מומחים מצביעים על הבעיות באזיק האלקטרוני: "הזכות לחיים חשובה, אבל צריך איזון"

לפני 9 חודשים הצמיד למבודדים נחשב להצעה קיצונית, והיום הפיילוט יצא לדרך. מומחים משפטיים מזהירים מפני פגיעה בפרטיות ובחירות, שעלולה להפוך לכלי של הממשלה גם ביום שאחרי המשבר. "המדינה פועלת כמו גוף ביטחוני, זה פתח מדאיג"

בווידאו: ועדת החוקה אישרה לחדש את הבידוד במלוניות עד יום שלישי (צילום: ערוץ הכנסת)

באפריל האחרון, בדיון של ועדת חוץ וביטחון בעניין הסמכת המשטרה להשתמש באיכונים סלולריים כדי לאכוף את חובת הבידוד, הציע ח"כ גדי יברקן (הליכוד) להחליף את בדיקת האיכונים המדגמית באזיק אלקטרוני למבודדים. ההצעה נחשבה אז קיצונית במידת הפגיעה שלה בזכויות האדם, ולא זכתה להתייחסות רצינית. אך מה שנחשב מרחיק לכת לפני תשעה חודשים, הפך היום (רביעי) לפיילוט שיצא לדרך.

על פי הסיכום שאליו הגיעו שר הבריאות, יולי אדלשטיין, ויו"ר ועדת החוקה, ח"כ יעקב אשר, במסגרת הפיילוט יוצע למאה אנשים שישובו מחו"ל לבחור בין בידוד במלונית קורונה לבין בידוד בביתם עם אזיק אלקטרוני. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, סבר כי ניתן להתחיל בפיילוט גם ללא שינויי חקיקה. בנוסף לכך, במשרד הבריאות הודיעו כי כבר בשבוע הבא יקדמו חקיקה שתאפשר את הרחבת הפיילוט וכן הפעלת חלופות פיקוח נוספות שייתרו את הצורך במלוניות הבידוד.

"אלמנט הבחירה ממתן את הפגיעה בזכויות". אילוסטרציה של ערכת האיזוק האלקטרוני (צילום: אתר רשמי, SuperCom)

ד"ר אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי ולזכויות אדם מהמרכז הבינתחומי, סבור כי "יש כמה בעיות בשימוש באזיק האלקטרוני, אבל כמו תמיד השאלה היא מה החלופות. צריך לזכור שהאזיק האלקטרוני הוא חלופה לבידוד חובה במלונית. וכשאתה נמצא במלון בעיר שהיא לא שלך ולא יכול לצאת, הפגיעה בחופש התנועה ובחירות שלך היא הרבה יותר גדולה. בנוסף, אלמנט הבחירה - בין אזיק למלונית - ממתן גם הוא את הפגיעה בזכויות".

"אני חושב שמשפטית צריך קודם כל לשאול אם חובת הבידוד היא חוקתית", מוסיף פרופ' שנער. "אם התשובה היא כן, אז נראה שמקל חומר האיזוק יכול להיות פוגעני פחות. הרי איזוק אלקטרוני נשמע נורא, אבל משווים את זה למצב שממילא הפרטיות וחופש התנועה והחירות נפגעים".

באשר לשאלה האם החובה להיות במלונית או באיזוק אלקטרוני היא חוקתית, הוא מוסיף כי ישנן גם חלופות אחרות, פחות פוגעניות. "אופציה אחת היא פשוט לסמוך על אנשים שלא יצאו מהבית; אופציה שנייה היא שאנשים יפקידו ערבות, ואם הם יימצאו מפרים את הבידוד הם יצטרכו לשלם. אופציה שלישית יכולה להיות פיקוח - ביקורי פתע של המשטרה שתבוא מתישהו בזמן הבידוד ותבדוק אם אדם הוא בבית. בכל אחת מהחלופות צריך לבדוק את היחס בין הנזק לזכויות לבין התועלת".

הצעתו הפכה לפיילוט שיצא לדרך. יברקן במליאה (צילום: ראובן קסטרו)

סוגיה נוספת שמעלה פרופ' שנער היא העובדה שעל פי הפרסום, מי שיבצע את המעקב תהיה חברה פרטית. "ההפרטה מעבירה את הפעילות מרשות שאמונה על אינטרס הציבור, לחברה פרטית - וזה מאוד בעייתי", הוא אומר. "זה מעלה שורה של שאלות כמו למי יש גישה למידע, איך הוא נשמר אצל החברה הפרטית, מי מוסמך לראות אותו שם והאם הוא מוצלב אם נתונים אחרים כמו איכונים טלפוניים. ככל שהפגיעה בחירות ובחופש התנועה גדולה יותר - יש פחות הצדקה להפריט את זה לגורם שהזכויות האלה אינן נר לרגליו".

שנער גם מזהיר ממה שעתיד לקרות בהמשך. "באופן כללי אני חושב שאנחנו צריכים להיזהר מנרמול של כלים חדשים או מהרחבה של כלים קיימים. למשל איכוני השב"כ, שהשאלה עכשיו היא מי יעצור את המדינה מלהשתמש בהם במשבר הבא, גם אם הוא יהיה קצת פחות חמור מהקורונה. ברגע שכלי מסוים נכנס לארסנל שלנו, נורא קל לעשות בו שימוש להבא".

עוד בוואלה!

בחירה בין בידוד לצמיד ודרישה לפיקדון: כך ייראה האזיק האלקטרוני לשבים מחו"ל

לכתבה המלאה

"המדינה פועלת כמו גוף ביטחוני"

עו"ד נעמה מטרסו-קרפל, מנכ"לית עמותת "פרטיות ישראל", שמתמחה בפרטיות ואבטחת מידע, מתחה ביקורת חריפה על הכוונה להשתמש באזיקים אלקטרוניים. "המדינה פועלת כמו גוף ביטחוני ולא כמו מדינה שמנסה לפתור משבר אזרחי בכלים אזרחיים. אני רואה קשר ישיר בין השימוש בשב"כ בתחילת המגיפה, לשימוש שנה לאחר מכן באיזוק אלקטרוני לאכיפת בידוד. הולכים לאמצעי הכי קיצוני שהוא למעשה מעצר בית".

באשר לעובדה שלשבים מחו"ל תינתן בחירה בין בידוד במלונית לבין אזיק אלקטרוני, אומרת עו"ד מטרסו-קרפל כי "ברור שזה עדיף על חובה כוללת על כל מי שבבידוד להיות עם אזיק אלקטרוני, אבל אי אפשר להתעלם מהאפשרות מזה שיחילו את זה בהמשך גם על מבודדים שלא חזרו מחו"ל. זה פתח מדאיג. המדינה יוצאת מהנחה שכל מי שחוזר מחו"ל הוא מפר חוק פוטנציאלי".

בידוד הוא בכל מקרה סוג של מעצר בית

"השאלה אם צריך לפקח על זה בצורה כזו אינטנסיבית", משיבה מטרסו-קרפל, "מעבר לשאלת הפרטיות, יש פה שאלה של אמון בציבור. האם האזרחים הופכים להיות כל הזמן חשודים בהפרה של החוק. נכון שהזכות לחיים היא חשובה, אבל צריך לעשות איזון. אני לא רואה איך אפשר לאזן את הזכות לפרטיות בצורה של אזיק אלקטרוני שמשתמשים בו כדי לפקח על עצורים. יש אמצעים אחרים שאינם פוגעים בפרטיות, כמו לקיים עם המבודד שיחת טלפון ללא איכון. אבל אנחנו בחברה מתוקנת, ואנשים הם רציונליים ורובם לא מפרים את החוק ולא משקרים".

מטרסו-קרפל רואה קשר ישיר בין אכיפת הבידוד באמצעות איזוק אלקטרוני לבין הצעת החוק שעברה מוקדם יותר היום, ותאפשר להעביר לרשויות המקומיות מידע על תושבים שלא התחסנו. "אני חושבת שזה המשך של אותה מגמה של חדירה עמוקה לפרטיות האזרח בשם נגיף הקורונה. יש איזשהו רעב של המדינה לעקוב אחרינו ולאסוף כמה שיותר מידע אודותינו", היא אומרת.

"המשך של אותה מגמה של חדירה עמוקה לפרטיות". דן פנורמה לבידוד חולי קורונה (צילום: פלאש 90, תומר נויברג)

"החשש העיקרי שלנו פה הוא שימוש לרעה במידע, כיוון שיש לו הרבה מאוד דרישה", היא מוסיפה. "כמעט כל גוף, ארגון, חנות או עסק מעוניינים לדעת אם בן אדם הוא בעל חסינות או לא. אני בכוונה משתמשת במונח הזה כי התחסנות היא לא חזות הכול. יש כאלה שהבריאו, כאלה שבוחרים ללכת להיבדק פעם בשבוע (כתחליף לחיסון), או כאלה שנמנע מהם להתחסן מסיבות כאלה ואחרות - והחוק לא מתייחס לדברים האלה. אני עכשיו צריכה לתת דין וחשבון לעירייה אם החלמתי מקורונה או אם יש לי מניעה להתחסן? זה פתח תקדימי לאיסוף מידע רפואי בידי הרשויות המקומיות ולפגיעה בחיסיון הרפואי".

לבסוף, מטרסו-קרפל מזכירה שישנן רשויות מקומיות ומקומות עבודה שנקטו יוזמות לעידוד התחסנות - כמו מתן הטבות או שיחות מאורגנות עם אפידמיולוגים למי שחושש מהחיסון. "זה הרבה יותר משכנע מלהורות לבנאדם ללכת להתחסן כי רואים שהוא לא עשה את זה, מה שיכול גם ליצור התנגדות גדולה. אנחנו קוראים לרשויות המקומיות להמשיך במאמצי ההתחסנות ללא שימוש במידע אישי של התושבים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully