חמאס פעל מסביב לשעון כדי להבריח אמצעי לחימה לרצועת עזה, ומהר מאוד נערם מידע מודיעיני בעניין על שולחנו של ראש המוסד מאיר דגן. סוכני המוסד הצליחו לחשוף תמונה חלקית של ציר להברחת אמצעי לחימה מאיראן, דרך הים אל סודאן ומשם לעזה. מי שהוביל את ההברחות היה בכיר חמאס מוחמד אל-מבחוח, טרוריסט שהחל את דרכו בזרוע הצבאית של ארגון עז א-דין אל-קאסם, היה מעורב אישית בחטיפתם וברציחתם של החיילים אבי סספורטס ואילן סעדון וחוסל בשנת 2010 בדובאי בפעולה שמיוחסת למוסד.
הימים הם ימי פוסט מלחמת לבנון השנייה. דגן החליט לשבש את ציר ההברחות הימי והיבשתי ולשם כך גייס למשימה את ג', בכיר השב"כ, שהתמחה בסיכולים ממוקדים נגד יעדי טרור ביהודה ושומרון וברצועת עזה, כדי לעמוד בראשות גוף בשם מנהלת הסיכול.
אנשי המוסד הכניסו לתמונה את מפקד חיל הים, אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום והציגו בפניו את המידע שהצטבר: האמל"ח יוצא מאיראן אל תימן, שם מעבירים חלק ממנו לידי החות'ים וחלק אחר ממשיך לסודאן אחרי הפלגה של כ-250 קילומטרים. מסודאן יוצאות שיירות הטנדרים אל המדבר לנסיעה של אלף קילומטרים אל מצרים. שם חוצים המבריחים את הגשרים מעל תעלת סואץ ובסיוע בדואים האמל"ח מועבר דרך המנהרות שמתחת לציר פילדלפי אל רצועת עזה. טילים, רקטות, רובים, תחמושת, מטעני חבלה - כל מה שיכול לאיים על חיילי צה"ל ועורף מדינת ישראל.
אלוף מרום ניתח עם אנשיו את המידע המודיעיני והחליט שיש לחיל הים יכולות מבצעיות בטווחים הללו כדי לסכל את הציר. המידע הוצג לרמטכ"ל גבי אשכנזי, שנתן אור ירוק לכמה מהפעולות הנועזות ביותר שבוצעו הרחק מחופי ישראל, כשהמטרה היא לפגוע בכלי השיט של המבריחים בלב הים. מה שלא יסוכל בלב ים ויגיע לציר היבשתי, יסוכל על ידי כוחות אחרים.
וואלה! מפרסמת לראשונה את סיפור המאבק החשאי והמסוכן שניהלו חיל הים של צה"ל וקהילת המודיעין במשך זמן רב, נגד ציר הברחות הנשק מאיראן אל עזה דרך סודאן באזור הים האדום, בשורת מבצעים נועזים ומוצלחים. עד לאותן שנים לא פעל חיל הים במשך שנים ארוכות בזירה הזו.
עוד בנושא צבא וביטחון
קהילת המודיעין כולה נרתמה לתמוך במהלך הנרקם באזור סודאן ותימן. הוקם חמ"ל מיוחד במרכז הארץ, שבו היו שותפים נציגי המוסד, לסנכרון כלל הגופים ולדיוק המידע המודיעיני סביב ההברחות בראשות אל מבחוח. המשימה המורכבת, באחריות חיל הים, הייתה לאתר את אותם מבריחים בלב הים העמוס בכלי שיט. אלוף מרום המליץ לתקוף את כלי השיט וקיבל את אישור הרמטכ"ל אשכנזי וראש המוסד דגן.
לוחמי שייטת 13 בפיקודו של תא"ל דרור פרידמן וסגנו תא"ל שי אלבז, נערכו למבצע. במקביל התנהל מרוץ אחרי הזמן להעביר מבסיס יחידת הקומנדו ועד חופי אילת את המערכות והציוד המתאים למבצע, עליהם אחראים מפקדי מספן ציוד ואנשי האמל"ח של הקומנדו הימי. "מדובר בחתיכת משימה מורכבת, אבל יש לחיל הים אישור לפעול במהירות. הפעם האחרונה שהוא עשה פעולה בהיקף כזה הייתה שנים קודם לכן במבצע לתפיסת ספינת הנשק קארין A", מספרים גורמים שהיו מצויים אז בפרטי המבצע, שהוגדר באותם ימים כסודי ביותר, ובכירים מאוד בחיל הים לא היו שותפים בכל פרטיו עד לרגע האחרון.
מפקד חיל הים מרום הציג את פרטי המבצע ושלביו לראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, שהתעמק בפרטים, ביקש לדעת מהם התרחישים במקרה של הסתבכות ולבסוף נתן אור ירוק למבצעים רחוקים מאוד מגבולות המדינה למרות הסיכון העצום.
הצוותים הגיעו לאילת ובמנהלת הסיכול סיכמו עם מפקדי חיל הים כי יהיה זה "מבצע ציד" במהלכו יתנהל מרדף אחרי כלי שיט של המבריחים, לאחר שהמוסד יצביע מבעוד מועד על המרחב בו הם נמצאים. מפלס הלחץ החל לעלות לאחר שהחמ"ל המיוחד העביר התרעה על כלי שיט של מבריחים שיוצאים לכיוון סודאן. מפקד המבצע אלוף מרום וג' מהמוסד נאלצו להישאר כמה ימים ברצף בחמ"ל, במתח עצום, כדי להיערך לרגע האמת בו ייחשפו המבריחים על ידי הכוחות.
המרחק הרב מהארץ, הקושי לחלץ לוחמים בטווח של כ-1,200 ק"מ מחופי ישראל אם המבצע מסתבך והאתגר אחר רשת המבריחים, מבהירים מהר מאוד לכלל הגורמים כי מדובר במבצע מורכב מאוד שדורש רגישות ורמה מקצועית גבוהה.
גורמי המוסד הסבירו למפקדי הקומנדו הימי כי מדובר במבריחים מנוסים מאוד, שבשגרה מעבירים מתימן לסודאן סמים, עבדים, סיגריות ומעת לעת אמצעי לחימה עבור חמאס. הם מכירים היטב את המרחב הימי לפרטי פרטים.
הלוחמים הגיעו למרחב הימי בקרבת היעד ונערכו בהמתנה מורטת עצבים עד שהחמ"ל המיוחד בראשות מרום וג' העביר את המידע לכוחות והחל מבצע הציד לאיתור כלי השיט. לאחר סגירת המעגל וניווט מורכב מאוד, התקבלה ההחלטה לפגוע בסירות המבריחים. "אחרי תהליך הפללה מושלם בוצעה ההתקפה. התוצאה הייתה מושלמת וברקע נראו היטב פיצוצי משנה כתוצאה מריבוי האמל"ח על כלי השיט", סיפר אחד המעורבים במבצע, "דגן הכתיר את ביצוע המשימה של חיל הים כהצלחה מסחררת".
חלפו שבועות ארוכים עד שהתקבלה התרעה במוסד על הברחה נוספת שעומדת לצאת אל הדרך מתימן לסודאן. המידע הועבר לאולמרט ולמרות שהקומנדו הימי היה עסוק מאוד באותה תקופה, אישר ראש הממשלה להעביר את מפקד היחידה תא"ל פרידמן וצוותים של הקומנדו הימי מעזה לים האדום.
החמ"ל המיוחד נפתח ושוב היה נדרש להעביר את אמצעי הלחימה לאילת. הפעם היה זה מעט אחרת כי "זו כבר לא הייתה הליכה אל הלא נודע", מספר אחד המפקדים, "אבל הים היה סוער והגלים היו מאוד גבוהים. ים ממש לא טוב למבצע הזה. כלי השיט התמלאו במים".
עוד רגע של מבחן הגיע. בעקבות תקלה באחד הכלים המתח היה עצום. הלוחמים חששו כי יתגלו על ידי כוחות מקומיים או שהמבריחים ייעלמו. כל דקה היא קריטית. צוות מילואים של הקומנדו הצליח לבצע פעולת חירום ולתקן את הכלי. מאוחר יותר הם יקבלו שבחים מבכירי החיל על שעשו את ההבדל בין פעולה מוצלחת לכישלון.
החמ"ל המיוחד הצביע על "לגונה שטוחה וקסומה" לפי עדות הלוחמים, שבה הסתתרו המבריחים מפני הים הסוער. האתגר של הכוח היה להתמודד עם הגלים הגבוהים ולבחור בנתיב שלא יחשוף את הכוחות. ברגע שהכוחות זיהו שהמבריחים השליכו עוגן, שוב בוצע תהליך ההפללה, והקומנדו הימי תקף את המשלוחים. הסירות עלו באש והחלו פיצוצי משנה. המשימה הושלמה בהצלחה והכוחות חזרו לישראל.
ציר ההברחות סיפק אתגר נוסף כשבחמ"ל המיוחד התקבלה התרעה על הברחה גדולה מאוד שיצאה לדרך, אך הפעם על גבי אניות לצד הסירות. התרעה זו תוביל מאוחר יותר לפשיטה על אוניית הנשק "פרנקופ" שיצאה מאיראן בדרכה לסוריה. בצה"ל, במוסד ובשב"כ הבינו כי ארגוני הטרור, בסיוע איראן, החליטו להגביר את קצב ההברחות והיקף אמצעי הלחימה. האתגר הגדול הוא לאתר אותם בלב ים.
בחיל הים העלו רעיון להגביר את הפעילות בים האדום והבקשות הוצגו בפני ראש הממשלה אולמרט, שאישר פעולות נועזות לאלוף מרום כדי להתגבר על הקושי לאתר את המבריחים באזור רווי מבריחים ודייגים.
השיח במטה הכללי של צה"ל על המבצעים של הקומנדו הימי, בתמיכה מודיעינית של המוסד, יצר עניין רב ומפקד חיל האוויר דאז אלוף עידו נחושתן הציע לבצע תקיפות מהאוויר נגד המבריחים. האפשרות להקים מנחת כלי טיס בקרבת סודאן נשקלת, לאחר שהמבריחים הצליחו בחלק מהמקרים להגיע אל החופים, להעלות את האמל"ח על שיירות טנדרים ולהימלט, מה שהפך את המרדף למורכב יותר. פעולה ראשונה משולבת ללוחמי שלדג ושייטת 13 יצאה אל הדרך.
"תקברו את אבא שלי. אני נשאר במבצע"
בדרך אל היעד התקבלה הודעה על כך שאביו של אחד מקציני המילואים של חיל האוויר הלך לעולמו. לאחר התייעצויות בין נחושתן ומרום הוחלט על תכנון אפשרות לחדול את המבצע, או לשלוף את הקצין מהמבצע ולהחזיר אותו הביתה להלוויה. נחושתן החליט לדבר ישירות עם הקצין ולהציע לו את האפשרויות, אך הקצין התעקש, "תקברו את אבא שלי. אני נשאר במבצע". המפקדים הבכירים התרגשו לשמע הדברים.
המבצע התקדם והכוחות הגיעו אל המרחב הימי המדובר. אותרו כמה אופציות והכוחות ירדו כדי לבחון את הקרקע. היה ברור לכולם שמדובר בנקודת תורפה, מאחר שיש לוחמים על החוף ולא ניתן לדעת בביטחון גמור שלא תגיעה ספינת משמר סודאנית או סירות דיג, שיכולים לדווח ולהזעיק עזרה.
"אם אתה נחשף מול סודאן? זה אתה והגלים. רק הסירה. חיל האוויר לא במרחק יעיל כדי לסייע לך", מסביר אחד הגורמים שנטל חלק במבצע, "זה מבצע חשאי. אתה לא אמור להיחשף". המשימה הושלמה והכוחות חזרו לאילת עם מידע מדויק על שטח, שנחשב פוטנציאל להפוך למנחת כלי טיס.
התרעה חדשה שהעביר המוסד לחיל הים על הברחות על גבי סירות מהירות מתימן לסודאן הציבה אתגר חדש. תוך כדי ההפלגה של הצוותים הם מגלים שהמבריחים יצאו לדרך והזמן הפך להיות קריטי. לפי הערכת מספן מודיעין והחמ"ל המיוחד, משך ההפלגה מתימן לסודאן יארך שש שעות בערך כדי להספיק לחצות כ-500 ק"מ בים נוח. "זו הייתה שעת לילה מאוחרת. לא ידענו איך נראה הכלי. לא ידענו בדיוק מה נתיב השיט שלו וכשאתה מחפש בקרבת החוף אתה צריך לראות שאתה לא נפגע מאיזה ריף, כי אתה מסוגל לטבוע", אומר אחד הגורמים שלקחו חלק במבצע.
ההמתנה מורטת עצבים, כי לא היה ברור האם ההברחה הסתיימה או שהיא רק בהתהוות. הכוח ביצע את תהליך ההפללה כי אכן מדובר במבריחים ופגע. שוב התשתית המבצעית של אל-מבחוח סופגת מכה קשה, אחרי שהברחה גדולה ואיכותית מתפוצצת בעוצמה והופכת לאבק.
כוחות הקומנדו הימי שבו לאילת וכמו בפעמים הקודמות, התקבלה התרעה על הברחה נוספת. הכוחות יוצאים שוב להפלגה, מגיעים אל היעד רק שהפעם מתחוללת דרמה גדולה. אחד הלוחמים נפגע בראשו, והחל לדמם ולטבוע. צוות של הקומנדו הימי צולל אל המים ומחלץ אותו. הוא מטופל במקום על ידי צוות רפואי שמתמחה בטראומה, אך מצבו מעורר דאגה והוא מתחיל לנשום בכבדות.
הצוות יוצר קשר עם החמ"ל המיוחד ומעדכן על האירוע החריג. מפקד חיל הים מכנס התייעצויות עם חיל האוויר לגבי הטיפול באירוע אחרי חוות דעת רפואית ודן בשאלה כיצד נכון לחלצו. המדדים וחומרת הפציעה מדווחים למיטב הרופאים המומחים בישראל, שחלקם קובע שיש לחלצו במהירות מחשש לשטף דם במוח. גם החמ"ל ממליץ לחלץ את הלוחם, חרף סיכון המבצע, שמשמעותו העברת אמצעי לחימה מתקדמים מאיראן לחמאס בעזה. ג', בכיר השב"כ, העביר את המלצתו לצה"ל ואמר, "יש לחלץ את הפצוע בדחיפות".
מפקד חיל האוויר נותן פקודה לתכנן במדויק כיצד יתבצע החילוץ מהאוויר, תוך שמירה על חשאיות המבצע הרגיש. המבצע האווירי כולל שני מסוקי יסעור עם יחידת החילוץ בהיטס 669 ולוחמי שלדג, מטוסי קרב, מטוס לוחמה אלקטרונית, מתדלקים, מטוס בקרה ופיקוד. בזמן שמתבצע התכנון למבצע החילוץ וצוותי האוויר נערכים עם כלל הכוחות, הרמטכ"ל אשכנזי מקבל את הפרטים ומאשר את החילוץ הנועז בטווח של יותר מ-1,500 ק"מ מישראל. הפציעה התרחשה סמוך לשעה 23:00, בסביבות השעה 05:00 לפנות בוקר מודיעים בחיל האוויר שהם מוכנים לצאת למבצע. כעת נדרש אישור הדרג המדיני למבצע - והוא ניתן למרות החשש העצום מפעולה בטווח רחוק מאוד.
השעה 07:00 בבוקר. שוב לוקחים מדדים מהלוחם הפצוע. אלוף מרום מתעקש לשוחח שוב עם מיטב הנוירולוגים בישראל ומסביר להם את חומרת הפציעה. לבסוף מתקבלת החלטה - מכיוון שהמדדים לא הידרדרו, הסיכונים פחתו דרמטית, והוא מוגדר יציב ובהכרה הועלה ההצעה לשקול מחדש את מבצע החילוץ שכבר יצא אל הדרך בטיסה מתל נוף לאזור אילת. מרום מקיים שיחה נוספת עם אלבז, שנמצא בקרבת היעד ומפקד על הכוח לקבל פרטים נוספים שהוצגו לאשכנזי, שמאשר לבטל את מבצע החילוץ ולהמשיך במבצע שהסתיים בהטבעת סירות המבריחים.
חולפים חודשים ושוב מבצע אליו הכוחות נערכים באילת. כמה שעות לפני היציאה אל הים הגיע אשכנזי לבסיס חיל הים ונפגש עם הלוחמים. תוך כדי השיחה מגלה הרמטכ"ל עניין באחד הלוחמים שאת ראשו מעטרת צלקת יחסית טרייה. תא"ל פרידמן הסביר לרמטכ"ל כי זה הלוחם שנפצע בראשו במבצע ההוא וחזר לפעילות בסדרת מבצעים חשאיים, שהוחלט לא לפרסם בשלב זה. אשכנזי לחץ את ידו בחוזקה ואיחל לו הצלחה במבצע.
חיל הים הוכיח בסדרת המבצעים הללו, שהביאו לעצירת צירי ההברחות, כי לוחמיו יודעים להגיע לכל מקום בכל מיני דרכים, גם כשמדובר בטווחים עצומים מישראל.