בית המשפט המחוזי בירושלים קבע הערב (שני) כי דיוני ההוכחות בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו יחלו ב-5 באפריל, כשבועיים לאחר הבחירות. העדים יישמעו שלוש פעמים בשבוע מהשעה 09:00 ועד 15:30. השופטים דחו את בקשת נתניהו לביטול כתב האישום בתיקים 1000 ו-4000, אך קבעו כי נפל פגם בהתנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
כמו כן, נדחו הבקשות שהגישו סנגורי ראש הממשלה לפסילת ראיות שהושגו, כביכול, טרם מתן אישורו של מנדלבליט לפתיחה בחקירה. השופטים ציינו כי אין הצדקה לפסול ראיות בשלב זה, שכן הדבר נעשה בדרך כלל לאחר שלב ההוכחות, והם לא מצאו הצדקה לחרוג מכך.
"לאחר עיון ובחינת טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי לא קמה עילה מבוררת לביטול כתב האישום בתיקים 1000 ו-4000", כתבו השופטים בהחלטתם. "זאת ועוד, לא שוכנענו, נוכח השלב המקדמי של הדיון, להידרש לבקשה לפסילת ראיות שהושגו, על פי הנטען, בשל פעולות חקירה שנעשו, על פי הנטען, בטרם ניתן אישור היועץ לביצועם, ודינה להידחות מחמת היותה מוקדמת".
לקריאה נוספת בנושא
עם זאת, השופטים כתבו כי על מנדלבליט היה להעביר את האישורים בכתב. "היה ראוי כי היועץ, כרשות מנהלית, יתן את הסכמתו לפתיחת החקירות (לרבות בדיקות מקדימות), בעניינו של הנאשם, על דרך של מתן אישור בכתב", נכתב בהחלטה. "זאת, הגם שניתן להסיק לכאורה מהמסמכים, על מעורבות וליווי היועץ בחקירות, במהלך ניהולן".
"עם זאת", כתבו השופטים, "לא שוכנענו כי יש לבטל את האישומים, בשלב המקדמי של הדיון, בשים לב לגרסת היועץ במזכר ולתיעוד (המשתמע) העולה מהמסמכים, מאחר שמדובר בפגם פרוצדורלי שאיננו יורד לשורשו של עניין".
לפני שבועיים, בדיון במחוזי בירושלים, אישר ראש הממשלה בעל פה כי הוא כופר בכתב האישום נגדו. הוא עזב את האולם ברגע שהתאפשר לו לעשות כן, לאחר שקיבל פתק שתוכנו לא ידוע. גם יתר הנאשמים בתיקי האלפים - בעלי וואלה ובזק לשעבר שאול אלוביץ' ורעייתו איריס אלוביץ' ומו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס - השיבו בעל פה כי הם כופרים באישומים, בהמשך למענה המפורט שהגישו בכתב.
בהמשך התקיים דיון בעל פה בכמה בקשות שהגישו סנגורי ראש הממשלה, ובהן בקשות למחוק סעיפים מכתב האישום בטענה שנתניהו לא נחקר לגביהם, אך השופטים טענו שאין בסיס לטענות. כמו כן, הם העלו לדיון בקשות לבטל את כתב האישום בשל פגמים, לשיטת סנגורי נתניהו, באישורים שנתן היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לקיום החקירות, ודרשו לדחות את פתיחת שלב ההוכחות בכמה חודשים.
קודם לכן, תוקן כתב האישום בתיק 4000 לבקשת בית המשפט, ולפי כתב האישום המתוקן קיימות אינדיקציות למעורבותו של נתניהו ב-150 דרישות לשינוי הסיקור בוואלה! NEWS עבורו ועבור בני משפחתו, והוא היה מודע לכך שמשפחתו פונה לבני הזוג אלוביץ' "בהיקף ניכר ובאופן שיטתי". לתיקון צורף פירוט של המקרים הנכללים בכתב האישום, בהם 315 "אירועים קונקרטיים" ו-230 דרישות מפורשות להיטיב את הסיקור של נתניהו ובני משפחתו.
במה נאשם נתניהו?
בתיק 1000 (פרשת הטבות ההנאה) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה! NEWS, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.