מנכ"ל משרד הביטחון אלוף במיל' אמיר אשל מתח היום (שני) ביקורת על היעדר תקציב המדינה, והזהיר כי אם לא יהיה תקציב ביטחון לשנת 2021, יש צפי לבעיות גדולות מאוד כבר בראשית השנה, מאחר ומשרד הביטחון לא יידע לעמוד בהיקף התקציב הנוכחי. אשל התייחס גם לתכנית הרב-שנתית של צה"ל, וכן לעיכובים באישור ומימוש רכש אמצעי הלחימה מארצות הברית בכספי הסיוע.
מנכ"ל משרד הביטחון התייחס לעסקת רכש מטוסי התדלוק, הקרב, מסוקי התובלה הכבדים והחימושים המתקדמים, כאשר חלק מהמטוסים והמסוקים של צה"ל כבר בני 60-50 שנה. "מטוסי הקרב הצעירים שלנו בני 44, אין סדר כוחות (ותיק א.ב) כזה בעולם", הבהיר אשל. הוא הזהיר כי "ישראל נמצאת בדקה ה-94 למימוש העסקה שהיא קריטית מבחינה ביטחונית ובטיחותית לישראל".
משום כך, הציע אשל שתי חלופות למימון העסקה לאחר משבר חריף עם משרד האוצר: שמונה מיליארד שקלים במימון הממשלה, או לקיחת הלוואה, שאת הריבית עליה (בסך 200 מיליון דולרים) ישלמו כעת, ואת הקרן ישלם משרד הביטחון בעוד כעשור. משרד האוצר הסכים לסכום של שמונה מיליארד שקלים מהממשלה, בכפוף לקיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה בשנים הקרובות. דבריו של אשל מהווים התקדמות וסוג של פריצת דרך במשא ומתן מול האוצר.
אל תפספס
הוא ציין כי הרעיון לבחון את מטוס הV-22 היה של גנץ, אך הביע את דעתו, כי הוא לא רואה יתרונות רבים לתמהיל שבו נדרשים לרכוש את מסוק הV-22 ואז בכסף שיישאר מסוקי תובלה כבדים. לאחר מכן רמז כי מערכת הביטחון נוטה לרכוש מסוק ה- CH53K כשאמר שהעולם נוטה לבחור מסוקים מהירים ולא מסוקים מסוג הV-22.
בתוך כך, לוואלה! NEWS נודע כי בימים האחרונים הגיעו לידי חיל האוויר נתונים, לפיהם יכולותיו של מסוק הCH53K- מתוצרת לוקהיד מרטין עולות משמעותית על הV -22, וכי העלויות שלו מפתיעות. לאנשי החיל נמסר כי המסוק מסוגל לבצע משימות עומק בטווחים של עד 2,300 קילומטרים - יכולות אסטרטגית שלא קיימת כיום במסוקי היסעור, ללא תדלוק.
אם נוסיף לכך את העובדה שהמסוק הדגים לאחרונה בארצות הברית תדלוקים אוויריים בתצורה רגילה, וכן תוך נשיאת משקל חיצוני של יותר מ-12 טונות, נראה כי היכולת לפעול רחוק ומהר - במהירות של למעלה מ-200 קשר - קוסמת לחיל האוויר ומייתרת את רכישת ה- V-22.
נתונים משמעותיים נוספים, שחשובים מאין כמותם בימים של מחסור תקציבי הולך וגובר, הם עלויות רכישת המסוק ותפעולו השוטף. לאחרונה זכתה לוקהיד מרטין בחוזה ייצור של שישה מסוקי CH-53K נוספים מהמארינס. המחיר של כל מסוק, לפני נתוני משרד ההגנה האמריקני, עומד על 91.7 מיליון דולרים.
בכירים בחיל האוויר קיבלו לידם נתונים ראשוניים אודות עלות שעת הטיסה במסוקים אלו, שתעמוד תוך זמן תפעול קצר על פחות מ-11 אלף דולרים, מספר דומה לעלויותיו של הצ'ינוק, שמביא עימו יכולות פחותות בהרבה, לפי הגורמים המקצועיים.
אשל התייחס גם להסכם השמירה על היתרון האיכותי של צה"ל באזור, שנחתם מול ארצות הברית לפני שבועות אחדים. "זה עניין מורכב מאוד, מסווג, מהלך שהוביל שר הביטחון בני גנץ מאז שנודע ההסכם עם האמירויות", הסביר. "זה יהיה עניין שהוא חוצה ממשלים - מה שניתן שם יעבוד ויכובד על ידי הממשלים הבאים בארצות הברית". אשל נשאל בדבר הדחיפות של ההסכם, והבהיר כי "אם לא היינו יוצאים לדרך מול הבית הלבן והפנטגון היינו מפספסים חלון הזדמנויות".
מעבר לכך, הציע אשל שיש לבחון מחדש ייצוא ביטחוני שעד כה לא היה ניתן למכירה, כדי להגדיל את היקף ההכנסות למדינה בתקופת הקורונה. "אין פה אף פרה קדושה", אמר אשל, ולא פסל למכור מערכות נשק כמו כיפת ברזל ומערכות נשק מסווגות נוספות. "מדינת ישראל יודעת איך להגן על הסודות שלה", הסביר.
בעניין זה, התייחס אשל בין היתר לעסקאות הנשק מול אזרבייג'ן, ואמר כי לא נחתמו עסקאות חדשות מאז פרוץ הקרבות עם ארמניה, וכי כל מה שסופק היה במסגרת הסכמים שנחתמו בעבר. לאחר מכן נשאל אשל האם זו לא הגזמה ש-60% מהנשק האזרי הוא תוצרת ישראל, ואמר כי "יש מדיניות מבוקרת ומפוקחת". בעניין איחוד האמירויות, אמר כי היה ייצוא למדינה זו עוד הרבה לפני החתימה על ההסכם, וכי לנוכח המציאות החדשה נפתחו הזדמנויות חדשות לייצוא ביטחוני.
אשל הסביר כי "מאחר ואין תקציב מדינה, יש עוד כספים בשנת 2020 שלא מיצו אותם וממשלת ישראל מחפשת להזריק אותם חזרה למשק". לדבריו, "מדובר בכמה מיליארדי שקלים". לטענתו, כל הוצאה מחייבת אישור של משרד האוצר, ובהתאם לכך הציג משרד הביטחון רעיון להקים מקומות תעסוקה, אחד מהם בחברת אלביט, ובתמורה לבצע מהם רכש ביטחוני, על מנת ליצור אלפי מקומות תעסוקה.
במשרד האוצר דחו את הרעיון מאחר והוא יקר מדי, וכבר עתה יש חלופות טובות יותר כיצד באמצעות אותו כסף לייצר מקומות תעסוקה בשנת 2021, לא בהכרח בתעשיות הביטחוניות.
בגלל היעדר התקציב, רק חלק מהתכנית הרב שנתית יצא לפועל
מעבר לדברים אלו, התייחס אשל למגוון נושאים של הפרק, כמו התכנית הרב-שנתית (תר"ש) של צה"ל, והעתיד מול ממשל דמוקרטי בארצות הברית. הוא דחה את הביקורת בנושא נכי צה"ל, והדגיש כי שינויים צריכים להיעשות תחת חקיקה, ולא באחריות משרד הביטחון. הוא דחה בתוקף רמזים לכך שהיה מעורב במאמץ לבחור את חגי טופולנסקי לתפקיד מנכ"ל תעשייה האווירית שפרש מהמרוץ לפני ימים אחדים והבהיר, כי "כל ניסיון להציג את זה לא נכון. יש מועמדים מתאימים".
אשל דיבר על התכנית הרב-שנתית (תר"ש) של צה"ל - "תנופה", ורמז שלנוכח העובדה שאין תר"ש למשרד הביטחון ואין תקציב מדינה, התכנית המקורית של הצבא לא יוצאת אל הפועל אלא רק חלק ממנה, וגם את החלק הזה נדרש להתאים.
על העתיד מול ממשל דמוקרטי אמר האלוף במיל' אמיר אשל כי הממשלים הדמוקרטים הם אלו שחתמו על סיוע ביטחוני משמעותי עבור מערכת הביטחון ובנוסף לכך אישרו לרכוש נשקים שעד אז לא היה ניתן.