בצעד חריג: צו איסור פרסום הוטל על חקירת זיהום הזפת בחופי ישראל

בית משפט השלום בחיפה הוציא היום (שני) צו איסור פרסום על חקירת זיהום הזפת בחופים. הצו החריג תקף לשבעה ימים ועד 28 בפברואר, בהוראת השופט ד"ר זיאד פלאח. הצו אוסר לפרסם כל פרט מפרטי החקירה וכל פרט העלול לזהות את החשודים, ובכלל זה שם כלי השיט, נמלי מוצא ויעד, מטען ונתיב שיט. במקביל, החקירה ביחידה הארצית לשמירה הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה ובמשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה נמשכת.

הזיהום החריג של גושי זפת צמיגיים הגיע בשבוע שעבר לחופי הארץ לצד מזג האוויר הסוער. על פי פריסת החופים שבהם התגלו, שלא כללה את מפרץ חיפה, מסתמן כי הגיעו מדרום וממרחק רב. מקור פתיתי הזפת ככל הנראה ממכלית, אך לא ידוע על כלי שיט בים התיכון שדיווח על תקלה.

הגילוי הראשוני היה בחוף הבונים ואחריו במעגן מיכאל, אך בהמשך התברר כי זוהי רק ההתחלה של אירוע הזיהום הגדול מסוג זה בעשור האחרון, וזפת נראתה מחוף בצת בצפון ועד חופי ראשון לציון. על פי הערכות ראשוניות, מדובר בעשרות מטרים מעוקבים של זפת.

משרדי הבריאות, הפנים, והגנת הסביבה קראו אתמול לציבור שלא להגיע לחופי הים ברחבי הארץ. "בשל זיהום הים התיכון והחופים בזפת, מראש הנקרה ועד חופי המועצה האזורית חוף אשקלון (זיקים), שלא להגיע לחופים לפעילות רחצה, ספורט ונופש, וזאת עד להודעה חדשה". בהודעה נכתב כי חשיפה לזפת מסכנת את בריאות הציבור, וכי המשרדים ממשכים במעקב ויוציאו עדכונים בהמשך. זו הפעם הראשונה שבה כל החופים מצפון לדרום נסגרים גם לרחצה וגם לשהייה.

ד"ר רויטל גולדשמיד, מרכז מחקר סביבתי בחיפה מסר כי המשרד להגנת הסביבה לא נקט באמצעים לניטור ומניעת האסון האקולוגי ובכך "אפשר לו להתרחש". "המשרד התמהמה ולא התריע לציבור בזמן על החומרה והסכנות ועכשיו המשרד מתנהל בהעדר שקיפות כלפי אזרחי המדינה שנרתמו בהמוניהם ובאו להתנדב ולעזור בניקוי החופים", אמר גולדשמיד והוסיף כי "זו לא פעם ראשונה שמתגלים ליקויים בהתנהלות, במקצועיות ובאינטרסים של המשרד להגנת הסביבה, ובדוח מבקר המדינה משנת 2019 נטען כי המשרד מתעדף אינטרסים זרים על פני הציבור".

במקביל, אלפי מתנדבים יצאו בימים האחרונים לסייע במאמצים לניקיון החופים ברחבי הארץ שזוהמו בזפת. במשרד להגנת הסביבה ביקשו מהאזרחים ומנבחרי הציבור לסייע בפעולות הניקיון וכינו את האירוע "אסון אקולוגי". עם זאת, רשות הטבע והגנים ביקשה להמנע מהגעה לחופים, בטענה כי הניקיון דורש מיגון.

מנכ"לית ארגון צלול מאיה יעקבס מסרה בתגובה כי "כשהגורמים הפועלים בים ומייצרים סיכון זיהום הם חברות נפט וספנות עשירות ורבות השפעה על הרגולטור, צלול דורשת חקירה שקופה ולהסיר את הצו לאלתר".

בארגון אדם טבע ודין אמרו כי הסתרת כל הנושאים הקשורים בחקירת אסון הזפת היא פגיעה אנושה באמון הציבור בממשלה וברגולטורים שאמורים להבטיח את בטחונו של הציבור והסביבה. בנושאים סביבתיים, בטח כאשר מדובר באסון בסדר גודל כזה, השקיפות ומסירת המידע לציבור היא קריטית ומעוגנת בחוק ופסיקה. המסקנה המתבקשת היא שגם טענות ביטחוניות אמורות להביא להסתרה מינימלית של מידע ולהיות מאוזנות אל מול זכות הציבור לדעת".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) פנתה למבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדרישה לפתוח בבדיקת התנהלות הממשלה והמשרד להגנת הסביבה במניעת ובטיפול זיהום הים והחופים מזפת. במכתבה כתבה זנדברג כי "הזיהום החמור בים ובחופים הוא אחד מהאסונות האקולוגים הקשים ביותר שפקדו את ישראל. הנזק לסביבה, לבעלי החיים ולשמורות הטבע עצום ובחלקו בלתי הפיך. יש לחקור את השתלשלות העניינים ואת שורת המחדלים שהביאו לאסון הכבד".