הנכשלים, הנפגעים - וההזדמנות הגדולה: שש הערות על משבר הקורונה בישראל

מגפת הקורונה במהלך 2020 הובילה את מדינת ישראל להטיל סגרים על התושבים, לצמצם את הפעילות הכלכלית ופעילות מוסדות החינוך ובמקביל להתמודדות עם הנגיף והתחלואה - הגירעון תפח ומספר המובטלים הגיע לשיאים - כך לפי "דוח מצב המדינה 2020" של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל המתפרסם היום (רביעי). הדוח מציג ניתוח של הנעשה בתחומי הכלכלה, שוק העבודה, הרווחה, הבריאות והחינוך במהלך השנה החולפת, ובוחן את השפעת משבר הקורונה על תחומים אלה.

תוספת ההשקעה במערכת הבריאות כתוצאה מהמגפה מוערכת עד כה ב-17 מיליארד שקלים, כאשר 4 מיליון הושקעו ישירות במערכת והשאר יועד להשקעה במכונות הנשמה, בתרופות ובציוד מיגון אישי. כ-2.7 מיליארד שקלים מהסכום הושקעו בכוח אדם, בתשתיות ובטכנולוגיה - תוספת של כ-3,200 מיטות (16% תוספת), מתוכן כאלף מיטות תקניות והשאר זמניות.

בנוסף, לפי החוקרים נוצר מצב של סטייה מהמבנה של עלות-תועלת המבוסס על גיל בחוק ביטוח בריאות ממלכתי הקיים, ועלול ליצור מתחים חברתיים בין-דוריים ולהעמיד במבחן את הסולידריות הבין-דורית בישראל ואת רצון הציבור לציית להוראות ולסגרים.

לפי מחברי הדוח, "ביטוח הבריאות הממלכתי כרוך בהעברה בין-דורית של משאבים. עיקר הנהנים מכך הם צעירים עד גיל 21 ומבוגרים מעל גיל 57, ואילו האוכלוסייה שבתווך - בני 21-57, המהווים את כוח העבודה העיקרי במדינה - גם מסבסדת את שתי הקבוצות האלה. מבחינת הקורונה, כ-85% מהעלות הכוללת של הטיפול במגפה נוצלו לטובת מבוגרים בני 60 ומעלה, כפול מעלות הטיפול בהם בימי שגרה".

כ-85% מהעלות הכוללת של הטיפול במגפה נוצלו לטובת מבוגרים בני 60 ומעלה, כפול מעלות הטיפול בהם בימי שגרה. האוכלוסייה העיקרית בשוק העבודה, כמו גם צעירים שאינם בשוק העבודה, כמעט ואינם "נהנים" ממניעת המחלה הנובעת מסגרים וממגבלות אחרות, אך היא המקריבה העיקרית מבחינה כלכלית, גם היום וגם בעתיד.

"במהלך המשבר לא הוגדרו תחומי האחריות והממשקים בין משרד הבריאות למשרדי ממשלה וגופים אחרים", אומר פרופ' דב צ'רניחובסקי, ממחברי הדוח. "כך למשל, לפי החוק, קופות החולים מהוות מוקד לטיפול ראשוני. לעומת זאת, משהוכרזה פנדמיה, לפי התיקונים בפקודה האחריות עוברת למשרד הביטחון, והוא עובד מול מועצות מקומיות בלי שום אזכור לקופות החולים. בפועל, עקב ריכוזיות יתר של משרד הבריאות, קופות החולים הודרו למעשה מהתהליך לפחות בחלקו, אף שיש להן תשתית מעבדות רחבה שאפשר להיעזר בה ואף שכיום 96% מחולי הקורונה מטופלים בקהילה".

הפרק שעוסק ב"השפעת הקורונה על מצב הכלכלי" מציג את ההשפעות המיידיות של המשבר על הצמיחה הכלכלית, האבטלה, הגירעון והחוב הציבורי בישראל.

בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2020 ירד התוצר ב-3% בהשוואה לשלושת הרבעונים המקבילים בשנה שעברה. ענף המסעדנות, לדוגמה, ספג פגיעה קשה. בסגר הראשון פעילותו ירדה לשליש מרמתה הרגילה, ובסגר השני הייתה ירידה של 34%. על פי תחזית בנק ישראל תסתכם הפגיעה בתוצר בשנת 2020 ב-4.5%-5%. לפי קצב גידול אוכלוסייה של 1.9% לשנה המשמעות היא ירידת התוצר לנפש בשיעור של עד 6.9%, שתחזיר את ישראל כשש שנים לאחור.

ירידת התוצר קשורה לירידה בצריכה שהתרחשה, כצפוי, בעיקר בזמן הסגרים. בבדיקה לפי ענפים, מגבלות התנועה בסגר הראשון הורידו את פעילות תחנות הדלק בכ-49% ובסגר השני, שהיה פחות הדוק, ב-21%, ועם ביטול ההגבלות חזרה הפעילות כמעט במלואה.

לעומת הגירעון שהיה גבוה גם טרם המשבר, החוב הלאומי של ישראל היה נמוך, עם יחס חוב-תוצר של כ-60%. כדי להתמודד עם המשבר נאלצה הממשלה להגדיל את החוב הלאומי. העלייה בגירעון והירידה בתוצר, המובילות לעלייה ביחס החוב-תוצר, יביאו אותו ב-2021 על פי התחזית האופטימית של בנק ישראל ליחס חוב-תוצר של 76%, ועל פי התחזית הפסימית אף ל-83%.

"משמעות הדבר היא שאחרי המשבר תצטרך הממשלה להפחית את גירעונותיה במהירות ולעודד צמיחה כדי שיחס החוב-תוצר יחזור לרמתו לפני המשבר", אמר פרופ' בנימין בנטל, ראש תכנית מדיניות הכלכלה במרכז טאוב.

מחברי הדוח מציינים כי בהשוואה בין-לאומית, היקף תוכניות התמיכה של ישראל שעיקרן תמריץ פיסקלי ישיר דומה לזה של מדינות אחרות ב-OECD ואף גבוה בהשוואה לכמה מהן. לעומת זאת, היקפן של תוכניות הדוחות תשלומי מיסים, ובייחוד אלה הכרוכות במתן ערבויות למגזר העסקי, נמוך משמעותית בישראל בהשוואה למדינות אחרות.

פרק הדוח העוסק בשוק העבודה, מנתח את הטלטלה העזה שספג שוק העבודה בעקבות מגפת הקורונה.

הפגיעה בתעסוקה לא הייתה אחידה והושפעה ממשתנים רבים. מבחינה מגדרית, בתחילת המשבר שיעור הנשים שתעסוקתן נפגעה היה גבוה משיעור הגברים (כ-38% מהנשים היו מובטלות או נעדרו באופן זמני מהעבודה לעומת כ-30% מהגברים) - אולי משום שרבים מהמועסקים במקצועות העזר של ההוראה שהוצאו לחל"ת הם נשים, או שנשים רבות נשארו בבית עם הילדים בזמן סגירת מוסדות החינוך. מחודש יוני המגמה התהפכה ושיעור המובטלים והנעדרים זמנית מהעבודה היה מעט גבוה יותר בקרב גברים, אולם עם הטלת הסגר השני בספטמבר עלתה שוב האבטלה בשיעור גבוה יותר בקרב נשים, ובאוקטובר הוא היה גבוה בשלושה אחוזים מהשיעור בקרב גברים.

בבדיקה לפי רמות השכלה, עיקר הנפגעים מהמשבר, בייחוד בתקופות הסגרים, היו בעלי השכלה נמוכה. בדיקה לפי קבוצות גיל מגלה שעיקר הנפגעים הם עובדים צעירים ועובדים מבוגרים אחרי גיל הפרישה, במהלך הסגרים וביניהם.

עוד מצאו במרכז טאוב כי המשבר התעסוקתי פגע בעוצמה רבה יותר בעובדי המגזר החרדי, בעיקר בגברים, ששיעור האבטלה וההיעדרות מהעבודה בקרבם מסיבות הקשורות למשבר הגיע באפריל ל-48% (לעומת 28% בקרב גברים יהודים לא-חרדים), והוסיף להיות גבוה גם בזמן ההקלות ובסגר השני.

לדברי פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב, "המשבר מביא עימו גם הזדמנויות, למשל עובדים בשכר נמוך שפוטרו יכולים לשפר את רמת ההכשרה והשכר שלהם - אנחנו כבר עדים לגידול של 20% במספר הנרשמים למוסדות להשכלה גבוהה בשנה הנוכחית - והממשלה יכולה לנצל את תקופת המשבר להכשרות מקצועיות שיגדילו את שיעורי התעסוקה ואיכותה. בנוסף, הרחבת השימוש בטכנולוגיה, בדגש על טכנולוגיה המאפשרת עבודה מרחוק, מקילה על הנגישות של עובדים לתעסוקה איכותית".

פרק הדוח העוסק בהתמודדות מערך הרווחה עם הקורונה מעלה תמונת מצב מטרידה שנוצרה של התרחבות העוני ואי השוויון שהיו גבוהים גם קודם לכן.

כדי להתמודד עם המצוקות שיצר המשבר, תקציב ההוצאה על ביטחון סוציאלי ועל רווחה גדל בשנת 2020 ב-47% לכ-183 מיליארד שקל, והוקדש ברובו לביטוח אבטלה, לסיוע לעצמאים, לסיוע לנכים ולהרחבת מענק העבודה. רק חלק קטן מממנו הופנה לצעדים שנועדו לסייע לאזרחים לפתח את כישוריהם כגון הרחבת מערך ההכשרות המקצועיות. התקציב שיועד לצעדים אחרונים אלו כמעט לא נוצל למרות ההבטחות - מתוך כ-4.7 מיליארד שקל שהובטחו נוצלו רק 1.5 מיליארד.

לפי מחברי הדוח, עיקר האחריות להספקת רשת ביטחון לאזרחים הוטלה על המוסד לביטוח לאומי, שהתמודד עם עומס כבד של תביעות לדמי אבטלה. תכנית ביטוח האבטלה של ישראל, הותאמה למציאות החדשה באמצעות צעדים שננקטו כמו הארכת תקופת הזכאות עד סוף יוני 2021 (במקום 50-175 יום), קיצור תקופת האכשרה לשישה חודשים (במקום 12), ואישור כפל קצבאות.

מספר מקבלי דמי האבטלה גדל יותר מפי 11 - מכ-70 אלף איש לפני המשבר לכ-900 אלף באפריל 2020. בהתאם לכך, העלות הכוללת של דמי האבטלה במחצית הראשונה של שנת 2020 עלתה עד לכ-9 מיליארד שקל, והתשלום בחודש מאי לבדו עלה על ההוצאה בכל שנת 2019.

"מי שנפגעו במיוחד מהמשבר הם אוכלוסיית הצעירים - בשל מעמדם הרעוע בשוק העבודה ונטייתם לעבוד בענפים שנפגעו באורח קשה", אומרת החוקרת שביט מדהלה. בחודש אפריל נרשמו כדורשי עבודה כחצי מיליון צעירים עד גיל 34 מתוך כ-1.15 מיליון דורשים סך הכול (כלומר 44%, בעוד שחלקם בכוח העבודה עומד על כ-38%). רבים מהם זכו לקצבה הודות לשינויים בהגדרת הזכאות בעקבות המשבר. מלבד פגיעה בתעסוקה של צעירים, רבים מהצעירים שהמשיכו לעבוד חוו פגיעה בשכר.

עיקר הנפגעים מהמשבר הם המשפחות העובדות (שהעומדים בראשן איבדו את מקום עבודתם או ששכרם נפגע), המשפחות החד-הוריות ומשפחות צעירות. סקר של הלמ"ס מצא כי החמרה של המצב הכלכלי חלה בעיקר בקרב האוכלוסייה בגילי העבודה ובקרב כ-50% מהמגזר הערבי. 21% ממשתתפי הסקר העידו שצמצמו את כמות האוכל או מספר הארוחות מסיבה כלכלית בעקבות המשבר.

הפרק של הדוח שעוסק בסיכויים וסיכונים של מערכת החינוך בעקבות משבר הקורונה מתמקד בהשלכות העתידיות של המשבר במתן פתרונות. אחת ההשפעות החשובות ביותר תהיה ככל הנראה התחזקות חלקה של ההוראה והלמידה מרחוק.

לדברי ראש תכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב, נחום בלס, "המציאות החינוכית החדשה היא מעין ניסוי חברתי-חינוכי בלתי מתוכנן אך חשוב, שישפיע על ההחלטה באיזו מידה ההוראה מרחוק תמשיך להיות חלק ממערכת החינוך גם בשגרה, ויש להיערך כדי להעצים את יתרונותיה ולמזער את חסרונותיה".

מבחינת התלמידים, הלמידה מרחוק מהווה מענה סביר לתלמידים משכבות מבוססות בלבד. הסיבות לכך ברורות: תלמידים אלו נהנים ממספר מספיק של מחשבים בבית, מאינטרנט מהיר וממרחב שקט ללמידה. בקרב האוכלוסיות החלשות, לעומת זאת, המצב שונה לחלוטין. במגזר הערבי ל-23% מהתלמידים אין גישה למחשב ולאינטרנט, בקרב חרדים ל-41% אין גישה, ובקרב יהודים לא-חרדים ל-2% אין גישה למחשב ולאינטרנט. גם יכולתם של ההורים משכבות אלו לסייע לילדיהם מצומצמת יותר. לבסוף, ההוראה המקוונת מתקשה לענות על צורכי הילדים בגיל הרך, תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ונוער בסיכון.

מבחינת המורים, ההוראה המקוונת הפחיתה את הצורך בהתמודדות עם בעיות משמעת, ובנוסף אפשרה עבודת צוות רבה יותר. לעומת זאת ההוראה מרחוק עוררה קושי גדול לשמור על רמת עניין גבוהה של התלמידים.

מבחינת משרד החינוך, המשבר הנוכחי וחיזוק ההוראה מרחוק הבליטו את חשיבותו כגוף מכוון. "הכישלון העיקרי של משרד החינוך היה אי הכנת המערכת לפעילות ממושכת בתקופות משבר - תקופות שישראל כבר ידעה בעבר וסביר שעוד תחווה בעתיד. הכלים לכך נמצאים בידי משרד החינוך כבר שנים, ואף הופעלו כשהלימודים בדרום הופסקו, והנהלת המשרד מכירה בפוטנציאל החינוכי שלהם. אף על פי כן נעשה מעט מאוד כדי להכשיר מורים להוראה מרחוק, והכישלון ניכר בזמן הסגר", אמר בלס.

בשנים 2000-2016 חלה ירידה של 8% במספר הרופאים הפעילים לנפש מתוקננת לגיל, למרות עלייה של 31% במספר הרופאים באותה תקופה, ועלייה של 15% במספר המומחים הפעילים לנפש מתוקננת לגיל. כלומר, הירידה במספר הרופאים לנפש לוותה בעלייה איכותית במספר המומחים לנפש מתוקננת לגיל. ירידה זו במספר הרופאים לנפש חריגה במיוחד בהשוואה ל-OECD, אף שמספר הרופאים המוחלט לנפש בישראל נותר יחסית גבוה בהשוואה בין-לאומית.

במקביל, באותה התקופה, עלה הגיל הממוצע של הרופאים הפעילים בישראל. בקבוצת הגיל 61-67 עלה מספרם ב-174%, ולאחר גיל הפרישה ב-271%, ובהתאם לכך עלה שיעור הרופאים הפעילים לאחר גיל הפרישה מכלל הרופאים בישראל מ-4% ל-12%. מבחינת מגדר, שיעור הנשים מכלל מקבלי רישיונות רפואה חדשים עומד בעשור האחרון על 42%-45%.

הרכב הגילים והחלוקה המגדרית של הרופאים משפיעים על ממוצע שעות העבודה שלהם: מספר שעות העבודה השבועיות של רופאים גברים בגילי 25-64 עומד על 48-53 שעות, לעומת 41-47 שעות בקרב נשים באותה קבוצת גיל, ורופאים גברים מעל גיל 65 עובדים בממוצע כ-33 שעות שבועיות, לעומת כ-24 שעות עבודה שבועיות בממוצע בקרב נשים. הגידול בשיעור הרופאים המבוגרים בסך הרופאים הכולל והירידה המשתמעת במספר הממוצע של שעות העבודה לרופא עלולים להוביל ללחצים להגדלת מספר שעות העבודה של הרופאים המומחים הצעירים ושל הרופאים המתמחים.

פרופ' דב צ'רניחובסקי, ראש תכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב: "ישראל נמצאת במקום טוב בהשוואה למדינות המפותחות מבחינת היצע הרופאים הפוטנציאלי. בנוסף גדל מספר הרופאים המתבגרים העובדים חלקית או עובדים אחרי גיל הפרישה. במקביל, האוכלוסייה גדלה ומזדקנת בקצב מהיר יותר מהגידול במספר הרופאים לנפש מתוקננת לגיל, כך שבפועל אנו צופים בירידה במספר הרופאים הפעילים, בפרט המומחים, לנפש, ובפעילותם במונחי שעות עבודה".