שבוע לא פשוט עבר על רני עמיר, ראש היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, שהתמודד עם פגעי הזיהום הימי החמור ביותר שידעה ישראל בעשרות השנים האחרונות. "אני חושב שאנחנו מתמודדים יפה מול הצרה הזו שנחתה עלינו. זה אירוע חמור בהיקפו ובפריסה שלו, אבל יותר מזה - זו קריאת אזהרה כי זה יכול להיות הרבה יותר חמור".
הוא הוסיף כי "אנחנו בשליטה ועובדים לפי התלמ"ת (התכנית הלאומית לטיפול בזיהום ים משמן - י"א), הרשויות המקומיות עובדות לפי הספר, ורוח ההתנדבות אף היא על פי הספר, מתמודדים יפה ובסופו של דבר במבחן התוצאה רואים בהערכה גסה שיותר מ-50% מהחופים כבר נוקו. אני מאמין שנצליח להחזיר את החופים לציבור עוד לפני תחילת עונת הרחצה ב-21 במרץ".
לקריאה נוספת על אסון הזפת
עמיר שומר על אופטימיות, אבל מודה שזה היה השבוע הקשה ביותר בקריירה שלו. שאלת השאלות נותרה עדיין פתוחה: מי אחראי לאסון? "אנחנו מצמצמים טווח", מגדיר עמיר את ההתקדמות לעבר פענוח, "אנחנו שוללים אפשרויות והיו הרבה מאד אפשרויות, אנחנו משתמשים בכל הנתונים שיש לנו ושמקבלים מחו"ל. אנחנו מצליבים מידע ואחת הסיבות שאני לא ישן היא שהזמן שאני יכול להשקיע בזה מחשבה עם הצוותים שלנו זה בערב ובלילה. אנחנו לא יודעים עדיין לשים את האצבע בוודאות, יש לנו מספר מצומצם של חשודים יותר מהאחרים, אבל אנחנו עדיין בודקים את כל הכיוונים".
שלושה חוקרים בסך הכול מופקדים על החקירה אותה מנהל רמי פלג, שבה יש 33 איש. עמיר מציין שיש כמובן אנשים שמסייעים להם, יש סיוע מהלשכה המשפטית ומסתייעים במומחים ומידע שמגיע מלוויינים ומקורות אחרים כמו רשות הספנות והנמלים שאת אנשיה הוא מגדיר "שותפים מלאים לחקירה".
אבל בשורה התחתונה, במונחים צבאיים, זה כוח בסדר גודל של מחלקה, המופקד על הגנת הגבול הארוך בישראל. "זה מחדד את אחת הנקודות הכואבות ביותר", מודה עמיר, "הבעיה היא שעל כתפי המשרד הקטן והדל הזה ו-33 האנשים האלה שנמצאים בחזית של מדינת ישראל בשגרה ובחירום, בכל מה שקשור להגנת הסביבה הימית, כולל הנחיה מקצועית, פיקוח ואכיפה של כל המזרימים לים ממקורות יבשתיים, של כל מה שקשור למתקני תשתית, כמו נמלים, מסופי נפט, מתקני התפלה, תחנות כוח, חקלאות ימית, גם בים התיכון וגם בים סוף, ובנוסף תכנון ימי, חופי, הגנת המצוק, שינוע חול, אסדות הגז והנפט וכל פעילויות הגז והנפט במרחב שעד חצי הדרך לקפריסין".
לדבריו, "הכול על המשרד הקטן הזה וחסר התקציבים והיחידה הזו שעל כתפיה מטלות של אוגדה. המקבילים שלנו בחו"ל הן סוכנויות עם מאות אנשים. ברגע האמת אנחנו צריכים להתמודד עם כל החזית כולה כולל חקירות. בתנאים האלה יש לנו הצלחות עם עשרות ומאות והרשעות נגד אוניות. יש לנו המון ידע מקצועי בחקירת אוניות בכלל ולנו יש את האנשים המקצועיים ביותר בארץ בנושא הזה, לא למשטרת ישראל ולא לאף אחד אחר". עם זאת, לשאלת וואלה! NEWS במסיבת עיתונאים השבוע הודה עמיר כי לא זכורה הבאה לדין ולהרשעה שפגעה בישראל מחוץ למים הטריטוריאליים שלה.
על צו איסור הפרסום שביקש המשרד הוא אומר: "יש חשש כבד שנגרמו נזקים לחקירה בגלל כל הפרסומים וככל שממשיכים לשאוב מאיתנו פרטים אז הסיכוי גדל".
"נבדוק כל אונייה שתעורר חשד"
גורמים אירופים קבעו השבוע שכלי השיט שגרם לאסון הזפת בישראל היה ב-11 לפברואר בדרכו לנמל אשדוד או ממנו. ארבע אוניות אוכנו באזור ביממה שלפני או אחרי שפיכת הנפט, בהן לא נמצאת המינרווה הלן ששמה עלה בפרסומים בישראל או אונייה אחרת בצי של חברת מינרווה. שפיכת נפט נוספת התרחשה גם ב-5 בפברואר.
את הדברים פרסם עיתון הספנות "לויד'ס ליסט", מפי המרכז האזורי לים התיכון לתגובת חירום לזיהום, בכתבה שכותרתה "הרשימה הקצרה מצטמצמת". כזכור, נמסר שאנשי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית בדקו שתיים מהאוניות שפקדו את נמל אשדוד - וזיכו אותן.
"אין שום נתון שאנחנו לא מכירים כבר מיום וחצי אחרי האירוע", אומר עמיר בתגובה, "אנחנו יודעים בדיוק מה שפורסם, אנחנו מכירים את המפות, את הנתיבים, את הכתמים ואת האירועים. הכוונה שלנו היא לעלות על כל האוניות האלה ולבדוק האם יש איזושהי אפשרות שזה יצא מהם. אנחנו באמצע פעולת בדיקה שלוקחת זמן מהרבה מאד סיבות. כל איסור הפרסום היה כי סברנו שלנקוב בשמן של אוניות ולהגיד שהן חשודות זה לא נכון מבחינת החשש לשיבוש מהלכי החקירה. מבחינתנו כיחידת חקירות אנחנו רוצים לשמור את כל האופציות פתוחות".
לדברי עמיר, "נכון להיום שללנו מעורבות של כעשר אוניות, אבל נוספו עוד, כי אנחנו מרחיבים את מעגלי החיפוש. אני יכול לומר שאנחנו בודקים עשרות אוניות. זה יכול להיות גם מישהו אחר שעושה את זה עבורנו. ברשויות הספרדיות יש אנשי מקצוע בדיוק כמונו ובהחלט כשרשות ספרדית עולה על אונייה ומבצעת את הבדיקה שאני מבקש שהיא תבצע אז מבחינתי נגמר הסיפור".
הערב הודיע משרדו כי צוות חוקרים נשלח ליוון כדי לבצע ביקורת על אונייה חשודה. "אנחנו עובדים 'פול גז' ומקווים שנגיע לפענוח בתוך ימים, לא שבועות. הכול חייב להיחשף מהר. אתה לא יכול למשוך דבר כזה לאורך זמן".
הוא גם מוסיף, "את היכולות יש לנו, אבל נכון הוא שאם מדינת ישראל רוצה שיהיו היכולות המתאימות בכדי להתמודד בזמן אמת, אז אנחנו חייבים עוד לפחות עשרים וחמישה תקנים ועשרים וחמישה מיליון שקלים כל שנה. רק זה יאפשר למשל לאייש במשמרות שוטפות את עשר התחנות שיש לנו בים התיכון, כי היום אין לנו אפשרות להגיב מיד. אין גוף חקירה רציני שאין לו גוף מודיעין שמתמחה בתחום שלו. זה יאפשר הקמת צוותי חקירה ומודיעין בזמן אמת. זו אוטופיה אבל אנחנו לא מרימים ידיים. אנחנו מתמודדים".
האירוע הזה הפתיע אותך?
"האירוע הזה הפתיע אותי והאירוע הזה הפתיע את כולם. פתאום קמת בבוקר וראית שחור. אבל, היינו מוכנים לו. את זה אנשים מפספסים וצולבים אותנו".
מוכנים כמו ביום כיפור?
"אבא שלי תמיד אמר לי שיום כיפור לא הייתה הפתעה", עונה עמיר, שאבא שלו הטייס, אלוף ההפלות עמוס עמיר, היה בשיא הקריירה הצבאית שלו סגן מפקד חיל האוויר בדרגת תת-אלוף, "חיל האוויר ידע בדיוק מה הולך לקרות, הייתה לו תכנית מוכנה אבל מהלחץ וההיסטריה הוא לא ביצע את מה שהיה צריך לעשות. אז לאירוע הזפת אנחנו היינו מוכנים מבחינת המבנה הארגוני המסכן שלנו שמתמודד מול מיליון מטלות עם מעט אנשים שפעלו בדיוק לפי התוכנית. איך יודעים? רואים את התוצאה. ודאי שזה תודות למתנדבים, ודאי שזה תודות לרשויות המקומיות. אבל, כל זה במסגרת תוכנית שאנחנו כתבנו אותה עבורם, אנחנו הכנו אותם, אנחנו תרגלנו אותם ואנחנו מנחים אותם".
"מצד שני, באירוע הבא, שעלול להיות גדול מאוד, ואולי לא זפת אלא נניח ממכלית פשוטה בקצא"א שמכילה רבע מיליון טון נפט גלמי, אם אנחנו לא נהיה מוכנים בשל התקנים שאין לנו, בשל כל הציוד שאין לנו ובשל כל התקציבים שאין לנו כשכל הזמן מספרים לי שיש דברים יותר חשובים מהם, אז אנחנו נהיה בבעיה הרבה יותר חמורה. הגיע הזמן שמשרד האוצר ומקבלי ההחלטות יבינו שיש לנו איומים בסדר גודל שונה ושיתנו ליחידה הזו את מה שהיא צריכה".