וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

במשרד הבריאות מעריכים: הוצאות הקורונה נאמדות ביותר מ-120 מיליארד שקל

18.3.2021 / 7:30

גורמים סבורים כי ההוצאות יותר מהוכפלו מאז פרוץ המגיפה, לצד ירידה בהכנסות. הן כוללות בין היתר את רכש החיסונים, תוספות תקנים בבתי חולים והצטיידות ייעודית. במשרד האוצר מודאגים: "לאחר הבחירות נאלץ להתמודד עם ההחזרים"

מחלקת קורונה בית חולים שערי צדק, ירושלים 5 בספטמבר 2020. נתי שוחט\ פלאש 90, פלאש 90
הערכת ההוצאות כוללת את תוספות התקנים בבתי חולים. מחלקת קורונה בשערי צדק/פלאש 90, נתי שוחט\ פלאש 90

יותר משנה עברה מאז פרוץ מגיפת הקורונה בישראל, ובמשרד הבריאות מתחילים להעריך מה הן העלויות של ההתמודדות עם הנגיף למערכת הבריאות הישראלית - כולל רכישתם של כ-15 מיליון חיסונים לאזרחים. לפי הערכות של בכירים במשרד, הסכום הכולל שהוציאה המדינה על מערכת הבריאות מגיע ל-120 מיליארד שקלים, וזאת לעומת הוצאה שנתית שגרתית שמסתכמת ב-60 מיליארד שקלים.

הסכום המוערך כולל בין היתר 2.6 מיליארד שקלים שהוקצו לעסקאות לרכישת חיסונים מול חברות התרופות השונות, לפי מידע שנחשף ביום שלישי בוועדת הכספים. אך ישנו צפי להוצאה נוספת של 2.5 מיליארד שקלים לעוד משלוחי חיסונים.

הערכת ההוצאות במשרד כוללת את תוספות התקנים בבתי חולים, הכשרת צוותים לטיפולים נשימתיים, הכשרת מחלקות קורונה ייעודיות, רכישת ציוד מגן, שיפוי לקופות החולים בעקבות מבצע החיסונים והבדיקות, וכן פיתוח של תכנית מגן ישראל ותשלום לעובדים שנוספו במשרד.

חניון בית חולים הופך למחלקות אישפוז וחדרי ניתוח בית חולים רמבם חיפה, 24 בספטמבר 2020. ראובן קסטרו
הכשרת החניונים לא נכללה בתקציב. מחלקת קורונה בחניון ביה"ח רמב"ם/ראובן קסטרו

עם זאת, הסכום אינו כולל את הכשרת החניונים התת קרקעיים שהוסבו בבית החולים בילינסון ובבית החולים רמב"ם למחלקות קורונה המוניות. זאת, כיוון שהוצאה זאת יצאה על חשבון תקציב משרד הביטחון. בנוסף, כל הפעילות של פיקוד העורף, הכוללת את מפקדת אלון לקטיעת שרשראות הדבקה ופעילותה מול הרשויות המקומיות - לא נכללו בסכום הסופי.

להוצאות המשרד צריך להוסיף את הירידה התלולה בהכנסות של בתי חולים ושל המערכת בכלל בשל צמצום טיפולים אמבולטוריים שצומצמו מאוד בהוראת משרד הבריאות, לרבות תיירות מרפא שלא התקיימה כמעט בכלל ב-2020.

ההערכות מגיעות בשנה בה משרד הבריאות התנהל ללא תקציב, כמו במשרדים אחרים, בשל המשבר הפוליטי המתמשך. בשנה ללא תקציב מוסכם, מימושו מותנה באישור ועדות חריגים אשר מנוהלת במשרד האוצר. את הפער משנת הקורונה ניתן לראות גם לפי הגידול בתקציב משנת 2018 ל-2019, שהסתכם ב-2.54 מיליארד שקלים ועלה מ-36.1 מיליארד שקלים ל-38.7 מיליארד - תוספת של 7% לשנת 2019.

עוד בוואלה!

סוף למאבק: בתי החולים הציבוריים יקבלו תוספות תקציב בסך 960 מיליון שקלים

לכתבה המלאה

עלות המאבק במגיפה

  • הסכום הכולל שהוציאה מערכת הבריאות - 120 מיליארד שקלים
  • ההוצאה השנתית השגרתית של המשרד - 60 מיליארד שקלים
  • הסכום שהוציאה הממשלה על רכישת חיסונים - 2.6 מיליארד שקלים
  • ההוצאות כוללות תוספת תקנים, פיתוח מגן ישראל, הכשרות וציוד מגן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר הבריאות, יולי אדלשטיין עם נחיתת משלוח החיסונים של חברת פייזר בנתב"ג 10 בינואר 2021. מוטי מילרוד, אתר רשמי
2.6 מיליארד הוקצו למשלוחי החיסונים. נתניהו ואדלשטיין מקבלים משלוח של פייזר, ינואר/אתר רשמי, מוטי מילרוד

בשל המצב הייחודי בו פעלה מערכת הבריאות בשנה האחרונה בניסיון לבלום את המגיפה, המשרד לא חסך בהוצאות הן בפן הרפואי והן בהסברתי. כעת, במערכת מנסים להעריך את ההוצאות ביום שאחרי הקורונה, לאחר שיפוגו בחודש מאי התקנים שנוספו. בתוך כך, משרד הבריאות כבר הוציא מכרז למכירת מכונות הנשמה מיותרות, שנקנו בגל הראשון כתוצאה מתחזיות קשות שהתפוגגו.

גורמים במשרד האוצר הסבירו לוואלה! כי ההוצאות נעשו בשיקול דעת: "הבנו ששיקולים כלכליים יגיעו רק לאחר שהמגפה תגווע, ולכן כל הוצאה רפואית התקבלה בהבנה, למרות החריגות הרבות בתקציב. העודף התקציבי הגיע ממשרדי הממשלה השונים, בין היתר משרד ראש הממשלה, החינוך, הפנים והבט"פ".

באוצר מודאגים מהאפשרות של בחירות חמישיות, שיפגעו בהתחייבויות של נבחרי הציבור לקבל החלטות קשות כיוון שזו תהיה ממשלת מעבר: "לאחר הבחירות נאלץ להתמודד עם ההחזרים, כך שככל הנראה יהיו קיצוצים רוחביים בכל המשרדים". באוצר סירבו לאמוד את ההוצאה התקציבית העודפת במערכת הבריאות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully