בג"ץ הכריע בעתירות הגיור - והסוגיה הנפיצה תחזור למגרש של הכנסת

במשך 15 שנים נמנעו שופטי העליון מהכרעה בנושא הגיורים הרפורמיים והקונסרבטיביים, שנחשב לאחד מהרגישים בישראל בכל הקשור ליחסי דת ומדינה. עם זאת, לא בטוח שהפסיקה המקנה למתגיירים אזרחות לפי חוק השבות, תשים סוף לסאגה. מדריך

יוכרו כמתגיירות. נשות הכותל (צילום: פלאש 90, הדס פרוש)

בג"ץ הכריע אתמול (שני) באחת מהסוגיות הבוערות הקיימות בחברה הישראלית, בכל הקשור ליחס דת ומדינה. ובכל זאת, גם כעת עולות שאלות רבות בנוגע למהותה: מה תהיה מידת ההכרה בגיורים הרפורמיים והקונסרבטיביים? האם הדבר ישמש גם לנושאים נוספים מלבד חוק השבות? ומדוע לקח לשופטים 15 שנה להשיב לעתירה הכה רגישה בנושא?

ההחלטה בנושא עוררה מחלוקת מידית במערכת הפוליטית, בדגש על מערכת הבחירות הקרבה. בעוד מפלגות המרכז-שמאל בירכו על המהלך וציינו כי מדובר "בהחלטה היסטורית", המפלגות החרדיות ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' מיהרו להכריז כי מיד לאחר הבחירות יחלו בחקיקה עוקפת בג"ץ. אם כך, מהי משמעות פסיקת השופטים?

עוד בוואלה!

בג"ץ קבע: יש להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים לצורך חוק השבות

לכתבה המלאה

מה בדיוק נקבע בבג"ץ?

השופטים קבעו אתמול כי גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנערכים בישראל יוכרו על ידי המדינה לצורך חוק השבות. כלומר - שמי שעובר גיור כזה יוכל לעלות לישראל ולקבל אזרחות במסגרת החוק, הקובע כי למעשה כל יהודי - זכאי לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית מתוקף יהדותו.

גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנערכים בישראל יוכרו על ידי המדינה לצורך חוק השבות. חיות (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל / פלאש 90)

מדוע הפסיקה עוררה סערה כזו?

הממסד הרבני בישראל והרבנות הראשית משתייכים לזרם האורתודוקסי ומתנגדים נחרצות להכרה בזרמים אחרים ביהדות. בעבר הורה בג"ץ למדינה להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנעשו בחו"ל, ובשנים האחרונות אף הכיר בתנאים מסוימים בגיורים אורתודוקסיים "פרטיים" שנעשו בישראל. כלומר, גיורים אורתודוקסיים, אך כאלה שלא נעשו דרך הרבנות הראשית. הפסיקה אמש, שמכירה לצורך חוק השבות גם בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנעשו בישראל, מהווה קפיצה משמעותית נוספת בתחום.

מה זאת אומרת "יוכרו לצורך חוק השבות"?

המשמעות של הכרה לצורך חוק השבות היא שמי שעבר גיור כזה יוכל לקבל אזרחות ככל יהודי. עם זאת, כפי שציין השופט סולברג בפסק דינו, החיים מורכבים יותר משאלת האזרחות. כך, למשל, אם אדם שעבר גיור כזה ירצה להתחתן בעתיד בישראל דרך הרבנות, היא עלולה לא להכיר בו כיהודי, ובעתיד ידרשו הכרעות בנושא.

הרבנות הראשית מתנגדת נחרצות להכרה בזרמים אחרים ביהדות. הרב הראשי דוד לאו (צילום: פלאש 90, נועם רבקין פנטו/פלאש90)

למה לקח כל כך הרבה זמן להכריע בעתירות?

שאלת הגיור, ובכלל ההכרה בזרמים השונים ביהדות, היא אחת השאלות הנפיצות ביחסיה של ישראל עם יהדות התפוצות. בעוד בישראל הזרם האורתודוקסי הוא הדומיננטי, ובוודאי כשמדובר ברבנות, בחו"ל הזרמים האחרים נפוצים הרבה יותר. הכרה רשמית של המדינה בזרמים אלה מעוררת זעם בקרב המפלגות החרדיות, ומצד שני אי הכרה בהם עשויים לנכר חלקים גדולים מיהדות העולם.

בג"ץ נמנע מלתת פסק דין בעתירות שנמשכות יותר מעשור, משום שסבר שעל הכנסת להכריע בנושא הרגיש לאחר שתשקול את כלל השיקולים הרלוונטיים. פעם אחר פעם השופטים נתנו למדינה הארכות כדי לנסות להסדיר את הנושא, כדי לא להכריע בו מתוך עתירות פרטניות של אנשים בודדים. הכנסת והממשלה מינו כמה ועדות לנושא, אך לא קיבלו החלטה, עד שבג"ץ חש שאין לו יותר דרך לחמוק מההחלטה.

מה יקרה הלאה?

בג"ץ פסק בעתירות הפרטניות, וכעת גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים יוכרו בישראל, אך גם בפסק הדין השופטים עדיין קרא לכנסת להסדיר את הנושא בחקיקה. המפלגות החרדיות מיהרו להבהיר כי מבחינתם מדובר בנושא קריטי, וכי חקיקת חוק שיעקוף את הפסיקה שניתנה אתמול תהיה תנאי לכניסה לכל ממשלה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully