
השגריר מאגיירובסקי וראש העיר צורי מבקרים את ידלין בן המאה, אתמול (צילום: שלומי גבאי)

מאגיירובסקי עוד תקף כי "הרשתות החברתיות מלאות באמירות אנטישמיות. למרבה הצער, גם המדינה שלי לא חסינה לתופעה זו. השפה היא כלי נהדר אבל גם מסוכן. השפה יכולה להוביל לדברים יפים אבל גם לאירועים אפלים, גם לשואה. חובתנו למנוע את השנאה ואת הגזענות - גם דרך שפה".

"ההשמדה ‏של יהודי אירופה התחילה עם בוז‏. ככה הנאצים הגרמנים ניסו לעורר שנאה כנגד‏ היהודים. השפה היוותה את החלק העיקרי של המנגנון הרצחני שהנאצים הפעילו באירופה כולה, בעזרתם של משתפי הפעולה שלהם", הוסיף.

"השפה היא כלי נהדר אבל גם מסוכן", שגריר פולין (צילום: שלומי גבאי)

ידלין נולד ב-3 באפריל 1921 בעיירה הפולנית ונגרוב, בה לפני השואה כמחצית מהתושבים היו יהודים. כבר בימים הראשונים לאחר שהגרמנים כבשו את העיר, ב-10 בספטמבר 1939, נחטפו יהודים לעבודות כפייה, וכמה מהם נרצחו, ובהם רב הקהילה. ידלין, שגם הוא עבד במחנה כפייה, נמלט ונשלח לסיביר למחנות עבודה. הוא שוחרר לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, ונדד לארצות אסיה הסובייטיות. לאחר מכן, כל משפחתו עלתה ארצה בדצמבר 1949.

בקיץ 1942 סגרו הגרמנים את הגטו שהקימו בוונגרוב, שבאותה העת איכלסה כ-8,300 יהודים. על פי המכון הבינלאומי לחקר השואה וארגון יד ושם, ב-20 בספטמבר 1942, ערב יום הכיפורים תש"ג, גורשו כ-8,000 מהם לטרבלינקה, בידי אנשי אס.אס, שוטרים פולנים וכוחות עזר של אוקראינים. צעירים רבים שניסו לברוח נרצחו ביער או בבית הקברות היהודי של ונגרוב. רוב היהודים שהסתתרו נרצחו בבית הקברות, לאחר שמשתפי פעולה פולנים הסגירו אותם לגרמנים.

היהודים שהותירו הגרמנים בגטו, בעיקר אנשי היודנרט ושירות הסדר היהודי ובני משפחותיהם, הועסקו באיסוף רכושם של המגורשים ובניקוי הגטו. במאי 1943 ירו הגרמנים בכ-300-200 יהודים מהאזור שהסתתרו במהלך הגירוש ובעלי מקצועות נדרשים.

בנו של ידלין, אפרים ידלין בן ה-75, גם הוא הגיע למעמד המרגש עם השגריר וראש העיר, שהיה חבר ילדות שלו עמו גדל יחד בקריית מוצקין, ואף למד באותה השכבה בבית הספר היסודי. הוא חשף כי ישראל ידלין נישא לאימו ואימץ אותו כבנו שלו עוד באירופה, לאחר שבעלה הראשון, אביו הביולוגי, נספה בשואה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully