כלכלנים חזו מהפכה בשוק התעסוקה בתוך עשור. ואז הגיעה הקורונה

התפרצות המגיפה כפתה שינויים מהותיים בעולם העבודה, החל מתעסוקה מהבית ועד דיגיטציה של שירותים ציבוריים. לפי מומחים, ההליכים החיוביים יישארו גם ביום שאחרי, אך הם יפגעו במשרות רבות בעת של אבטלה. איזה מקצועות יעלמו בתוך חמש שנים ומה המעסיקים מחפשים כיום?

בווידאו: דוח המבקר על הטיפול במובטלים והמענקים לעצמאים במשבר הקורונה (צילום: משרד מבקר המדינה)

שוק התעסוקה עובר בימים אלה מהפך שכלכלנים רבים חזו שיתרחש רק בעוד כעשור. הקורונה כפתה שינויים כמו עבודה ולימודים מהבית ודיגיטציה של שירותים רפואיים, להם ציפו מומחי תעסוקה רק בעתיד הרחוק. לצד יתרונות רבים, כמו חסכון בעלויות לחברות והתייעלות של שירותים ציבוריים, השינויים הטכנולוגיים מייתרים משרות רבות - דבר שלא מבשר טובות לאבטלה הגואה במשק הישראלי.

הכלכלנית דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, תיארה כי "בשנה האחרונה קיבלנו קפיצה של כמה שנים קדימה. משבר הקורונה הביא לכך ששינויים שצפויים היו להתרחש על פני עשור התרחשו בתוך מספר חודשים".

לדעת מומחים רבים, השינויים שעובר שוק התעסוקה יישארו כאן גם כאשר המשק ייפתח. "הרבה חברות לא יחזירו חלק מהעובדים לעבוד מהמשרד, חלק מהעובדים יעבדו בצורה היברידית - יגיעו פעם-פעמיים בשבוע", אמרה אבירם ניצן. "המגזר העסקי לא יחזור להיות מה שהוא היה. גם המגזר הציבורי אומר היום שזה אפשרי".

הלמידה והעבודה מרחוק הקדימו את זמנן. מורה מלמדת בזום (צילום: פלאש 90, פלאש 90)

אולם חלון ההזדמנויות טומן בחובו גם סכנה עבור שוק התעסוקה. לפי סקר עתיד המשרות שפרסם הפורום הכלכלי העולמי, מקצועות כמו מנהלי חשבונות, מכונאים ועובדי שירות לקוחות יפנו את מקומם לטובת מנתחי ומדעני נתונים, מהנדסי רובוטים ומומחי שיווק דיגיטלי.

דוגמה לכך היא משרות הקופאים ברשתות השיווק. ביום שאחרי הקורונה, כאשר הלחץ על הסופרים ירד, קופאית אחת תוכל לפקח על כמה קופות אוטומטיות שכבר קיימות במרבית הרשתות.

"עוד לפני הקורונה דיברו על המקצועות שיהפכו ללא רלוונטיים", ציינה אבירם ניצן. "בארצות הברית למשל העריכו שכמעט 50% מהמשרות יתייתרו תוך עשור. עכשיו אנחנו מדברים על תקופה הרבה יותר קצרה וצריכים להיות ערוכים לזה".

משרות העתיד

  • מנתחי ומדעני נתונים
  • מהנדסי רובוטים
  • יועצי אסטרטגיה
  • מומחים ל"אינטרנט של הדברים"
  • מנתחי אבטחת מידע
  • מומחים לניהול סיכונים
  • מנהלי פרויקטים
  • פיתוח עסקי
  • מומחים לשיווק דיגיטלי
  • מפתחי תוכנה ויישומים
"המגזר העסקי לא יחזור להיות מה שהוא היה". אבירם ניצן (צילום: אתר רשמי, המכון הישראלי לדמוקרטיה)

לדברי אבירם ניצן, "המקצועות שצפויים להיעלם מאופיינים בחזרתיות, וכך המחשב יכול בקלות יחסית ללמוד ולחקות את סט הפעולות הנדרשות לבצע אותם. לפיכך מקצועות העתיד - המקצועות להם צפוי גידול בביקוש - מחייבים סט כישורים ומיומנות שהמחשוב והאוטומציה עדיין מתקשים לחקות: חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות מורכבות, עבודת צוות, אינטליגנציה רגשית, רגישות ועוד".

הכלכלנית מבהירה שגם מקצועות שלא צפויים להיעלם בשוק העבודה העתידי יעברו שינויים מרחיקי לכת. דוגמאות לכך הם שירותי רפואה ופסיכולוגיה מרחוק וניהול ובקרה של פעילויות קווי הייצור במפעלים.

משרות העבר

  • מנהלי חשבונות
  • מוכרים מדלת לדלת ובדוכני רחוב
  • מומחים למשאבי אנוש
  • מכונאים ותיקון מכונות
  • מזכירי אדמיניסטרציה והנהלה
  • עובדי שירות לקוחות
  • עובדי מפעל וקו ייצור
  • מתקיני אלקטרוניקה
  • רואי חשבון
  • פקידי שירותי דואר

עוד בוואלה!

המקרה המוזר של ישראל: למה המשק שרד את הקורונה, אך שוק התעסוקה נפגע?

לכתבה המלאה

גם מנכ"לית חברת ההשמה "מנפאואר ישראל", מיכל דן-הראל, התייחסה לממצאי המחקר של פורום הכלכלה העולמי ואמרה כי הביקוש למקצועות שמשלבים בין המחשוב ואוטומציה לצרכנים האנושיים הולך וגדל. "מדובר באנשים שמנגישים את המכונה, שמגשרים על הפער בין הצרכנים האנושיים לבין העולם החדש בו אנחנו חיים", הסבירה.

דן-הראל מתונה בתחזיתה לגבי השינויים הצפויים בשוק התעסוקה. לדבריה, "אין ספק שהביקוש למקצועות העתיד הולך ועולה, אבל האם בעוד חמש שנים כשנפתח לוח דרושים אלו המקצועות שנראה שם? לדעתי לא. גם לא בעוד עשר שנים. נכון שהייטק וביוטק רצים קדימה, אבל זה לא רוב המשק. עולם עתידי דמיוני שאין בו במפעלי ייצור ואין בו שינוע בשיטה הקלאסית שאנחנו מכירים, או מחסנאים הוא מאוד רחוק".

עוד הוסיפה כי הביקוש למקצועות כמו הנהלת חשבונות או אדמיניסטרציה יורד, ומהות התפקיד משתנה. "מה שעושה היום מנהלת אדמיניסטרטיבית לא דומה למה שהיא עשתה בעבר, התכולה משתנה ומכניסה עוד המון דברים חדשים כמו השיווק הדיגיטלי".

"נכון שהייטק וביוטק רצים קדימה, אבל זה לא רוב המשק". דן-הראל (צילום: ראובן קסטרו)

לדבריה, "נראה ירידה במקצועות בהם הביצוע הוא מאוד שגרתי וחוזר על עצמו ואפשר בקלות להחליף את ההפעלה במכונה. עם זאת, לאנשים עדיין חשוב המגע האנושי. הביקוש למקצועות הטיפוליים, כמו פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים ילך ויגדל".

דן-הראל ציינה את אחד המקצועות החדשים שהביקוש אליו יגבר בעולם הרפואה - מנהל מקרה (case management), מומחה שמשכלל את הטיפולים השונים שהלקוח מקבל מרופאים שונים כדי לראות את התמונה המלאה של המטופל. זאת, בין היתר על מנת לוודא שאין טיפולים שסותרים אחד את השני וכדי להחליט מה הטיפול הטוב ביותר.

800 אלף דורשים עבודה, אך מעסיקים מתקשים לגייס

בזמן ששירות התעסוקה מדווח על כ-800 אלף דורשי עבודה, ישנם לא מעט מעסיקים שלא מצליחים לגייס. לדברי דן-הראל, "תהליך הגיוס בקורונה הפך להיות מורכב יותר משתי סיבות. דבר ראשון, בעקבות המדיניות של הממשלה להרבה מובטלים לא משתלם לצאת לעבוד כי הם מקבלים דמי אבטלה עד יוני 2021. לכן הם פשוט מוותרים על חיפושי עבודה וממתינים עד סיום תקופת האבטלה. דבר שני, הרבה חברות עשו חשיבה מחדש על שירות שהן נותנות והתפקידים השתנו. כך, הרבה עסקים מתקשים למצוא את האנשים המתאימים".

לפי מנכ"לית מנפאואר, בתקופה הנוכחית נרשם ביקוש גבוה במיוחד למקצועות מעולמות הרפואה והתעשייה. "אין דבר כזה שאחות שרוצה לעבוד לא עובדת", הבהירה. "גם בתחום התעשייה - עובדי ייצור, נהגים, מפעילים מכונה - הרי שהמפעלים לא הפסיקו לעבוד בקורונה". עוד ציינה כי ביקוש גבוה נרשם גם בתחום הכספים כמו הנהלת חשבונות ורואי חשבון.

ביקוש גבוה למקצועות מעולמות הרפואה. אחות בבית החולים הלל יפה (צילום: ראובן קסטרו)

הקמת מנהלת ההכשרות המקצועיות על ידי משרד האוצר ומשרד העבודה והרווחה התעכבה במשך כמעט שנה בגלל ריבים ממושכים על סמכויות בין שני המשרדים. מדובר בצעד מתבקש אלא שהמדינה בזבזה כמעט שנה, ורק לאחר תשעה חודשי המשבר אושרה הקמתה. המנהלת, בניהולו של קובי בליטשטיין, המשמש גם כמ"מ מנכ"ל משרד האוצר, אמורה להחזיר מאה אלף איש למעגל התעסוקה על ידי מתן ההכשרות יחד המעסיקים העתידיים.

אולם מאז הקמתה, המנהלת החלה לפעול בעצלתיים. למעשה, קרוב לשנה של משבר הקורונה והמדינה עדיין לא באמת התחילה לפעול למען שיפור המצב בתחום התעסוקה.

אבירם ניצן הדגישה את חשיבות ההכשרות המקצועיות. "המדינה פספסה כאן חלון הזדמנויות של כמעט שנה עם מאות אלפי עובדים שהיו פנויים לעבור הכשרה מקצועית ולהשביח את סט המיומנויות שלהם", אמרה. "באירופה ניצלו הרבה יותר טוב את תקופת הקורונה כדי לעשות הכשרות מקצועיות לעובדים כי המערך שם היה הרבה יותר מוכן. כאן בישראל הוא הוזנח במשך שנים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully