וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תקוות החיסונים התחלפה בשיאי תמותה: ינואר השחור גבה 1,423 קורבנות

1.2.2021 / 11:05

עשרות מתים מדי יום, תופעה חדשה שהפתיעה את הצוותים הרפואיים, עומסים בבתי החולים, וריאנט בריטי ופגיעה חמורה בצעירים. דווקא בעיצומו של מבצע חיסונים שהפיח תקווה ואופטימיות, החודש החולף הוא הקטלני ביותר עם יותר משליש מכמות המתים מהמגיפה עד כה

נתניהו: "אבקש להוסיף לפחות שבועיים לסגר הגבולות"/צילום: שי מכלוף

ינואר החל ברקע קולות אופטימיים בשל מבצע החיסונים המוצלח שהחל בחודש שקדם לו. ככל שעבר הזמן גם נטעה תקווה לראות את האור בקצה המגיפה. ואולם ב-31 הימים האחרונים מתו 1,423 בני אדם שנדבקו בקורונה - יותר משליש מכמות המתים מהמגיפה מאז הגעתה לישראל - ובכך ינואר הפך לחודש הקטלני ביותר. בסך הכל מתו 4,808 בני אדם בישראל מקורונה.

בחודש האחרון ידענו שיאים כואבים רבים. הקשה מכולם נרשם ב-20 בינואר - היום בו מתו 101 בני אדם, כשממוצע המתים היומי עמד בחודש שעבר על 46. שישה ימים לאחר מכן, ב-26 בינואר, היה היום עם הכי פחות מתים, כשנוספו רק עוד עשרה מתים למניין החולים שהמגיפה גבתה את חייהם.

מחלקת קורונה בבית החולים הלל יפה, חדרה, 26 בינואר 2021. ראובן קסטרו
1,423 מתים בחודש. מחלקת קורונה בבית החולים הלל יפה/ראובן קסטרו

הנתונים החמורים מגיעים עוד במהלך חודש שלכל אורכו נאכף סגר, כשהחל מ-6 בינואר ההגבלות התהדקו יותר ונסגרה כל מערכת החינוך, למעט החינוך המיוחד. בתחילתו של הסגר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי זה יהיה הסגר האחרון: "צריך עוד מאמץ אחרון", הכריז. אך שלושה שבועות לאחר מכן המציאות התהפכה ומספר המאומתים לא יורד, בניגוד לסגרים קודמים, אז נראה אחרי שבועיים צניחה במספרים.

מנגד, במסגרת מבצע החיסונים, בינואר ידעה ישראל גם רגעי נחת, כאשר ב-24 בחודש הגיעה ישראל ל-224 אלף חיסונים ביום אחד. אולם מאז הקצב הלך ודעך עד שבשבת התחסנו בסך הכל 77 אלף בני אדם, הן במנה ראשונה והן במנה שנייה.

בתחילת מבצע החיסונים רבים אמרו כי בפברואר נהיה במציאות חדשה, אולם נראה כי כבר בשבוע הקרוב ישראל תגיע ל-5,000 מתים מתחילת המגיפה. בכירים במשרד מקווים כי בזכות החיסונים, עד סוף פברואר, נראה את המגמה משתנה, כאשר כבר עכשיו ניתן לראות התמתנות של התחלואה הקשה בגילאי 60 ומעלה וחולים בודדים נרשמים במצב אנוש.

ד"ר גילי גבעתי, סגנית מנהל המרכז הרפואי ברזילי באשקלון, הסבירה לוואלה! NEWS כי הקהילה למדה להתמודד באופן מיטיבי עם החולים הקלים והבינוניים. "כיום, כל מי שמגיע לבית החולים הוא באורח קשה ומתאשפז לתקופת זמן ממושכת של שבוע עד עשרה ימים במינימום. יש עודף כניסות, אבל לא יציאה באותו קצב. המצב הזה מקשה מאוד על התפקוד של הצוות. למרות מירב המאמצים אין אפשרות להציל את הרבה מהחולים הקשים".

ד"ר גבעתי אמרה כי בגל הזה, הווירוס נראה אחרת: "ההחמרה במקרה של מאושפז יכולה להיות מאוד מהירה, תוך שעות ותחת העיניים שלנו. חולים רבים מגיעים כבר למיון עם בעיות נשימתיות ואנחנו נותנים להם חמצן".

מחלקת קורונה בבית החולים הלל יפה, חדרה, 26 בינואר 2021. ראובן קסטרו
"ההחמרה יכולה להיות מאוד מהירה". מחלקת קורונה בבית החולים הלל יפה שבחדרה/ראובן קסטרו

"ישנה תופעה חדשה", טוענת ד"ר גבעתי, "גם אלו שכבר החלימו מקורונה ויצאו שליליים לנגיף חווים שאריות מהמחלה והם עדיין מונשמים בטיפול נמרץ. בגרפים רואים את רף חולי הקורונה ולא את המחלימים לכאורה שדורשים תשומת לב רפואית. אנחנו רואים יותר חולים, והרבה יותר חולים קשה. הדבקה מאוד אגרסיבית. יש לנו משפחה אחת בת שש נפשות שכולם יצאו חיוביים, אין אחד שלא נדבק, שלא כמו בגלים קודמים שראינו מקרים רבים שאחד מבני הזוג או הילדים לא נדבקו למרות שחיו תחת אותה קורת גג".

גבעתי סיפרה כי "בכל יום אנחנו חושבים האם לפתוח עוד מחלקה בגלל העומס הרב. אנחנו נערכים לפתוח עוד מחלקה חדשה מכיוון שישנם חולים שמחכים במיון כמה שעות עד שמתפנה מיטה במחלקות הקורונה".

ד"ר גילי גבעתי, סגנית מנהל המרכז הרפואי ברזילי. מורן ניסים, צילום רפואי, דוברות ברזילי, אתר רשמי
"הדבקה מאוד אגרסיבית". ד"ר גבעתי/אתר רשמי, מורן ניסים, צילום רפואי, דוברות ברזילי

בתשובה לשאלה מדוע הפעם נראה כי הסגר אינו יעיל מבחינת תחלואה, גבעתי השיבה כי "רבים מאשימים את המוטציה, אך זו לא הסיבה היחידה. בערים מסביבנו אנחנו רואים שיש הרבה התערבבות בין-דורית, הסגר הזה מאופיין בכך שהמשפחות הרחבות נמצאות ביחד בחשיפה ממושכת. אנחנו מרשים לעצמנו יותר ולכן ההדבקה הבין-דורית מאוד גדולה. בנוסף, אנחנו עדיין רואים את ההשפעות של פתיחת מסגרות החינוך, משם השרשראות עדיין לא נקטעו עד הסוף".

על השאלה היכן תהיה ישראל בעוד חודש, אומרת ד"ר גבעתי כי "בכל פעם אני מנסה לנחש ובסוף מופתעת. יש היענות טובה לחיסונים, גם לאלו שמסתובבים הרבה בגילי שוק העבודה - מבחינת הפצה הם הגורם המשמעותי יותר. אני חושבת שהחיסון של גילי הביניים יוריד את ההפצה. אני מקווה שצוותי ההוראה יראו את אותה היענות של צוותי הרפואה לחיסונים, שהתחסנו ב-75%".

ד"ר דניאל קינג, מנהל מחלקת קורונה במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, אמר כי "לא קל להתמודד עם כמות המתים, ובחודש האחרון במיוחד. אנחנו עדיין מנסים לעשות הכל לטובת כל מטופל, להתחבר אליהם ולהיות בקשר עם המשפחות. זה מאוד מתסכל כי הרושם הוא שאם הייתה זהירות - היה אפשר למנוע את ההידבקויות".

"בחודש האחרון ראינו תחלואה יותר קשה, ראינו אנשים צעירים מפתחים מחלות מאוד קשות - אלו לא דברים שראינו קודם. זה מאוד מטלטל. גם במחלקה וגם בטיפול נמרץ ראינו יותר מונשמים ובקרב המונשמים ראינו תחלואה יותר קטלנית שהביאה ליותר פטירות", הוסיף קינג.

ד"ר דניאל קינג, מנהל מחלקת קורונה במרכז הרפואי מאיר. ללא, אתר רשמי
"יותר מונשמים ותחלואה קטלנית יותר". ד"ר קינג/אתר רשמי, ללא

מנהל מחלקת הקורונה בבית החולים מאיר סיכם: "אנחנו לא יכולים להגיד שהחיסונים לא עובדים, אבל כבר ראינו שמחוסנים אחרי מנה אחת כן חלו. אנחנו שואפים לימים טובים יותר, והם יגיעו כשנראה ירידה בתחלואה. אנחנו מתעסקים עם הקורונה כבר כמעט שנה, במהלכה חיכינו לתרופת הקסם וחשבנו שזה החיסונים. עכשיו הבנו שזה לא תרופת פלא, ואין קסמים. נקווה שתהיה חסינות בקהילה ונוכל לשחרר את ההגבלות", קובע ד"ר קינג.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully