עתירה לבג"ץ: על שירות התעסוקה להנגיש את כלל שירותיו לערבית

תושבים ממזרח י-ם שאיבדו את עבודתם בקורונה נדרשו למלא טפסים בעברית כדי לקבל דמי אבטלה על אף שאינם שולטים בשפה, והתקשו לקבל מענה בערבית: "שירות בסיסי נחסם בגלל מחסום השפה". שירות התעסוקה: תגברנו את המוקד בדוברי ערבית, ההרשמה בעברית - כדי לאפשר טיפול מהיר"

"יש צורך מידי בהנגשת השירות". לשכת התעסוקה בירושלים (צילום: אתר רשמי, יוסי זמיר, פלאש 90)

תושבים ממזרח ירושלים שאיבדו לאחרונה את עבודתם עתרו לבג"ץ בבקשה שיורה לשירות התעסוקה להנגיש את כלל שירותיו גם בשפה הערבית. העותרים מבקשים מענה טלפוני בערבית בזמינות ואיכות זהה לשירות בעברית, תרגום כלל המידע באתר והטפסים המקוונים לערבית, סיוע במילוי הטפסים ואפשרות למלא אותם בערבית.

בעת הקורונה רוב פעילות שירות התעסוקה נעשתה באופן מקוון. בעתירה שהוגשה יחד עם ארגון העובדים מען והאגודה לזכויות האזרח בשבוע שעבר נכתב כי משבר הקורונה "רק הדגיש את הצורך המידי בהנגשת השירות, המידע, המוקד הטלפוני, הטפסים, הנהלים ואתר האינטרנט של שירות התעסוקה לפונים הערבים שנאלצים להתמודד לא רק עם פיטורים והיעדר ביטחון סוציאלי, אלא גם עם מחסום השפה והגישה לשירות בסיסי וחיוני".

מאות פניות. מזרח ירושלים (צילום: רוני כנפו)

כדי לקבל דמי אבטלה, על העובד שפוטר או הוצא לחל"ת להירשם באתר שירות התעסוקה, שכן בזמן הקורונה המשרדים היו סגורים. שלושת העותרים, שאינם שולטים בשפה העברית, איבדו את עבודתם בשנה זו וניסו להירשם על מנת לקבל דמי אבטלה. לדבריהם, חלק מהטפסים היו בעברית ומסרונים שקיבלו בנוגע לפעולות שעליהם לבצע היו גם כן בשפה העברית. כשניסו לפנות למוקד הארצי של השירות לסיוע נתקלו גם כן בקושי - שכן גם אז נענו בעברית, ונאמר להם שיחזור אליהם נציג דובר ערבית. אולם, הדבר לא תמיד קרה, או שאירע ימים ארוכים אחרי הפנייה - וזאת לאחר שהיו אמורים להגיש את הטפסים.

במען ובמרכז עטאא, שמסייע לתושבים במזרח ירושלים, התקבלו השנה מאות פניות דומות של בקשות לסיוע בשל קשיי שפה מצד עובדים שפוטרו הוא הוצאו לחל"ת בעקבות הקורונה. זאת, מחשש שלא יקבלו דמי אבטלה שהם זכאים להם. מען והאגודה לזכויות האזרח פנו לשירות התעסוקה בנושא, ולאחר פנייה תורגם לערבית טופס מקוון לרישום ראשוני - אך ניתן למלא אותו רק בעברית. לגבי המסרונים בעברית, נמסר להם כי ניתן להיעזר באדם אחר שיתרגם לערבית או להתקשר למוקד הטלפוני - שבו כאמור אין תמיד נציג דובר ערבית.

עוד בוואלה!

המקרה המוזר של ישראל: למה המשק שרד את הקורונה, אך שוק התעסוקה נפגע?

לכתבה המלאה

"המצב הקיים לפיו תושב ערבי שאינו שולט בשפה העברית, נחסמת גישתו לשירותים בסיסיים של המשיב בשל מחסום השפה או שהוא נאלץ להיות תלוי בארגונים או בקרובי משפחה לצורך גישה לשירותים אלה, גורם לפגיעה קשה בזכויות החוקתיות לכבוד, לפרטיות ולקיום בכבוד", נכתב בעתירה. "מחדלו של המשיב להנגיש את שירותיו לשפה הערבית והטרטור שהוא גורם לאזרח או לתושב כשהוא נמצא בתקופה קשה עקב איבוד הפרנסה שלו, מהווה פגיעה בכבודו. פגיעה זו מתעצמת לאור הפגיעה בזכות לשוויון כשמשווים את רמת השירות ונגישותו לאוכלוסייה היהודית".

שירות התעסוקה: רואים בנגישות ערך עליון

משירות התעסוקה נמסר בתגובה לעתירה כי "מעבר לחובה החוקית, שירות התעסוקה רואה בנגישות ערך עליון וביטוי לכך ניתן בכל פעולותיו לרבות נגישות שפתית. תכלית השירות היא להוות גשר בין דורשי העבודה לשוק העבודה, בשגרה ובמשבר. משכך, האתר נגיש בשתי השפות הרשמיות בישראל, עברית וערבית, כל אזרח הדובר אחת משתיהן נגיש לכל תכני האתר. מעבר לכך, השירות עושה כל שניתן על מנת להעשיר את הנגישות הלשונית באמצעות גיוון מצבת עובדיו. למשל, במהלך משבר הקורונה הגדיל את מצבת המוקדנים דוברי הערבית פי 6.5 ובכך, כל דורש עבודה דובר ערבית יכול לקבל שירות טלפוני בשפת אמו. בנוסף, גם פעילותו ברשתות החברתיות היא בשתי השפות, ואף העמיד דף פייסבוק ייעודי לדוברי ערבית בו חברים כ-100,000 דוברות ודוברי ערבית, הנהנים ממידע נגיש בין היתר בסרטוני מידע מושקעים בערבית".

"פגיעה בזכות לשוויון". מזרח ירושלים (צילום: ShutterStock)

"למותר לציין, כי כל דרכי העברת המידע, לרבות מסרונים, צ'ט קולי וכו' נגישים שוויונית בערבית כמו בעברית", הוסיפו בשירות התעסוקה. "אם לא די בכך, הנגישות באה לידי ביטוי לא רק בהעברת מידע אלא גם במאמצי השירות להסיר חסמי שפה המקשים השתלבות תעסוקתית, זאת באמצעות שורה ארוכה של קורסים להקניית 'עברית תעסוקתית' בהשקעה תקציבית של מיליוני שקלים בשנה ובמטרה לסייע לדורשי העבודה דוברי הערבית להשתלב ביתר קלות במעגל העבודה, שרובו דובר עברית".

עוד נמסר כי "יוצא מן הכלל אחד, והוא בתהליך ההרשמה המקוון ללשכות התעסוקה בו כל השדות מתורגמים לערבית, כך שדובר ערבית יכול להבין בנקל מה מצופה ממנו למלא. אלא, שאת שדות הרישום עליו למלא בהקלדה עברית. זאת מפני שמי שמטפל בהרשמתו המקוונת הם מתאמי ההשמה, שלא כולם דוברי ערבית. כדי לאפשר טיפול מהיר בבקשות ההרשמה של כל דורשי העבודה, נדרשים כולם למלא פרטיהם באותיות עבריות וכך גם מתאמי השמה שאינם דוברי ערבית יוכלו לסייע".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully