בתי הספר מנתקים את הילדים שלכם מהמאה ה-21 - והעתיד שלהם בסכנה

הקורונה הראתה כמה מערכת החינוך מאובנת ודוח המבקר הוכיח שהיא כושלת בתפקידה להכין את הדור הצעיר לאתגרי המחר. תוכנית הלימודים ובחינות הבגרות חייבות לעבור שינוי יסודי ולעודד מיומנויות של שיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית ויצירתיות

טלי נחליאלי
בווידאו: תלמידי ז'- י' מוחים על ההחלטה שלא להחזיר אותם לבית הספר (צילום: ראובן קסטרו, עריכה: אסף דרורי)

דוח מבקר המדינה שהתפרסם השבוע קבע כי במרבית בתי הספר בישראל לא מלמדים את המיומנויות הדרושות למאה ה-21. על פי הממצאים, הדור הצעיר המתחנך כיום לא יהיה מוכן לשוק העבודה ולהתמודדות עם עולם המחר.

מה מיוחד במיומנויות אלה? מדובר במיומנויות למידה (חשיבה ביקורתית, יכולת פתרון בעיות, למידה עצמית), אוריינות (ניהול מידע, אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית) ומיומנויות חיים (הכוונה עצמית, שיתוף פעולה, יצירתיות ותקשורת), שזוהו על ידי ארגוני חינוך וכלכלה רבים בעולם ככאלה שיאפשרו לאזרחים להתמודד עם מציאות משתנה ועתירת טכנולוגיה הכוללת מצבים של אי ודאות.

כדי להבין מה עלול להתרחש אם תחזית זו של מבקר המדינה אכן תתממש, די אם נתבונן בשנת הלימודים האחרונה בבתי הספר:

בשנה החולפת נזרקה מערכת החינוך בעוצמה אל המאה ה-21. נדרשנו לתפקד במצב של אי ודאות, כשסביבת ההוראה-למידה השתנתה ברגע ונדרשנו להסתמך על טכנולוגיה כדי לתקשר. לא מעט תלמידים מצאו שהם לא מסוגלים לתפקד במצב החדש שנכפה עליהם.

בתוך זה, היו איים של מציאות אחרת. בכיתות מצוינות במתמטיקה, שבהן היה דגש עוד לפני הקורונה על למידה מתוך עניין, פיתוח מיומנויות של למידה עצמית, שיתוף פעולה ואוריינות דיגיטלית, תוך ניצול כלים טכנולוגיים ייחודיים - כולן מיומנויות הדרושות לחיים במאה ה-21 - הלמידה נמשכה ואף ביתר שאת. לעומתם, בכיתות בהן היה ניסיון להמשיך וללמד באופן מסורתי ולא נעשתה התאמה למציאות שהשתנתה, ראינו מלבנים שחורים בזום ותלמידים שנעלמו.

בשנה הזו למדנו שהוראה מסורתית, המתמקדת בהעברת חומר מצידה של המורה ובתרגול מצידם של התלמידים, לא עובדת. עוד למדנו שתלמידים שלא פיתחו מיומנויות למידה עצמית, מכוונות ללמידה ויכולת תקשורת ושיתוף פעולה - נשארים מאחור.

עוד בוואלה!

החינוך הטכנולוגי בישראל כושל, ובמשרד החינוך לא יודעים עד כמה

לכתבה המלאה
בשנת הקורונה למדנו שהוראה מסורתית לא עובדת. תלמידי בית הספר ע"ש יונתן נתניהו ברעננה, 7 במרץ 2021 (צילום: ראובן קסטרו)

כישלון בהכנת התלמידים לאתגרי העתיד ידרדר את מעמדה התחרותי של ישראל בעולם. תהיה לו השפעה על כלכלת המדינה ועל תחומים חשובים כמו הייטק, מדעים, הנדסה ורפואה. הפערים ביכולות של צעירי ישראל ישפיעו על יכולתם למצות את הפוטנציאל שלהם בקריירה. גם מבחינה חברתית, נמצא את עצמנו מפגרים אחרי מדינות אחרות שכבר ביצעו את ההתאמות ואת השינויים הנדרשים בחינוך.

מה יש לעשות על מנת שהתחזית הקודרת הזו לא תתממש? דווקא היום, כאשר קברניטי המדינה מתמודדים עם נזקי הקורונה, יש הזדמנות פז לבנות מחדש ולעשות את השינויים הנחוצים. כבר עכשיו ישנן יוזמות חשובות שננקטות בהקשר זה.

למשל, במהלך קיץ 2020 התקיימה סדרת מפגשים בהשתתפות כ-50 מורי מתמטיקה מובילים בארץ, מורי מורים, חוקרים ומומחים מהשורה הראשונה מישראל והעולם ואנשי ונשות משרד החינוך. במפגשים, שהם תוצאה של שיתוף פעולה של מכללת לוינסקי לחינוך ומכון ויצמן, בתמיכתה של קרן טראמפ, עלו מסקנות ברורות: בראשן ההבנה כי יש לשנות את תוכנית הלימודים ובחינות הבגרות כך שיעודדו התמודדות של תלמידים עם פתרון בעיות מאתגרות בהקשר יום יומי, שעשויות לפתח בקרבם מיומנויות של שיתוף פעולה, תקשורת, חשיבה ביקורתית ויצירתיות, בתיווך מתאים של המורה.

עבודה בקבוצות על פתרון בעיות כאלה, מחייבת את התלמידים לנתח יחד את הבעיה, למצוא מודל מתמטי מתאים, ולפתח דרך לפתרון. עצם ההתמודדות וחיפוש הדרכים לפתרון מעודדת חשיבה יצירתית. חשיפה לפתרונות שונים לאותה בעיה מאפשרת לתלמידים להסתכל על אותה סיטואציה בדרכים שונות. העבודה המשותפת שבה כל אחד מהתלמידים הוא שותף פעיל, מעודדת תקשורת מדויקת יותר בין התלמידים שנדרשים להסביר את החשיבה שלהם ולהתייחס לדברים של אחרים.
זהו מהלך שאותו יש לבצע בשיתוף פעולה בין אנשי המדיניות, אנשי חינוך מתמטי ומתמטיקאים. הטמעת צעדים כאלו בכל מערכת החינוך, תוביל אותנו לדרך הנכונה.

הקורונה הבהירה לכולם שנדרש שינוי

כדי להכשיר מורים לתהליך נדרשת למידה של שיטות הוראה המעודדות חשיבה, בתחום התוכן שאותו מלמדים. חשוב שהמנהלים יגבו את המורים ויעודדו אותם להקדיש זמן בכיתה להתמודדות של התלמידים עם בעיות מאתגרות. את זמן השיעור שמושקע בעבודה על בעיה אחת הם ירוויחו בהמשך בכך שהתלמידים ילמדו רעיונות לעומק ולכן תידרש פחות חזרתיות.

בנוסף, מערכת החינוך צריכה לוודא שלכלל התלמידים והמורים יש גישה לטכנולוגיה רלוונטית שתאפשר להם להשתתף בשיעור מרחוק וכן להשתמש בתוכנות או פלטפורמות ייעודיות ללמידה. במתמטיקה, למשל, אפשר לציין תוכנות כמו גאוגברה או דסמוס.

הקורונה הבהירה לכולם שנדרש שינוי. דוח המבקר עשוי לסמן את תחילת הוצאתו אל הפועל. על פי הניסיון בעולם מדובר בשינוי מורכב שמחייב את התגייסות המערכת כולה וכלי חשוב להצלחתו הוא הגברת האוטונומיה שניתנת למנהלי בתי הספר והמורים. שינויים כאלה נעשו לדוגמא בהולנד והביאו את ההולנדים להישגים גבוהים במבחני פיז"ה הבינלאומיים, שמעידים על התאמת תלמידיהם לאתגרי המאה ה-21.

פרופ' טלי נחליאלי היא חברת סגל בחוג להוראת מתמטיקה, מכללת לוינסקי לחינוך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully