אחרי שלוש שנים של עיכובים הסתיים אתמול (שישי) תהליך בחירת מסוק התובלה ch53k תוצרת לוקהיד מרטין-סיקורסקי - כמסוק הכבד העתידי של חיל האוויר הישראלי. הסיבות לעיכובים כללו את קבלת הנתונים מחברות היצרן והניתוח, טיסות הניסוי בחו"ל, ושילוב הבקשה של שר הביטחון בני גנץ ומנכ"ל המשרד אמיר אשל לשלב באותה עסקה את מטוס ה-V-22, שלבסוף ירד מהפרק.
בנוסף, התהליך התעכב מאחר והיה צריך לאשר, חרף התנגדות של משרד האוצר, את מתווה מימון עסקת הרכש הענקית שכללה מתדלקים, מטוסי קרב, חימושים ומסוקים, ולאחר מכן התכנסות של ועדת השרים לענייני הצטיידות שלא התכנסה שנתיים.
כעת, לאחר שגנץ אישר את זהותו, תידרש ועדת השרים לענייני הצטיידות להתכנס שוב כדי לאשר את מסגרת העסקה, בתקווה שלא יהיה מתח פוליטי נוסף שימנע זאת.
עוד בוואלה!
אחרי שלב זה יתחיל המשא ומתן האמיתי בין צה"ל ומשלחת הרכש של משרד הביטחון בניו יורק מול משרד ההגנה האמריקני על פרטי העסקה: מספר המסוקים, העלויות של כל אחד מהם, היקף החלפים, מאמנים, מערכות טכנולוגיות שישולבו במסוק ואישור להטמעת מערכות תוצרת כחול לבן.
לפי גורמים במשרד הביטחון יש כבר עכשיו מסגרת תקציבית מסודרת של שני מיליארד דולר, ותוספת שקלית קטנה למימון העסקה בפריסה עד שנת 2028. במשרד הביטחון מקווים שעצם חתימה על הסכם עם המוניטין שיש לחיל האוויר הישראלי בעולם תביא להנחה משמעותית במחיר לכל מסוק, וגמישות העסקה הכוללת מול החברה היצרנית לוקהיד מרטין-סיקורסקי ומשרד ההגנה האמריקני.
"יש לאמריקנים אינטרס גדול מאוד לבוא לקראת ישראל מאחר וזה יסייע להם למכור את המסוק למדינות נוספות", אמרו אותם גורמים. בהתאם לעלויות העסקה יהיה ניתן לקבוע כמה מסוקים כבדים תרכוש ישראל. בשלב זה בחיל האוויר מקווים לרכוש כעשרים מסוקים. 12 בשלב הראשוני והשאר בהתאם לעלויות הסופיות, בפעימה השנייה ובכפוף לאופציה בעוד שבע שנים. או לחלופין נשקלת אפשרות לעסקה כוללת של 20-18 מסוקים.
עלות מסוק ה-ch53k נעה סביב המאה מיליון דולר, לא כולל סימולטורים, חלפים ומערכות נלוות. המסוק יקר כמעט פי שתיים ממסוק הצ'ינוק שהפסיד בתחרות. לדברי מקורות בחיל האוויר, מה שהכריע בעיניו של מפקד החיל האלוף עמיקם נורקין היו כמה דברים מרכזיים: עלויות אחזקה זולות לאורך של 25 שנה, שעת טיסה שמוערכת בכ-11 אלף דולר, מהירות המסוק שעולה על 175 קשר בזכות שלושה מנועים חזקים בהתאם למגמה כלל עולמית של רכש מסוקים מהירים, רדיוס פעולה שנע סביב 2,300 ק"מ ללא תדלוק ומאפשר פעולות קומנדו מיוחדות עמוק מאוד בשטח אויב, כושר נשיאה חיצוני של 12 טונות - פי שתיים ממסוק היסעור, יכולת תדלוק שמשדרגת את טווחי הטיסה, ומערכת טוס־על־חוט - מערכת בקרת טיסה שבה אמצעי ההיגוי של המטוס אינם נשלטים על ידי מחשב ולא על ידי טייס.
ייעודו של מסוק התובלה הכבד העתידי כולל הטסת כוחות מיוחדים, הטסת כלי רכב, פינוי פצועים, חילוץ יבשתי וימי, הנחתת כוחות קומנדו על כלי שיט, פעולות באזורים מורכבים כמו שטחים בנויים, הרריים, והטסת אח"מים.
למרות החגיגיות סביב בחירת המסוק, היתה לא מעט ביקורת על מסוק ה-ch53k, בעיקר נוכח העלויות הגבוהות שלו, עצם היותו מסוק מאוד חדש שלא עבר טבילות מבצעיות בשונה ממסוק הצ'ינוק הזול בהרבה והוותיק. מסוק ה-ch53k רק דומה חיצונית ליסעור אך הוא מסוק גדול יותר, וחדש לחלוטין. היו גם אנשי צוות אוויר שטענו כי הוא גדול תרתי משמע על המידותיו של צה"ל, במחיר ובעוצמת המנועים שלו שיהוו אתגר עבור יחידת החילוץ בהיטס 669 שנדרשים גם לחלץ עם כבל חיצוני למסוק.