בג"ץ קבע: יש להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים לצורך חוק השבות

15 שנה מאז שהוגשו העתירות בנושא, הכריעו השופטים כי הליכי גיור חלופיים שנעשו בישראל יהיו תקפים להכרה ביהדות. ההחלטה עוררה סערה בציבור הדתי - בנט תקף את מערכת המשפט פעם נוספת, ויהדות התורה וש"ס הבהירו: לא תקום ממשלה מבלי חוק נגדי. ליברמן: "החלטה היסטורית"

"החלטה היסטורית" (צילום: מערכת וואלה! NEWS, מיכל פתאל)

בג"ץ קבע היום (שני) כי המדינה צריכה להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים לצורך חוק השבות. ההחלטה התקבלה 15 שנה מאז הגשת העתירות בנושא, ולאחר דחיות חוזרות ונשנות. היא צפויה לעורר מחלוקת ציבורית, שכן הרבנות הראשית בישראל מתנגדת לחלוטין לכל הכרה בזרמים אחרים מלבד הזרם האורתודוקסי.

מדובר ב-11 עתירות שהוגשו על ידי יהודים שהיגרו לישראל ממקומות שונים בעולם, עברו גיורים רפורמים וקונסרבטיביים, ודרשו מהמדינה להכיר בהם כיהודים מכוח חוק השבות. העתירות הוגשו בשנים 2005-2008, אולם בג"ץ דחה שוב ושוב את ההכרעה בהן כדי לתת למדינה לנסות לגבש פתרון מוסכם, ובכך להימנע מהכרעה באמצעות פסק דין.

עוד בוואלה!

מסלול עוקף בג"ץ: המהלך של דרעי לבלום גיורים פרטיים

לכתבה המלאה
11 עתירות. בג"ץ (צילום: נועם מושקוביץ)

במשך השנים מונו כמה ועדות ואישים כדי למצוא פתרון לסוגיה - בהם שרי המשפטים לשעבר יעקב נאמן ומשה ניסים - אך כולם העלו חרס. בדצמבר האחרון דחו השופטים את בקשה הארכה האחרונה של המדינה, והודיעו כי בכוונתם להכריע בעתירות.

העותרים טענו כי יש מקום להכיר בגיורים שעורכות התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית - בארץ או בחו"ל - כמקימים זכאות למעמד מכוח חוק השבות. לדבריהם מדובר ב"קהילות יהודיות מוכרות" - המבחן שקבע בג"ץ בעבר כאשר הורה להכיר בגיורים אורתודוקסיים שאינם ממלכתיים. עוד נטען כי "היעדר הכרה בגיורי התנועות הללו פוגע באופן בלתי מידתי בזכותם של המתגיירים לחופש דת ובזכותם לשוויון לעומת מי שהתגייר בארץ בגיור הממלכתי או בגיור האורתודוקסי הפרטי, וכן לעומת מי שהתגייר בחו"ל".

המדינה בתשובתה לא דחתה את הטענות לגופו של עניין, אך סברה שיש מקום להמתין "לליבונה של הסוגיה בחקיקה".

"ההחלטה תגרום קרע קשה בעם". דרעי וליצמן (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

נשיאת בית המשפט אסתר חיות כתבה בפסק הדין כי "הקהילות הלא-אורתודוקסיות שבהן התגיירו העותרים שבפנינו הן קהילות מבוססות בישראל, והן בעלות זהות יהודית משותפת וידועה ומסגרות קבועות של ניהול קהילתי".

"הליך הגיור בהן נעשה על ידי גוף דתי שהוסמך לכך בקהילה שאותה הוא משרת, בהתאם לאמות מידה קבועות, ולאחר שקדם לו הליך הכנה ולמידה משמעותי. קהילות אלו, כפי שכבר נפסק, הן 'חלק מהזרמים המרכזיים של היהדות בעולם', והמשיב (שר הפנים) עצמו הכיר זה מכבר בגיורים שעורכות קהילות אלה בחו"ל לעניין חוק השבות. משבפנינו לכל הדעות 'קהילה יהודית מוכרת', וכל עוד לא קבע המחוקק אחרת, אין כל טעם מבורר שלא להכיר כיהודים לעניין חוק השבות במי שהתגיירו, כמו העותרים, בקהילות הלא-אורתודוקסיות הללו בישראל".

כל שופטי ההרכב הצטרפו למסקנתה של חיות, לרבות השופטים נעם סולברג ודוד מינץ, שכתבו כי אף שהם סבורים שהגיור בישראל צריך להיות אורתודוקסי-ממלכתי, הלכות בית המשפט העליון מחייבות את מסקנתה של חיות. עם זאת, השופט סולברג הציע לא להכיר בגיורים שאינם אורתודוקסיים באופן מידי, אלא להשהות את ההחלטה לשנה מרגע הרכבת הממשלה הבאה, כדי לתת לה שהות להסדיר את הסוגיה.

"להשוות באופן מלא את זכויות כל הזרמים". לפיד (צילום: אתר רשמי, אלעד גוטמן)

סולברג ציין כי המצב שנוצר - של חקיקה שיפוטית שנעשית על ידי בית המשפט טלאי על טלאי - הוא בעייתי, שכן גם מי שיוכר כיהודי לצורך חוק השבות משום שעבר גיור רפורמי או קונסרבטיבי, עדיין לא יוכר כיהודי על ידי הרבנות הראשית לצרכים אחרים.

"'חטא קדמון' טעון תיקון הביא למעמד של 'יהודי' למחצה, לשליש ולרביע", כתב סולברג. "סטטוס מפוצל. במרשם האוכלוסין יכול להרשם מי שנתגייר כיהודי, גם לגבי חוק השבות יוכר כיהודי; אך לא יוכל להתחתן או להתגרש כיהודי. במישור האזרחי - יהודי יקרא לו; במישור הדתי - יוותר מחוץ למחנה. אכן: בוקה מבוקה ומבולקה".

"אפס המעשה בכנסת, הביא לעשייה מוגברת בבית המשפט, מחמת הצורך להושיט סעד לעותרים", המשיך סולברג. "ובאין חוק, ישנה 'חקיקה שיפוטית'. בחסותה נפסק, כי מוטת כנפיה של פקודת העדה הדתית (המרה) צרה מכפי שטענה הממשלה, הפקודה מתנקזת אל נושאים שבסמכות בתי הדין הדתיים; הא ותו לא. ההלכה הפסוקה הזאת, נתקבעה כבסיס לפסיקה חוזרת ונשנית בעקבותיה. כאמור, אינני רואה עצמי בן-חורין לסטות הימנה".

סערה במערכת הפוליטית

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן בירך על הפסיקה, וכינה אותה "החלטה היסטורית". ליברמן הוסיף כי "ישראל ביתנו תמשיך להלחם נגד הכפייה הדתית ותשמור על צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ליברלית".

יו"ר יש עתיד יאיר לפיד השמיע דברים דומים. "ישראל צריכה להשוות באופן מלא את זכויות כל זרמי היהדות - אורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיביים. כולנו צריכים לחיות פה יחד מתוך סובלנות וכבוד הדדי. ממשלה שפויה תשים קץ למצב שבו דווקא ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שבה אין חופש דת ליהודים".

אחריהם, גם יו"ר כחול לבן בני גנץ אמר כי "‏המצב בו במשך שנים מסרבים להכיר בגיור ברוח בית הלל ומונעים כל אפשרות של פשרה היא מקוממת, ולכן החלטת בג"ץ מחויבת המציאות עבור אלפים רבים שרואים את עצמם כיהודים.‏ לבכירי הליכוד ולחברי מפלגות נוספות שממהרים לתקוף את בית המשפט אני אומר: כל עוד כחול לבן בכנסת ובממשלה, לעולם לא תהיה פסקת התגברות, ועצמאות בית המשפט תישמר - מזימת אפריל של נתניהו לא תעבוד".

"בג"ץ שכח את תפקידו פעם נוספת". בנט (צילום: אתר רשמי, אורי כהן)

יו"ר סיעת מרצ, ח"כ תמר זנדברג, מסרה בתגובה כי ההחלטה "מבורכת וחשובה. הגיע הזמן שישראל תשתחרר מכבלי מונופול הרבנות שמתנהלת על פי זרם דתי צר, ותקבל בזרועות פתוחות גם את מי שבחרו להצטרף ליהדות דרך הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי. ליהדות גוונים רבים - ישראל היא ביתם של כל היהודים ולא מדינת הלכה".

במפלגת העבודה הצטרפו לברכות. "מפלגת העבודה תמשיך במאבקיה למען חברה פלורליסטית ושיוונית, המכירה בכל הזרמים ביהדות. לא בכדי, הרב גלעד קריב שהיה בין מובילי המאבק בעשרים שנה האחרונות נמצא בצמרת רשימת המפלגה לכנסת ישראל. בזכות מאבקו של הרב קריב ושותפיו, אזרחים ותושבים רבים החיים בישראל יוכלו להירשם כיהודים".

הרב גלעד קריב, מועמד המפלגה לכנסת וממובילי העתירה, הצהיר כי "בית המשפט העליון הגן בפסק הדין שלו על ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי כולו וכמדינה דמוקרטית המחויבת לחופש דת ומצפון של אזרחיה".

"בפסק הדין, עמד בית המשפט על העובדה הפשוטה, שמאז קום המדינה נמנעה הכנסת מלהעניק מונופול לממסד הרבני בתחום הגיור, ואנו נדאג שכך יהיה גם בעתיד", הוסיף. "פסק הדין אינו כופה דבר על הרבנות הראשית או על קהילות אורתודוקסיות אך הוא קובע את מה שהיה צריך להיות מובן מאליו: מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי, צריכה לכבד את כל הזרמים והחוגים בעם ישראל באופן שווה וללא אפליה".

"נמשיך להילחם נגד הכפייה הדתית". ליברמן (צילום: אתר רשמי, שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

מנגד, יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר כי החלטת בג"ץ "מוטעה, מצערת מאוד ותגרום מחלוקת וקרע קשה בעם". דרעי הוסיף כי הוא מתחייב "לתקן את החוק כדי שרק גיור על פי ההלכה יהיה מוכר במדינת ישראל", ו"שהממשלה הבאה לא תקום בלי שיחוקק חוק שרק גיור ממלכתי יוכר בישראל".

ראשי יהדות התורה משה גפני ויעקב ליצמן העמידו גם הם את הדרישה לביטול ההחלטה כתנאי לכניסה לממשלה. "החלטת בג"ץ להכיר לראשונה בגיור רפורמי וקונסרבטיבי בישראל הינה הרת אסון למשמעות המונח מדינה יהודית", אמרו. "יהדות התורה תדרוש את פסקת התגברות כדי לעמוד בפני האקטיביזם השיפוטי, שפוגע בהמוני יהודים בארץ ובעולם ומאיים לקרוע אותנו מבפנים. בלי זה לא ניכנס לשום קואליציה".

הליכוד בתגובה להחלטת בג"ץ על הגיורים: ‏בג"צ קיבל החלטה שמסכנת את חוק השבות שהוא נדבך יסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. רק הצבעה לליכוד תבטיח ממשלת ימין יציבה שתחזיר את הריבונות לעם ולכנסת.

"זיוף של היהדות". הרבנים הראשיים (צילום: פול צלמים, פלאש 90, הדס פרוש)

בימינה בראשות נפתלי בנט אמרו כי "פעם נוספת בג"ץ מתערב בהחלטות הממשלה ושוכח את תפקידו. ההכרה של מדינת ישראל בגיור תיקבע על ידי נציגי העם שנבחרו באופן דמוקרטי, ולא על ידי משפטנים". במפלגה אמרו כי חבריה תומכים במתווה ניסים, המאפשר הקמת רשת גיור חדשה שכפופה להלכה - אך מנותקת מהרבנות הראשית לישראל.

במפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' טענו כי ההחלטה "מסוכנת לעתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית", וכן כי "בג"ץ ממשיך לרמוס ברגל גסה את זהותה היהודית של מדינת ישראל וממשיך לפעול באופן אקטיבי ולא דמוקרטי כשלוחה של ארגוני השמאל על מנת להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה".

סמוטריץ' התחייב כי בממשלה הבאה יידרש לבטל את הפסיקה הזו בחקיקה, ולדבריו, "רק ממשלת ימין שתורכב ממפלגות המחנה הלאומי תוכל לקדם חקיקה כזו, כמו גם פסקת התגברות שתמנע את המשך השתלטות בג"ץ על הזהות של מדינת ישראל. מי שחושב שניתן להניח את הערכים בצד ולהקים קואליציה עם השמאל קיבל הערב הוכחה לנזק הבלתי הפיך שהוא עלול לגרום לזהותה היהודית של מדינת ישראל".

הרבנים הראשיים: "מכניסים אלפי גויים לישראל"

הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, דוד לאו, התנגד בחריפות להחלטה. "מי שהתגיירו בגיור רפורמי ודומיו אינם יהודים, שום החלטת בג"ץ כזו או אחרת לא תשנה את העובדה הזו", טען. "יש להצר על כך שבית המשפט בהחלטתו מאשר את הצפת מדינת ישראל בעולים אשר בינם לבין היהדות אין דבר. כל אחד מאזרחי ישראל צריך לשאול את עצמו בערב עצוב זה, במה מדינת ישראל היא מדינה יהודית כאשר כל נוכרי יכול להיות אזרח מדינת ישראל".

הראשון לציון, הרב הראשי לישראל יצחק יוסף, הוסיף כי "החלטת בית המשפט העליון מצערת מאוד ופוגעת באופן חמור בשלמות עם ישראל, בית המשפט גם דחה את הבקשות להמתין עם הכרעתו עד לחקיקת החוק. מה שהרפורמים והקונסרבטיבים מכנים 'גיור' אינו אלא זיוף של היהדות שמשמעותו היא הכנסת אלפי גויים לעם ישראל. יש לצפות מאנשי הציבור לפעול לתיקון מהיר בחקיקה של המצב - ויפה שעה אחת קודם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully