ראש הממשלה בנימין נתניהו אמור לכנס דיון מיוחד בימים הקרובים כדי להכריע במתווה מימון עסקת רכש הנשק מארצות הברית - כך נודע היום (רביעי) לוואלה! NEWS. זאת, במטרה להגיע לפשרה על מימון הרכש הביטחוני עבור צה"ל, ולאחר שבמשרד האוצר דחו בתוקף את המתווה שהגיש משרד הביטחון.
בעסקה המתוכננת, המוערכת בעשרות מיליארדי שקלים, כלולים מטוסי קרב, מטוסי תובלה כבדים, מטוסי תדלוק, סוגי חימוש ודלקים. במשרד הביטחון דרשו הלוואת ענק בסך 2.4 מיליארד דולר לשנים 2026-2022, תוך דחיית פירעון של הלוואה קודמת. אך במשרד האוצר דחו זאת בטענה כי המתווה אינו חוקי ועוקף את תקציב המדינה.
גורמים במשרד הביטחון הסבירו כי "במשרד ראש הממשלה מבינים היטב את הכוונה לחתום על העסקה בזמן שיוותר לממשל טראמפ בבית הלבן. אם החתימה תידחה, זה עשוי לסרבל את התהליך".
אל תפספס
לפי הגורמים, ראש הממשלה קשוב מאוד לצורכי הביטחון של צה"ל ולא ברור אם יאמץ אחת מבין שלוש החלופות של המל"ל ומשרד האוצר - שמבוססות על חשבון תקציב משרדי הממשלה - או את המתווה שהציג מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל. האחרון הציע שתי חלופות: קבלת שמונה מיליארד שקלים במימון הממשלה, או לקיחת הלוואה שאת הריבית עליה (בסך 200 מיליון דולרים) ישלמו כעת, ואת הקרן ישלם משרד הביטחון בעוד כעשור.
גורם בכיר ציין כי ראש הממשלה ידון רק במדיניות המתווה ולא בהכרעה על זהות כלי הטיס. נושא זה עדיין נידון בין צה"ל, משרד הביטחון ושר הביטחון, ולאחר מכן יוצג כלי הטיס שנבחר בפני ועדת השרים לענייני הצטיידות.
גורם בכיר המצוי בפרטי התהליך אמר בשיחות סגורות כי יש הצדקה מלאה לצורכי צה"ל הבאים לידי ביטוי בעסקת המיליארדים, אך מצד שני אי אפשר להתעלם מהיעדר תקציב מדינה ומההוצאות הממשלתיות הנדרשות להתמודדות עם נגיף הקורונה, שכבר חצו את מאה מיליארד השקלים.
לדבריו, הכלכלה הישראלית צריכה לקבל תמיכה משמעותית כרגע, ולכן כלל משרדי הממשלה, בהם גם משרד הביטחון, לא יכולים להיצמד לבקשות שהגישו לפני התפרצות הקורונה, תוך התעלמות מהנעשה במדינה.
כמו כן, גורמי ביטחון ציינו כי בזמן שיש האטה גדולה מאוד בשוק העולמי בנושא הרכש הביטחוני, משרד הביטחון עסוק בהתרת חסמים וסיוע לעסקאות נשק גדולות, פרט להזדמנויות שמייצרות הסכמי השלום עם מדינות סוניות ערביות.
לטענתם, פרט לנחיצות הביטחונית לרכש המטוסים, לנוכח האיומים המתגברים במזרח התיכון והתיישנות הכלים עד כדי סיכון בטיחותי, עסקת הרכש כוללת תמורות כלכליות. "חתימה על הסכם רכש יכלול עסקאות גומלין בהיקף של מיליארדי שקלים לתעשיות הביטחוניות, ויעזור למשק להתאושש", מסרו הגורמים.
בוואלה! NEWS פורסם כי המל"ל כינס בסוף השבוע האחרון את נציגי משרד הביטחון והאוצר, לדיון בעסקת הנשק. ראש האגף למדיניות ביטחונית במל"ל, תא"ל (במיל') מרדכי כהנא, הציג שלוש חלופות למימון העסקה - כולן באות על חשבון תקציב משרדי הממשלה.
החלופה הראשונה שהציג כהנא לנציגי האוצר והביטחון, כללה קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה כדי לשאת בנטל הביטחוני. החלופה השנייה העלתה אפשרות שיתר משרדי הממשלה יסייעו לממן אך ורק רכש של מטוסי קרב, מסוקי תובלה כבדים ומטוסי תדלוק, לא כולל פרויקטים נוספים שטרם הוצגו לשרי הקבינט.
במסגרת החלופה השלישית, משרדי הממשלה יישאו בחצי מעלות העסקה, ואת היתר יממן משרד הביטחון. זאת, תוך דחיית פרויקטים מתחום ייצור הנשק, כמו טנקי מרכבה, נגמ"שי נמר, נגמ"שי איתן ועוד - אך לא באמצעות לקיחת הלוואה ודחיית התשלומים ביותר מחמש שנים, באופן שיכביד בעתיד על תקציב הביטחון.
המחלוקת בין האוצר לביטחון
משרד הביטחון הציג לפני כמה שבועות מתווה למימון העסקה, הכולל הלוואת ענק של 2.4 מיליארד דולר לשנים 2026-2022, תוך דחיית פירעון של הלוואה קודמת. המשרד הדגיש כי כל העלויות של דחיית תשלומי ההלוואה יהיו במימונו, ללא תוספת תקציב מהממשלה, ובכפוף לדחיית פרויקטים של צה"ל בעלות של 800 מיליון דולר.
אולם משרד האוצר התנגד בתוקף למתווה המימון, ודחה את בקשת ההלוואה על הסף. באוצר טענו כי המתווה אינו חוקי, ועוקף למעשה את תקציב המדינה. המשרד תבע מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להתערב בנושא ולנקוט עמדה.
האוצר הציג כמה מתווים למימון העסקה, תוך קיצוץ בכלל משרדי הממשלה או לחילופין דחיית פרויקטים והתייעלות במשרד הביטחון - שדחה מצידו כל אחת מההצעות, סירב לפשרה ולא הציג חלופות מטעמו.
במסגרת מערכת היחסים הטעונה בין הצדדים, גורמים במשרד הביטחון אף האשימו בפורומים סגורים כי משרד האוצר מנסה להכשיל במכוון את עסקת הרכש.