חצי מהתיכונים ישובו ללימודים מלאים, במשרד החינוך מוחים: "ההקלות לא רציניות"

הממשלה צפויה לאשר הקלות נוספות בעקבות הירידה בתחלואה, שיכללו את ביטול הקפסולות בכפוף לשיעור התחסנות גבוה. אולם הורים וגורמים במשרד החינוך לא מסתפקים בהצעה, ואומרים כי אינה תואמת את הקצב בשאר המשק. גורם במשרד: "בני הנוער מוחזקים כבני ערובה"

בווידאו: אלרעי פרייס אומרת שלא תהיה חובת התחסנות על ילדים (צילום: לע"מ)

הממשלה צפויה לאשר היום (רביעי) שורה של הקלות נוספות ולאפשר פתיחה רחבה יותר של מערכת החינוך, בעקבות לחץ כבד שהופעל על משרד הבריאות ובהמשך להודעה של ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי-פרייס מאתמול. לאחר אישור הממשלה קרוב למחצית מהתיכונים ישובו ללמוד יותר ימים בשבוע בצורה פרונטלית, אך במשרד החינוך קוראים לפתוח את מערכת החינוך באופן מלא, ללא קפסולות, בכל שכבות הגיל. "ההקלות האלה לא רציניות, אין כאן שום היגיון", אמר גורם בכיר במשרד לוואלה!.

בשבועות האחרונים התמודד משרד הבריאות עם מכבש לחצים כבד הן מצד ההורים לילדים במערכת החינוך והן מצד התקשורת. בזמן שהמשק נפתח במלואו - בתי המלון, המסעדות והקניונים המו אדם במהלך החג - תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים ממשיכים ללמוד כפעמיים בשבוע. במסגרת ההקלות עליהן הודיעה אלרעי-פרייס, שיעור ההתחסנות הנדרש ללימודים ללא קפסולות בכיתות י"א-י"ב יירד ויעמוד על 65% לעומת 90% שהיה נהוג עד כה, ובחטיבות הביניים הקפסולות יבוטלו בכיתות שיסכימו להיבדק פעם בשבוע. במשרד החינוך כבר החלה היערכות חטיבות הביניים לתוכנית מגן חינוך.

שיעור המחוסנים הנדרש ללימודים מלאים יירד. תלמידים בתיכון בכפר סבא (צילום: ראובן קסטרו)

המשמעות בפועל של ביטול הקפסולות היא הגדלת זמן הלמידה הפרונטלית. כיום, בשל מגבלות מתווה משרד הבריאות, רוב התלמידים לומדים במשך יומיים בשבוע בלבד, ורק תלמידי כיתות א'-ד' וילדי הגנים מגיעים למוסדות החינוך כל השבוע. הורדת רף המחוסנים בכיתות י"א-י"ב מ-90% ל-65% הופכת את הלמידה ללא קפסולות בכיתות אלה לריאלית יותר - שיעור מוסדות החינוך עם יותר מ-65% מחוסנים או מחלימים עומד על כ-44%.

במשרד החינוך ממשיכים לתקוף את משרד הבריאות ודורשים לבטל את כל ההגבלות. אותו גורם בכיר במשרד החינוך סיפר כי לפני כמה ימים התקבלו לידיו תמונות של 'יום כיף' של אחת מתנועות הנוער, בה נראו מאות נערים עומדים בצפיפות, ללא מסכות בתור לכניסה לפארק מים.

"איזה משמעות יש להורדת הרף ל-65%? תלמידי י"א-י"ב ממילא מסתובבים בכל מקום", אמר הגורם. "הם בים, הם בחנויות, במסיבות, באירועים. מה זו השטות הזאת? איזה היגיון יש שהם לא יגיעו לבית הספר באופן מלא? בעוד שבוע מורידים את המסכות במרחב הפתוח. תלמידים לא יכולים לעשות טקס בבית הספר - רק 50 תלמידים? אין שום היגיון בדבר הזה".

התחלואה במערכת החינוך ממשיכה לצנוח. תלמידי חטיבת ביניים ברעננה (צילום: ראובן קסטרו)

הגורם הוסיף כי אינו יודע על מה מבוססות המשך המגבלות. "הרי במשרד הבריאות מלמדים אותנו שלוקח שבועיים לראות מה יקרה לתחלואה לפני שלב ההקלות הבא. מה יקרה בעוד שבוע? לאורך כל חופשת הפסח ראינו ירידה בתחלואה - למה היא הייתה קשורה? ללימודים שלפני פסח".

עוד אמר הגורם כי "מחזיקים פה את בני הנוער כבני ערובה. הם מחזיקים את המערכת כי אי אפשר להחזיק שום מערכת אחרת ברלוונטיות של קורונה. הרי מערכת החינוך, אם תגידי לה להיסגר מחר היא תיסגר, אין עוד מערכת כזאת".

"הלמידה בקפסולות מיצתה את עצמה"

בתוך כך, נתוני התחלואה במערכת החינוך ממשיכים לצנוח. נכון להיום אין בית ספר שנסגר בשל מקרי קורונה ומתוך 2.4 מיליון תלמידים, רק 1,366 מאומתים לנגיף, כשמספר אנשי הצוות המאומתים עומד על כ-118. נתונים אלה שונים באופן משמעותי מהנתונים שפורסמו ערב הכניסה לסגר השלישי - אז עמד מספר התלמידים המאומתים על 22.5 אלף, ומספר עובדי ההוראה על יותר מ-3,000.

בהנהגת ההורים הארצית שותפים לעמדת משרד החינוך: "שלב הלמידה בקפסולות מיצה את עצמו ואין בו כל היגיון כשהתלמידים נפגשים ומתערבבים אחר הצהריים ובסופי השבוע במגרשי הספורט, בתנועות הנוער ובקניונים. יש להחזיר ללמידה מלאה וללא תנאים את תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים ביישובים ירוקים וצהובים וללמידה מלאה ביישובים כתומים בכפוף לקיום מגן חינוך. יש לממן תכנית השלמת פערים בגילאים אלו בחופשת הקיץ בדגש על ישובים נטולי תשתיות ללמידה מרחוק".

עוד בוואלה!

המשק נפתח והתחלואה צונחת, אך מערכת החינוך תחזור מפסח לאותן הגבלות

לכתבה המלאה

בנק ישראל הוציא השבוע דוח מטריד העוסק במצבה העגום של מערכת החינוך בישראל. אחת מהמסקנות המרכזיות של הדוח היא שלמדיניות הפעלת מערכת החינוך בשנת הקורונה תהיינה השפעות ארוכות טווח, שצפויות להתבטא בירידת ההכנסה העתידית של התלמידים שנפגעו במהלכה וכן בגידול אי השוויון. "השוני בהיקף שיבוש הלימודים בין ישראל למדינות אחרות ב-OECD, שהצליחו לשמור על פעילות רציפה יחסית של מערכת החינוך, עלול להגדיל את פערי ההישגים בין השנתונים שנפגעו בישראל למקביליהם ב-OECD", הזהיר הבנק המרכזי בדוח.

אמנם מדובר בדוח בעל חשיבות גדולה, אך נראה שעוד ארוכה הדרך לשינויים ביחס למערכת החינוך מצד מקבלי ההחלטות, כשבמהלך כל הסגרים מערכת החינוך הייתה הראשונה להיסגר והאחרונה לצאת מהם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully