בזמן המשבר: המדינה מציעה לממן את עסקת הנשק הענקית על ידי קיצוץ רוחבי

המטה לביטחון לאומי (המל"ל) כינס בסוף השבוע האחרון את נציגי משרד הביטחון והאוצר, לדיון בעסקת הנשק הגדולה עם ארצות הברית. זאת, במטרה להגיע לפשרה על מימון הרכש הביטחוני עבור צה"ל, ולאחר שבאוצר דחו בתוקף את המתווה שהגיש משרד הביטחון. לוואלה! NEWS נודע כי ראש האגף למדיניות ביטחונית במל"ל, תא"ל (במיל') מרדכי כהנא, הציג שלוש חלופות למימון העסקה - כולן באות על חשבון תקציב משרדי הממשלה.

החלופה הראשונה שהציג כהנא לנציגי האוצר והביטחון, כללה קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה כדי לשאת בנטל הביטחוני. החלופה השנייה העלתה אפשרות שיתר משרדי הממשלה יסייעו לממן אך ורק רכש של מטוסי קרב, מסוקי תובלה כבדים ומטוסי תדלוק, לא כולל פרויקטים נוספים שטרם הוצגו לשרי הקבינט.

במסגרת החלופה השלישית, משרדי הממשלה יישאו בחצי מעלות העסקה, ואת היתר יממן משרד הביטחון. זאת, תוך דחיית פרויקטים מתחום ייצור הנשק, כמו טנקי מרכבה, נגמ"שי נמר, נגמ"שי איתן ועוד - אך לא באמצעות לקיחת הלוואה ודחיית התשלומים ביותר מחמש שנים, באופן שיכביד בעתיד על תקציב הביטחון.

משרד האוצר אישר למל"ל את שלוש החלופות למימון עסקת הרכש. עם זאת, במשרד הביטחון טרם החזירו תשובה.

גורמים שמצויים בתהליך המקצועי של עסקת הרכש, המוערכת בעשרות מיליארדי דולרים, אמרו לוואלה! NEWS כי קריטי לקדם את העסקה באופן מידי, לאור המצב הפוליטי הרגיש בישראל, החשש מהתפרקות הממשלה וחילופי השלטון בארצות הברית. זאת, בנוסף למתיחות במזרח התיכון ומרוץ החימוש באזור, כמו גם התיישנות של המסוקים והמטוסים שברשות חיל האוויר.

"עסקה שכזו יכולה לצאת באופן מידי, בטווח של ימים, כדי לרכוש לצה"ל את מה שחשוב לו מאוד לפני סיום כהונתו של טראמפ", אמר אחד הגורמים. לעסקה חשיבות כלכלית גדולה מאוד גם עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות, משום שכל רכש מטוס ומסוק כולל בתוכו עסקת גומלין נוספת.

משרד הביטחון הציג לפני כמה שבועות מתווה למימון העסקה, הכולל הלוואת ענק של 2.4 מיליארד דולר לשנים 2026-2022, תוך דחיית פירעון של הלוואה קודמת. המשרד הדגיש כי כל העלויות של דחיית תשלומי ההלוואה יהיו במימונו, ללא תוספת תקציב מהממשלה, ובכפוף לדחיית פרויקטים של צה"ל בעלות של 800 מיליון דולר.

אולם משרד האוצר התנגד בתוקף למתווה המימון, ודחה את בקשת ההלוואה על הסף. באוצר טענו כי המתווה אינו חוקי, ועוקף למעשה את תקציב המדינה. המשרד תבע מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להתערב בנושא ולנקוט עמדה.

האוצר הציג כמה מתווים למימון העסקה, תוך קיצוץ בכלל משרדי הממשלה או לחילופין דחיית פרויקטים והתייעלות במשרד הביטחון - שדחה מצידו כל אחת מההצעות, סירב לפשרה ולא הציג חלופות מטעמו.

במסגרת מערכת היחסים הטעונה בין הצדדים, גורמים במשרד הביטחון אף האשימו בפורומים סגורים כי משרד האוצר מנסה להכשיל במכוון את עסקת הרכש, הכוללת מטוסי קרב, מטוסי תדלוק, מסוקי תובלה כבדים, נשק מתקדם ועסקאות שטרם הוצגו לקבינט.