יותר חשיפה למסכים, פחות השקעה בחינוך: כך שנת הקורונה השפיעה על הגיל הרך

כמעט 70% מההורים מדווחים כי ילדיהם חשופים למסכים זמן רב יותר בסגרים מאשר בשגרה - כך עולה מדוח שמפרסם הבוקר (שלישי) מרכז טאוב, שבוחן את השפעת שנת הקורונה על הגיל הרך. ממצא נוסף גילה כי יותר מ-60% מהילדים עד גיל שנתיים צפו בטלוויזיה, וכשליש מהם יותר משעה ביום. הסקר נערך בקרב ההורים לילדים בגיל הרך בזמן הסגר השני.

בקרב ילדים בגילאים מאוחרים יותר שיעורי החשיפה היו גבוהים בהרבה וזמני הצפייה ממושכים יותר. מחברי הדוח הסבירו כי השהות הממושכת בבית עם הורים שמדווחים על תשישות, יחד עם קושי להציב גבולות, תרמו גם הם לעלייה ניכרת בזמני החשיפה למסכים.

"ההשפעה השלילית של מסכים על התפתחותם של ילדים נוגעת לתחומים רבים, החל בהשמנה, הפרעות שינה ובעיות קשב וכלה בפגיעה בהתפתחות השפתית ובהישגים הלימודיים. מסיבה זו ממליץ ארגון הבריאות העולמי למנוע לחלוטין מסכים מילדים עד גיל שנתיים, ומגיל שנתיים עד חמש לאפשר עד שעה ביום", נכתב בדוח.

כמו כן, משפחות רבות חוו גם מצב מתמשך של סטרס בשל חששות בריאותיים וכלכליים, שהובילו לשכיחות גבוהה של סימפטומים של דיכאון ובהם אדישות, הימנעות ועייפות. "חשיפה ממושכת של ילדים צעירים למצב זה עלולה לתרום אף היא לשיבוש התפתחותם התקינה ולפגוע ביכולת הלמידה שלהם לטווח הארוך", הזהירו החוקרים של מרכז טאוב.

ישראל הייתה בין המדינות היחידות בעולם שסגרו את מערכת החינוך לכל הגילאים לתקופות כה ממושכות. מהמחקר של מרכז טאוב עולה כי מעבר לתלונות הורים על אובדן ימי עבודה, בשנה האחרונה חוו ילדי ישראל נזקים רגשיים, שעבור חלקם עלולים להפוך לבלתי הפיכים.

עוד נכתב בדוח כי "להשתתפות במסגרות חינוך לגיל הרך עשויות להיות השלכות חיוביות על התפתחותם הקוגניטיבית, הלימודית, הרגשית והחברתית של ילדים. בין שמדובר בתינוקות ובין שמדובר בפעוטות, השהות במסגרת איכותית מאפשרת לילדים לפתח כישורים חברתיים ורגשיים הכרחיים ומספקת להם גירויים רבים המעודדים את התפתחותם הקוגניטיבית".

החוקרים הדגישו כי "מעבר לחוסר היציבות ולקשיי ההתאקלמות שחוו הילדים בעקבות סגירת המסגרות ופתיחתן לסירוגין בשנה האחרונה, אובדן ימי הלימוד עלול להוביל לפיגור של ממש בהתפתחות".

עוד עולה מהדוח כי הורים משכילים נוטים להשקיע זמן רב יותר בהתפתחות הקוגניטיבית של ילדיהם בהשוואה להורים מעוטי השכלה. לפיכך, סביר להניח כי בעוד שילדים למשפחות מרקע חברתי-כלכלי חזק זכו לקבל תכנים מעשירים בזמן השהות הכפויה בבית, ילדים למשפחות מרקע חברתי-כלכלי חלש, שמספר הילדים הממוצע בהן גבוה, לא זכו להיחשף בבתיהם לאותם התכנים שהיו פוגשים בגן. פערים אלו צפויים ללוות את הילדים בהמשך חייהם ואף להתרחב בטווח הארוך.

"משבר הקורונה והניתוק מהמסגרות החינוכיות הוביל להתעצמות הפערים בין ילדים מרקע סוציו אקונומי שונה. ילדים מרקע מוחלש צפו יותר במסכים, נחשפו לרמות גבוהות יותר של דאגה בקרב הוריהם וסביר להניח שזכו לפחות גירויים. ללא טיפול מהיר, אינטנסיבי וממוקד בילדים אלו, הם עלולים להישאר מאחור. זו לא בעיה רק שלהם, אלא של כלל החברה בישראל אשר הפערים החברתיים מאיימים על חוסנה", ציינה ד"ר כרמל בלנק, חוקרת בכירה במרכז טאוב וחברה בצוות הגיל הרך.