במאבקה הצודק ברמאים, ישראל רומסת את פרטיות האזרח הקטן

מגיפת הקורונה הביאה בשנה האחרונה לפגיעות חמורות בזכותם של אזרחי ישראל לפרטיות. החל ממעקבי איכונים של שב"כ, דרך מעקב באיזוק אלקטרוני לשבים מחו"ל, ועד העברת מידע רפואי אישי לרשויות המקומיות - שהוקפאה על ידי בג"ץ. בין כל אלה, בשורה חיובית אחת הגיעה השבוע דווקא מצה"ל, שבעקבות עתירה נגדו הודיע כי יפסיק את השימוש בחוקרים פרטיים נגד צעירות שביקשו פטור משירות מטעמי דת.

נקודת המוצא היא שנערות שמגיעות לגיל 18 חייבות בשירות ביטחון. עם זאת, החוק קובע כי מועמדת לשירות שמצהירה כי היא מנהלת אורח חיים דתי, וכי "טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות ביטחון" - תהיה פטורה משירות. בעבר פסק בג"ץ כי לצבא יש סמכות שלא להעניק פטור "כשברור שהתצהיר (שהגישה המועמדת לשירות) כוזב". אלא שאז התעוררה שאלה נוספת: איך יכול הצבא לבדוק דבר כזה?

באותו פסק דין שהכיר בסמכות של צה"ל לדחות תצהיר כזה, העיר השופט יצחק עמית כי "טוב תעשה הרשות (הכוונה לצה"ל ומשרד הביטחון) אם לא תעצום עיניה מתרמית ומתצהירי כזב, אלא תפעל באופן יזום לביעור התופעה". האמירה הזו של השופט עמית, יחד עם סמכות שניתנה לצה"ל בחוק לצורך איסוף ראיות לוועדות חקירה, הספיקו לצבא כדי להתחיל להפעיל חוקרים פרטיים מחברות אזרחיות כדי לוודא שאותן צעירות אכן מנהלות אורח חיים דתי.

צה"ל, על פי נתונים שמסר, הזמין בשנים האחרות מאות חקירות כאלה מדי שנה. כדי לקבל מושג על מידת הפגיעה בפרטיות שגורמות אותן חקירות, אפשר להסתכל על המקרה של מ', שהייתה אמורה להתגייס ב-2018. היא הצהירה כי היא דתייה וביקשה לקבל פטור. לצורך כך - עברה שני ראיונות בלשכת הגיוס. בוקר אחד, באוגוסט באותה שנה, קיבלה שיחת טלפון ממספר שלא הכירה. בצד השני היה אדם שטען שיש לו משלוח עבורה, וביקשה שתצא מביתה כדי לאסוף אותו.

מ' חשדה, וביקשה מאמה להתקשר לאותו מספר, שטען שמדובר במשלוח פרחים. הוא לא הסכים לומר מי השולח או עבור איזו חברת פרחים הוא עובד, ובסופו של דבר האם ובתה ירדו יחד - רק כדי לגלות שאותו "שליח" לא היה שם. הוא טען כי התעכב ואמר שיחזור במהלך היום. "השליח" התקשר עוד חמש פעמים במהלך אותו יום שישי, כולל פעם אחת ממש לפני כניסת השבת.

לדברי מ', היא ובני משפחתה חששו כי מדובר במטרידן. הם החלו לנסות לברר עם בני משפחה אחרים האם מישהו שלח לבת הצעירה פרחים, ובשבועות שלאחר מכן ביקשה האם מבתה לא להסתובב לבד בשעות הערב. רק בדיעבד התברר כי "השליח" היה בעצם חוקר פרטי מטעם הצבא, שצילם את מ' ואת בני משפחתה בכל פעם שיצאו, בתקווה לתפוס אותה בלבוש לא צנוע ולהוכיח כי תצהירה היה שקרי. בסופו של דבר החקירה כנראה העלתה חרס, משום שהצבא החליט לפטור את מ' משירות.

העתירה האחרונה בנושא הוגשה על ידי עמותה בשם "איחוד הישיבות בארץ ישראל", שיוצגו על ידי עורכי הדין נדב גדליהו ושמואל הורביץ. במסגרת העתירה הודיעו הצבא ומשרד הביטחון כי בחנו מחדש את המדיניות, והחליטו להפסיק את השימוש בחוקרים פרטיים. עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.

גורמים בצה"ל אמרו השבוע בהקשר זה כי צריך לזכור שממילא חקירות מהסוג הזה נעשות רק בחלק קטן מאלפי "תצהירי הדתיות" שמוגשים, ומרבית החקירות מסתכמות בבדיקת החשבונות של המצהירות ברשתות החברתיות - ככל שיש חשבונות כאלה וככל שהם פתוחים לציבור. ההודעה של הצבא כי יפסיק להשתמש בחוקרים פרטיים היא חשובה, אך הוא לא הגוף היחיד שמפעיל חוקרים פרטיים נגד אזרחים. כך למשל, משרד השיכון שמפעיל חוקרים כדי לוודא שזכאי לדיור ציבורי או לסיוע בשכר דירה אכן עומדים בקריטריונים לזכאות.

לפעמים מדובר על "חקירה כלכלית", לעתים על ידי הגעה במסווה לעסק של אותו זכאי. אלא שפעמים רבות הסיוע ניתן - בין היתר - משום שמדובר באם חד הורית. במקרים כאלה החקירה תנסה לבדוק אם אכן מדובר באם חד הורית, ומדובר בהכרח בחקירה שפגיעתה בפרטיות גדולה יותר, שכן היא מתייחסת לחייה האישיים של אותה אישה.

החוקרים יכולים, כך על פי עדויות שפורסמו בעבר (גם על ידי הח"מ), לבדוק את מגירות התחתונים בבית ולחפש בהן תחתונים של גבר. הם גם יכולים לשאול את השכנים האם גברים מגיעים לביתה של אותה אישה, והאם יש לה בן זוג קבוע או זמני. זכאיות הדיור הציבורי חיות בפחד, שכן הן חוששות שכל מחאה או אי שיתוף פעולה עלולה להביא לשלילת הסיוע.

פגיעתן של השיטות הללו לא עוצרת בפרטיות הנשים עצמן. ההסתמכות של החוקרים על הלשנות ועל תשאולים של שכנים היא כמו פצצה על הקשרים החברתיים המידיים של אותן נשים. ובמילים אחרות, במקום שהשכנים מהדלת ליד יהיו הכתובת הראשונה לעזרה מידית כמו שמירה על הילד, הם הופכים למלשינים פוטנציאליים שכדאי להתרחק מהם.

מי שחקרה את הנושא היא ד"ר שירי רגב-מסלם מאוניברסיטת בר אילן. לצורך מאמר שפרסמה ב-2014 היא ביצעה 49 ריאיונות עומק עם נשים שמקבלות קצבאות שונות. "מערכת התמיכה החברתית של הנשים מוגבלת מאד בשל הטקטיקה של מערכת הרווחה לבצע חקירות באמצעות ביקורי בית, ואיסוף מידע על מקבלי הקצבאות באמצעות מלשינים", נכתב במחקר.

רגב-מסלם מצאה כי הנשים שרואיינו הרחיקו עצמן בכוונה משכניהן. "ברוב המקרים", כתבה, "במקום כמקור לתמיכה הדדית, המרואיינות הסתכלו על שכניהן בפחד ובחשש. כמעט כולן ביטאו את התחושה שאדם לא יכול לסמוך על השכן שלו, בהקשר של הלשנות. למשל, נטשה, עולה מברית המועצות, בידדה עצמה בכוונה משכניה לאחר תקרית עם אחד מהם במסגרתה היא סברה כי הוא הלשין עליה לרשויות לאחר ריב על מקום חניה".

המחקר של רגב-מסלם התמקד בנשים שמרמות את החוקרים, ואף מוזכר בו באופן ספציפי הביטוח הלאומי, שלפי אתר האינטרנט שלו מחזיק 140 חוקרים משלו. הוא מציף את השאלה - האם הנשים עושות זאת כצורה של התנגדות פוליטית לממסד. אלא שבכל מקרה, חשוב לזכור כי הרמאיות הן מיעוט שבמיעוט.

במשרד השיכון אומרים שב-2016, בעקבות בדיקה משפטית, שונו הכללים לפיהן נערכות החקירות. עם זאת, כדאי להסתכל גם על כמות החקירות שנערכות. על פי נתוני המשרד, שנמסרו בתגובה לבקשת חופש מידע של עמותת "ידיד", בשנים 2017-2018 ביצעו חוקרים פרטיים בשליחות המשרד 1,968 חקירות נגד אמהות חד הוריות. מתוכן, רק ב-101 מקרים התגלו ממצאים ששללו את הזכאות.

האם 5% מהאימהות שמרמות כביכול את משרד השיכון מצדיקות בכלל את העלות של מאות חקירות בשנה? ויותר מכך, האם הן מצדיקות את הפגיעה העצומה בפרטיותן ובשגרת חייהן של מאות אימהות חד הוריות שלא חטאו בדבר? האם הן מצדיקות שימוש בפרקטיקות שלקוחות ממשטרים אפלים, שמרסקות את רשתות התמיכה של מי שהן מלכתחילה אוכלוסייה מוחלשת?

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל פועל באמצעים העומדים לרשותו לשם מימוש גיוס החובה ומיצוי הטיפול בכל מקרה של ניסיון השתמטות משירות שלא כדין. במסגרת הטיפול בבקשות של מיועדות לשירות לפטור מטעמי הכרה דתית, עורכות רשויות צה"ל פעולות בירור, במטרה לוודא את מהימנות הבקשות ולמנוע שימוש לרעה בעילת הפטור. לאחרונה, הוחלט כי חלק מפעולות הבירור שנעשו בעבר על ידי הסתייעות בחוקרים פרטיים, ייערכו על-ידי גורמים צבאיים. על רקע זה, מחקו שופטי בג"ץ עתירה שהוגשה בנושא.

עוד נמסר כי "צה"ל ימשיך לפעול על מנת לממש ולאכוף את חובת השירות הצבאי הקבועה בחוק שירות ביטחון באופן שוויוני, ועל מנת לטפל כנדרש, במסגרת הוראות החוק, בכל מקרה בו עולה חשד למסירת מידע כוזב לשם השתמטות משירות".

ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "במהלך שנת 2016 נעשתה בחינה משפטית מקיפה של הכללים הנוגעים לביצוע חקירות במשרד, ובעקבותיה עודכנו הכללים. החקירות המופעלות כיום הן בהתאם לכללים שעברו ביקורת משפטית כאמור והם כוללים את האיזונים הנדרשים".

מהביטוח הלאומי נמסר: "אגף החקירות בביטוח הלאומי מונה כ-140 חוקרים שהוסמכו לכך על פי חוק הביטוח הלאומי ובעלי הרשאה על פי דין. מטרת החקירות לאמת עובדות המוצגות על ידי המבוטחים בתביעותיהם לביטוח הלאומי ולסייע לקבל החלטה נכונה בנוגע לזכאותם לקצבה או כל הטבה המגיעה על פי דין. חוקרי הביטוח הלאומי מונחים על ידי כללי אתיקה והתנהגות ייחודיים בהתחשב ברגישות עיסוקם ובאוכלוסיית המבוטחים".