נגיף הקורונה העלה משמעותית את שיעור התמותה העודפת בישראל - כך עולה ממחקר שפרסם אתמול (שני) מרכז טאוב, שבחן את הנתונים לאורך 2020. לפי המחקר, בתחילת השנה שעברה נרשמו נתוני התמותה הנמוכים ביותר אי פעם, אך בסופה נראתה עלייה משוכללת של 10% לצד ירידה בתוחלת החיים. הנפגעים העיקריים היו חרדים וערבים.
החוקרים בחנו את המספרים עד חודש דצמבר, אז היו 3,338 מתים מקורונה, בעוד כעת ישנם כבר 5,760. הם מצאו כי בין גלי המגיפה, שיעור התמותה בישראל היה נמוך מהשנים האחרונות, אך מתחילת ספטמבר עד תחילת אוקטובר, שיא הגל השני, עלה שיעור התמותה הכולל לרמה שנרשמה בפעם האחרונה בשנות ה-90, כשתוחלת החיים הייתה נמוכה בכארבע שנים.
לקריאה נוספת בנושא
כמו כן, המחקר בדק את התמותה לפי קבוצות גיל, ועד כמה היא הושפעה ממבנה הגילאים בישראל. בהתחשב בגידול האוכלוסייה, מספר מקרי המוות בישראל עלה בכ-7%, וכשמביאים בחשבון את הצמצום הצפוי בתמותה השיעור כבר עולה ל-10%. אמנם מדובר בעלייה משמעותית, אך נמוכה ממדינות אחרות.
בסך הכול, שיעור התמותה העודפת בישראל נמוך מהצפוי לפי מבנה הגילאים ודפוסי ההידבקות בנגיף. מאז פרוץ המגפה, החולים המאומתים היו בעיקר מקבוצת הגיל 20-55. מספר החולים המאומתים בקרב בני 80 ומעלה בזמן הגל הראשון היה גבוה ב-40% משיעורם באוכלוסייה, עד ספטמבר הוא צנח לכ-60% משיעורם באוכלוסייה, באוקטובר עלה שוב, ולאחר מכן ירד פעם נוספת. בקרב בני 60 ומעלה נצפתה מגמה דומה.
מגמות אלו מלמדות על הצלחה מסוימת בהגנה על מבוגרים מפני הידבקות. אילו שיעורי ההדבקה תאמו את מבנה הגילאים בישראל, היו בישראל 31% יותר מקרי מוות, ואילו שיעורי ההדבקה תאמו את מבנה הגילאים במדינות ה-OECD - היה מספר מקרי המוות כפול.
בחודשיים הראשונים של שנת 2020 היו שיעורי התמותה הנמוכים ביותר שנרשמו - פחות מ-11 מקרי מוות למאה אלף תושבים בשבוע. זו ירידה של 7% לעומת אותה התקופה בשנים 2017-2019. השפעת הקורונה על שיעורי התמותה החלה להיות מורגשת מסוף מרץ, ובמיוחד מתחילת יולי ועד סוף ספטמבר. בין הגלים חזרו שיעורי התמותה לרמות נמוכות מכפי שהיו בשנים 2017-2019.
שיעור התמותה העודפת השפיע גם על תוחלת החיים, שצפויה לרדת בחודשיים. פירוש הדבר הוא שלתמותה העודפת המקושרת לקורונה היה משקל כבד יותר מהירידות החדות בשיעורי התמותה בקרב גילאים צעירים יותר. עם זאת, נוכח שיעורי ההידבקות הגבוהים בקרב צעירים, הירידה בתוחלת החיים נמוכה מהצפוי.
הנתונים מראים כי כמחצית מסך כל הנדבקים בקרב בני 65 ומעלה עד אמצע אוקטובר היו מהאוכלוסייה החרדית, ושיעורי התמותה מסיבות הקשורות לקורונה בקרב החרדים היו גבוהים פי ארבעה מחלקם באוכלוסייה הכללית. לפיכך ניתן לצפות שהירידה בתוחלת החיים תהיה מרוכזת באופן לא מידתי באזורים חרדיים. גם בחברה הערבית עשויה התמותה העודפת להיות גבוהה יותר, אך לא בגלל שיעורים גבוהים במיוחד של הידבקות, אלא בשל מחלות רקע - בעיקר סוכרת ומחלות לב שנפוצות יותר בקרב אוכלוסייה זו.
"יש לזכור כי גם מגיפת השפעת בשנת 2015 הורידה את תוחלת החיים ברוב מדינות אירופה ביותר משלושה חודשים, גם במדינות עם מערכות בריאות טובות", הסביר פרופ' אלכס וינרב ממרכז טאוב. "ירידה של כחודשיים בתוחלת החיים ב-2020 בגלל הקורונה היא ירידה מתונה יחסית, אבל עוד לא ידוע מה צפוי בשנת 2021, שכן שיעור התמותה בחודשיים האחרונים היה גבוה באופן חריג. עם זאת, חשוב להבין שעטיית מסכות ושמירה על ריחוק חברתי מסייעות בהפחתת ההידבקות במחלות אחרות, ויעיד על כך מספר המקרים הנמוך מאוד של שפעת בחורף הנוכחי".