שר הביטחון בני גנץ טס ביום רביעי לפגישה עם שר ההגנה האמריקני מארק אספר. השניים נפגשו ברקע הוויכוח בין משרדי הביטחון והאוצר על מודל תשלום עסקת רכש מטוסי הקרב ומסוקי התובלה.
יום לאחר המפגש סיפר גנץ כי דן עם אספר בהבטחת השמירה על עליונותה הביטחונית של ישראל באזור. "אנחנו נכנסים לעידן של נורמליזציה במזרח התיכון, שתוכל לסייע מול התוקפנות האיראנית", אמר שר הביטחון.
בין השורות ניתן היה להבין כי בתמורה לחתימה על חוזה השלום עם איחוד האמירויות הערביות, ועם מדינות נוספות שבדרך, ישראל מבקשת את שדרוג בניין הכוח של צה"ל. הסכמה ישראלית לכל הסכם שכזה טומנת בחובה עסקאות נשק וכלים מתקדמים, שרכישתם עד כה לא הייתה על הפרק.
לקריאה נוספת בנושא
באותו הלילה סיפר גורם ביטחוני בשיחה עם וואלה! NEWS כי ישראל וארצות הברית סיכמו על המשך הסיוע הביטחוני. "זה כמו חידוש נדרים, הצהרה לשמירת היתרון האיכותי של ישראל", תיאר.
למרות החיוכים והאופטימיות ששידרו גנץ וסביבתו הקרובה, הביקור הותיר סימני שאלה בסוגיית עסקת הרכש המתהווה. הגורם ציין כי לא הושגו הסכמות לגבי רכישת מטוסים עבור חיל האוויר, מאחר וטרם נפלה הכרעה על זהות המטוסים והמסוקים. לא פעם העלה את האפשרות שבעסקה ישולב מטוס ה-V-22.
אתמול האבק על ביקורו של גנץ בארצות הברית החל לשקוע, אך אז התפרסמה הודעה רשמית מטעם לשכתו. "ההבנות שהושגו עם ארצות הברית יאפשרו תכניות רכש ארוכות טווח שיספקו מערכות נשק מתקדמות לישראל, ישדרגו באופן משמעותי את יכולותיה הצבאיות, יבצרו את ביטחונה ועליונותה הצבאית והאזורית של ישראל, וישמרו את יתרונה הצבאי האיכותי בעשורים הקרובים", נכתב.
ברוח הדברים, הודיע שר הביטחון יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל לא תתנגד למכירת מטוסי F-35 מארצות הברית לאיחוד האמירויות. בהמשך אף האשים גנץ את נתניהו כי ידע על המשא ומתן הנוגע לעסקת החמקנים המתקדמים בין וושינגטון לאבו דאבי, אך הסתיר אותו ממערכת הביטחון.
מהלך פוליטי או רצון לקדם עסקת מיליארדים?
את השתלשלות האירועים הזו ניתן לבחון משלוש זוויות. הראשונה מביניהן קשורה בעסקת מיליארדי הדולרים עבור חיל האוויר. לפי ההודעה הרשמית של לשכת שר הביטחון, בפגישה עם אספר לא הושגה הגדלה של תקציב הסיוע הביטחוני השנתי של ארצות הברית. לא הושגה גם התחייבות חתומה להאריך את הסיוע הביטחוני מעבר לשנת 2028, אז יסתיים הסיוע בהתאם להסכם בין המדינה. לכן, לא ברור אם היה הישג.
בינתיים רק נערמו קשיים לגבי עסקת הנשק. כפי שפורסם בוואלה! NEWS, משרד האוצר מתנגד לכל עסקה שתכלול ערבויות למדינה נוספת, עד שמשרד הביטחון לא יתחיל לשלם מתקציבו את רכש מטוסי ה-F-35 שנחתם בשנת 2014.
בנוסף לכך, לא ברור למה מתכוון גנץ כשהוא מודיע על כך שישראל תקבל מערכות נשק מתקדמות שעד כה לא היה אישור למכור אותן. במערכת הביטחון ציפו כי בהתאם לחוזה השלום, ישראל תקבל מצנח זהב שיכלול הגדלת סיוע ביטחוני ומכירת נשק שובר שוויון במזרח התיכון - אך הם התבדו.
את האירועים האחרונים ניתן לבחון גם לפי טיסת הבזק לארצות הברית בעיתוי הנוכחי. ייתכן ומדובר במהלך פוליטי שנועד לשלב בין הרצון לשמור על היתרון של צה"ל ולהגדיל את הסיוע הביטחוני האמריקני, אך גם כדי להבליט את העשייה של גנץ במישור המדיני בזמן שמאחורי גבו מתנהלים הליכים בהובלת נתניהו.
לא בכדי פרסמה לשכתו של גנץ הבהרה כי לאחר חתימת הסכם השלום עם איחוד האמירויות, התגלה לשר הביטחון כי הוסתר ממנו שבמקביל מתקיים מו"מ למכירת נשק מתקדם. התנהלות כזו מצביעה על מערכת היחסים העכורה בין לשכת שר הביטחון ללשכת ראש הממשלה, אך גם על תהליך שלילי שעלול לפגוע בתהליך ההתעצמות של צה"ל בעשורים הבאים.
זווית שלישית היא מורשתו של גנץ כשר ביטחון. כדי להטביע חותם, גנץ יודע שעליו לקדם את עסקת הענק עבור צה"ל ולשלב בה מערכות נשק, אותן הוא דורש בעצמו בגיבוי מנכ"ל משרד הביטחון, מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף במיל' אמיר אשל. אם ייכשל, ייזכר כשר ביטחון ללא תכנית רב-שנתית לצה"ל, שמרבית עיסוקו היה סביב מגיפת הקורונה והישרדותו הפוליטית.