בג"ץ הורה היום (שני) למדינה לצמצם בתוך שבועיים את השימוש במעקבי שב"כ לצורך מעקב אחר חולי קורונה. לפי פסיקת השופטים, השימוש באיכוני שב"כ יוגבל לחולים שלא משתפים פעולה עם החקירה האפידמיולוגית. בנוסף, הממשלה תצטרך לגבש קריטריונים ברורים ושקופים לשאלה באילו תנאים אפשר להמשיך את השימוש בשב"כ.
הנשיאה אסתר חיות קבעה כי אין מקום לפסול סעיף כלשהו מהחוק שנותן לממשלה סמכות להשתמש בשב"כ למאבק בקורונה, אלא לגבש קריטריונים ברורים לשאלה מתי ייעשה שימוש בסמכות הזו. את העתירות בנושא הגישו האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, רופאים לזכויות אדם ופרטיות ישראל.
"ככל שהממשלה תבחר להמשיך להסתייע בשב"כ בהתאם לחוק הסמכת השב"כ היא לא תוכל לעשות כן באופן גורף ויהיה עליה לגבש קריטריונים אובייקטיבים שייקבעו... קריטריונים אלה, אשר יש להציגם בפני ועדת החוץ והביטחון וכן לפרסמם בפומבי, מטרתם לשים קץ לפרקטיקה לפיה ההסתייעות בשב"כ נעשית באופן גורף וללא התאמה למערך הבדיקות והחיסונים, לנתוני התחלואה ולכלים הנוספים הנתונים לממשלה לצורך התמודדות עם הנגיף", נכתב בפסק הדין של חיות.
עוד בוואלה!
"בחינת האופן שבו הפעילה הממשלה את שיקול דעתה על פי חוק הסמכת השב"כ נתקלת בקושי של ממש, וזאת משום שהממשלה לא קבעה קריטריונים מדידים וברורים ליישום השיקולים הכלליים שנמנו בחוק", היא כותבת. "עיון בהחלטות הממשלה על הסמכת השב"כ, ובכללן ההכרזה האחרונה מיום ה-10 בפברואר מלמד כי אף שבפני צוות השרים ובפני הממשלה הונחו מסמכים שונים המתייחסים למכלול השיקולים המנויים בחוק, לא ניתן לחלץ מתוך ההחלטות כל קריטריונים מדידים שקבעה והפעילה הממשלה בהקשר זה".
חיות מציינת שבחודשים האחרונים חלו תמורות רבות בנוגע לסיכון הנשקף מהמחלה, ובראשן התרחבות מערך החיסונים עד כדי כך שכיום לא נשלחות הודעות למחוסנים שאותרו כמי שנחשפו לחולה מאומת. בנוסף, מערך החקירות האפידמיולוגיות האנושיות הורחב משמעותית, בעוד יעילותם של איכוני השב"כ לאיתור חולים לא היתה עקבית. למרות כל אלה, הממשלה המשיכה להשתמש באיכונים באופן גורף. היא מציינת עוד כי גם השב"כ עצמו סבור שיש לצמצם את השימוש באיכונים רק כלפי "סרבני תחקור".
"לחתור ללא לאות כדי להפסיק את הצורך להסתייע בשב"כ"
"כמעט שנה חלפה מאז החלה הממשלה להסתייע בשב"כ לצורך מעקב מגעים. כפי שהדגשנו בעניין בן מאיר 'השימוש בכלים אשר פותחו במטרה להילחם בגורמים עוינים והפנייתם כלפי אזרחי ותושבי המדינה שאינם מבקשים להרע לה, הוא מהלך העשוי להדיר שינה מעיניו של כל שוחר דמוקרטיה'. אם בתחילת הדרך הצדיקה הממשלה את הפגיעה הקשה בזכויות יסוד בסכנה החמורה והמידית אשר נשקפה לציבור מהתפשטות נגיף הקורונה, הרי שכעת נדמה כי מתממש החשש שהובע בתחילת הדרך לפיו 'עם חלוף הזמן עלול הזמני להפוך לקבוע'", המשיכה חיות.
"נוכח חלוף הזמן, ונוכח ההכרה כי החיים לצד הנגיף דורשים את 'נרמולו' של מצב החירום, יש לחתור ללא לאות ולעשות כל שנדרש כדי להפסיק (ולמצער לצמצם למינימום הכרחי בלבד) את הצורך להסתייע בגוף הביטחון המסכל של המדינה בתחומים שאינם בליבת עיסוקו".
לדברי עורכי הדין גיל גן-מור ודן יקיר שהגישו את העתירה בשם העמותות, "פסק הדין מקבל את טענותינו כי חוק מעקבי השב"כ פגע בצורה חמורה בזכויות האדם. כפי שטענו שוב ושוב מעקב השב"כ לא היה אפקטיבי. החלופה המרכזית לו היא הרחבת מערך החקירות האנושיות. אנו מקווים שפסק הדין יוביל את הממשלה והכנסת לשינוי כיוון והפסקת הריצה במדרון החלקלק של שימוש באמצעים קיצוניים ולא דמוקרטיים במסגרת המאבק במגיפה".