תושבים ישראלים שעברו גיור רפורמי וקונסרבטיבי נשמו לרווחה לאחר שבג"ץ פסק היום (שני) כי יהיו כלולים בחוק השבות. לפי גורמים בשתי התנועות, כ-300 מתגיירים ומתגיירות בשנה בדרכים חלופיות להלכה, וכ-10% מהם, כ-30 בשנה, ייכנסו תחת חוק השבות לפי פסק הדין החדש, אחרי שנים של ניסיונות חוזרים לקבל הכרה.
אריקה בלובאי מתל אביב הגיעה לישראל לראשונה לפני 20 שנה והתגיירה אחרי חמש שנים, בשנת 2006, בבית דניאל של התנועה הרפורמית בישראל. אחרי שיצאה מישראל בעקבות פרידה מבן זוגה, כניסתה חזרה לארץ נחסמה והיא שהתה לילה במעצר בנמל התעופה בן גוריון. היא גורשה להונגריה, ורק לאחר ארבעה חודשים חזרה.
במהלך שהותה בישראל, בעודה תחת מעמד מסוג ב/1 - אשרת תייר עם רישיון עבודה - חלתה בסרטן השד והייתה צריכה לשאת בכל העלויות הרפואיות בהיותה ללא ביטוח בריאות. היום היא בזוגיות עם אזרח ישראלי יהודי, אבל היה חשוב לה שמעמדה יוסדר מכוח יהדותה. "ישראל היא הבית הרוחני הבלעדי שלי", הסבירה.
אריקה שילמה מחיר כבד על רצונה להיות יהודייה. "ידענו שגיור רפורמי לא יהיה קל, אבל לא חשבנו שיהיה כל כך ארוך ומתיש. זה לא משפיע עליי בשגרה היומיומית, אבל אני לא יכולה להצביע בבחירות, ובכל שנה מחדש עליי לקבל ויזה מחדש. אני באמת מקווה שההחלטה הזאת תהפוך את חיי לשקטים יותר ושאוכל לחיות נורמלי. זה לא קל לחיות בתחושה שאתה לא יודע מה יהיה בשנה הבאה, תהיה לי או לא תהיה לי ויזה? כל הזמן עצבים", סיפרה. היא מבינה שההחלטה של בג"ץ היא לא סוף פסוק: "בכנות, אני חוששת מחקיקה חדשה של המפלגות הדתיות והחרדיות. הם לא מקבלים אותנו, אני לא מבינה למה".
הגיע בשביל הנישואים, נשאר בגלל השורשים
אלחנדרו טובר אוספינה בן ה-32 נולד בקולומביה וגר היום בתל אביב. הוא נישא לאזרחית ישראלית יהודיה ב-2011, ושנה מאוחר יותר קיבל מעמד ארעי מכוח הנישואין. עם הסדרת מעמדו בישראל, ביקש להתגייר - ועשה זאת בשנת 2013. הוא חי בישראל בעשר השנים האחרונות, מרכז חייו הרוחני והפיזי הוא בישראל, הוא שומר על אורח חיים יהודי, וגם לאחר שנפרד מזוגתו - חולם להפוך לאזרח ישראלי מן השורה. "אני מחכה להחלטה הזאת כבר עשר שנים", אמר. "אני שמח עליה ואין לי מילים לבטא את זה. אני מתרגש מאוד. סוף סוף אהיה אזרח ישראלי לכל דבר, זה היה החלום שלי".
אלחנדרו הביע חשש מכך שזאת לא תהיה המילה האחרונה, והכנסת תקדם חקיקה אם המפלגות החרדיות יהיו חלק מהממשלה הבאה. "מקווה שלא יבטלו את הפסיקה", אמר. "חשוב לי מאוד להיות אזרח ישראלי כי כבר כשהגעתי לכאן התחברתי מאד למדינה, רציתי לגור כאן, התגיירתי, ניסיתי ללכת גם לצבא, יש לי שורשים יהודיים, מאוד רציתי להיות ישראלי. הפסיקה הזאת לא מושלמת - היא מכירה בנו כיהודים לצורך חוק השבות אבל לא לצורך הלכתי. זה לא מושלם אבל זה צעד ענק. ממש חשוב".
החלטת בג"ץ היום קבעה כי גם מי שעברו תהליך גיור בישראל, שלא על פי ההלכה, בבתי דין שאינם אורתודוקסיים, יקבלו אזרחות ישראל מכוח חוק השבות. עד להחלטה, גיורים רפורמיים שנערכו בארץ הוכרו רק לרישום המתגיירים כיהודים במרשם האוכלוסין ללא זכויות ממשיות, אך לא לעניין זכאות חוק השבות וקבלת אזרחות ישראלית.
הרבה נועה סתת, מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה אמרה בתגובה כי "בג"ץ עמד לצידם של נשים וגברים שבחרו להיות יהודים, וקבע שוב כי מדינת ישראל היא מדינת היהודים, וכי יש יותר מדרך אחת להיות יהודים". מנכ"לית התנועה המסורתית, רקפת גינסברג אמרה כי זה יום היסטורי. יש יותר מדרך אחת להיות יהודי במדינת ישראל. שוב ושוב אנחנו נאלצים להילחם על הזכויות שלנו בבתי משפט במקום לנהל דיאלוג ושיח".
הפסיקה שהתקבלה היום עוררה זעם פוליטי רב במפלגות החרדיות והדתיות. ביהדות התורה ובש"ס אמרו כי ידרשו לקדם בכנסת הבאה את פסקת ההתגברות או חקיקה עוקפת בג"ץ, למרות ששופטי בג"ץ ביקשו לקדם חקיקה שתעגן בחוק את מעמד הגיורים בישראל, מה שימנע את התערבותם בסוגיה.